כלב וטאבלט/ צילום: אנה זמנסקי
הטכנולוגיה מבקשת לשפר את הדרכים בהן אנו מתפקדים ומתקשרים, אולם בד בבד, כך נראה, היא גם פוגמת בקשרים הבינאישיים שלנו. מצד אחד אנו נגישים יותר מאי פעם, מאידך את השיחה מחליפות הודעות טקסט ואפליקציות. לפיכך, אתגר משמעותי שהטכנולוגיה מביאה עמה, הוא לזהות את הכיוון אליו אנו פונים, ולהבין האם נשכיל לנצל את הטכנולוגיה לטובתנו, או שאולי הסכנה רק תלך ותחמיר.
היום, יום ה', יערך במכללת שנקר הכנס הישראלי הרביעי למחקר באינטראקציות אדם-מחשב. מטרתו העיקרית של הכנס לשלב בין אנשי תעשיית הטכנולוגיה לחוקרים באקדמיה, ובתוכם, לאפשר שיח אינטרדיסציפלינרי. מיכל רינות, מייסדת ומנהלת המרכז לעיצוב וטכנולוגיה ע"ש כדר בשנקר משמשת כיו"רית הכנס והיא מובילה אותו יחד עם ד"ר אמנון דקל, ראש המחלקה להנדסת תוכנה בשנקר, ד"ר אורן צוקרמן מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, וד"ר עופר ברגמן מהמחלקה ללימודי מידע באוניברסיטת בר אילן.
רינות מספרת: "הכנס הוא יוזמה של קבוצת חוקרים מהאקדמיה. עד שנה זו הוא התארח באחת מחברות ההיי-טק, כשהפעם הוא יתקיים במכללת שנקר. מדובר ביום המשלב הרצאות, סרטונים והדגמות של מערכות שכבר עובדות, כאשר חלק מהרעיונות עדיין דמיוניים יותר. בנוסף, נציג בכנס קייס 'סטאדי' מהתעשייה, כלומר דברים שחברות היי-טק כבר הוציאו ונערכה בחינה שלהם".
- המטרה היא להראות את העתיד?
"הכול עתידי. אנחנו עוסקים במחקר שהוא לא בהכרח של הרגע הזה. לשם כך, אחת המטרות של הכנס היא השילוב הרב תחומי. רק לאחרונה פתחנו בשנקר את מעבדת המדיה על שם כדר, שמטרתה לחקור את התחום, את האינטראקציה שמתקיימת בין אנשים דרך טכנולוגיה".
- זה כבר חלק מהיומיום.
"נכון, ולכן אחת השאלות היא לאן כל זה הולך. אם פעם מחשב היה רק במפעל, אחר כך הוא הגיע למשרד, והיום הוא בכיס ובשעון שלנו. מעניין לדעת לאן כל זה מתפתח. המוטיבציה שלי בפתיחת המרכז הייתה מנקודת מבט ביקורתית שלאו דווקא אומרת לזרוק את הטכנולוגיה לפח, אלא לבחון דרך עולם העיצוב את השאלות ואולי להציע הצעות עתידיות - עיצוב שמתחשב לא רק בצורך, אלא גם במרקם הבין אישי שלנו ובמצב הפסיכולוגי".
- להמשיך וייעל את התקשורת?
"לייעל היא מילה בעייתית. חלק מהבעיה שלנו היא שאנחנו כבר מאוד יעילים, ומרגישים שאנחנו מולטי טסקינג. אנחנו מכורים לעדכון, ונדמה לנו שאם אנחנו לא מעלים משהו ברשת אנחנו לא קיימים. אבל בין להגיד זה רע לבין להיות עוד יותר יעילים, יש עיצוב שמנסה דרך מחשבה חדשה ומאוזנת. אחד הכלים לכך, לדוגמה, הוא מחשוב לביש. סביבת הגוף היא אחד ממרחבי החדשנות בתחום הזה וזה לא אומר שאנחנו סתם דוחפים מחשבים לבגדים.
"מכיוון שהמחשב מתקרב לגוף יש הזדמנויות חדשות. אם דיברנו על בעייתיות, ומה זה אומר שכשיושבים סביב שולחן כל אחד מרוכז במכשיר שלו, עולות שאלות שקשורות לאיזה טקסים נמציא למתי עושים מה ומה מותר ואסור. בכל זה תעסוק מעבדת המדיה בה פועלים שני מרכזים - מרכז משחקים ומרכז עיצוב וטכנולוגיה".
לקראת הכנס הרביעי, יצאו מארגניו בקול קורא והזמינו את העוסקים בתחום להגיש מועמדויות להשתתפות. הנושאים שנבחרו להרצאות, מרתקים בפני עצמם. כך למשל יוצגו נושאים כגון: אינטראקציה עם תוכן ויזואלי על ידי עיוורים ברשתות חברתיות, רובוט חברתי כפידבק לסטודנטים עם הפרעות קשב, שימוש במערכות מבוססות מציאות רבודה בקרב אנשים מבוגרים ועוד. הרצאה נוספת סוטה במעט מנושא הכנס אדם-מחשב, והיא תעסוק דווקא בקשר של המחשב עם חברו הטוב ביותר של האדם.
ד"ר אנה זמנסקי וד"ר סופיה בסקין, יציגו את המחקר שלהן אודות משמעות הטכנולוגיה עבור חיות מחמד. "עד לא מזמן זה היה נושא מוזר ואקזוטי, אבל בזמן האחרון התחום הזה גדל", אומרת זמנסקי, חוקרת מערכות מידע באוניברסיטת חיפה שחברה לד"ר בסקין הביולוגית ויחד הן בחנו את ההשפעה של פיתוחים טכנולוגים על חיות הבית.
"לפני כשנה חברת סמסונג הוציאה לוק מלונה חכמה שמחירה 30 אלף דולר", אומרת זמנסקי, "היא כוללת מסילת ריצה ומגוון פעילויות העומדות בשרות הכלב". זמנסקי מציינת שזה לא מקרה שחברה כמו סמסונג נכנסת לשוק הזה. "זה מראה שאפילו חברות כמו סמסונג מבינות שיש לזה שוק", אולם לדבריה מה שחסר הוא מחקר. "כבר יש הרבה חברות שממציאות גאדג'טים לחיות, אבל אף אחד לא יודע מה זה באמת עושה לבעל החיים, פשוט כי אף אחד לא בדק את זה", אומרת זמנסקי. "יש עשרות משחקים לחתולים ויש אלפי סרטונים ביוטיוב של כלבים וחתולים שמשחקים למשל בטאבלט. כבר יש מכשירים שסופרים להם צעדים ונביחות. לא ידוע אם זה מזיק להם, ואולי זה מערער את הבנת העולם עבורם? הרי שיטות המחקר של אדם-מחשב מבוססות על פידבק מהמטופל. בכלב או בחתול השיטות האלו לא עובדות. מישהו בדק אם הוא בכלל מבין שזה משחק?".
- אין מחקר בתחום?
"יש בערך 20-30 חוקרים בעולם שעוסקים באינטראקציה בעל חיים-מחשב. יש מכשירים, אבל הבעיה היא שרוב האנשים שעוסקים בכך מתמקדים בעיצוב, ופחות בפן הביולוגי ובהבנת ההתנהגות. הייחודיות שלנו היא בשילוב בין טכנולוגיה וביולוגיה. שיתוף הפעולה שלנו מאפשר שיטות מחקר אחרות, שלוקחות בחשבון את הצרכים של בעל החיים. בכנס נציג את המחקר שלנו בו נראה התנהגויות של כלב שמשחק בטאבלט".
לאחר שצפו בעשרות סרטוני יוטיוב "משעשעים" לכאורה, בחנו בסקין וזמנסקי שני כלבים, נתנו להם משחקים, וניתחו את ההתנהגות עד שיצרו קטלוג תגובות המהווה בסיס למחקר עתידי. "ראינו התנהגויות שיכולות להתריע על שילוב בעייתי של הטכנולוגיה. ראינו שזה לא טוב לכלב. אם היינו יכולים להסיק מבני אדם לכלבים זה היה מצוין, אבל עובדה שאנחנו לא יכולים. החברות מתחילות להוציא מוצרים, אבל אין להם תשתית למחקר מספק. אנחנו רואים למשל איך ילדים משחקים באפליקציות, ורק אחרי כן יוצאים מחקרים שמראים מה ההשפעות לטווח הרחוק. אנחנו מאמינות שטכנולוגיה יכולה להיות דבר מצוין לכלבים כל עוד יש מחקר מדעי מאחורי זה. המסר שלנו הוא להיות זהירים בשימושי הטכנולוגיה", מסכמת זמנסקי.