נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, מחריפה את הטון נגד הרפורמה בבנקים שמקדם שר האוצר, משה כחלון, ומזהירה שוב מנטיעת זרעי משבר פיננסי כתוצאה מיישום המלצות ועדת שטרום.
"בנק ישראל תומך ברפורמות אשר נכון לקדם לשם הגברת התחרות בשוק האשראי ובמערכת הפיננסית, אך יתנגד לצעדים שבשם 'התחרות' עלולים לפגוע בצרכנים, ובציבור בכלל", אמרה היום (ה') פלוג, כשברקע מתקיים בימים אלה שלב השימוע בוועדת שטרום. פלוג אמרה את הדברים בבית-הספר למשפטים של המסלול האקדמי - המכללה למינהל.
"מעניין שלתחרות יש המון לובינג וליציבות אין לובינג, למרות שמשלמי המיסים בעולם שילמו מאות מיליארדים על משברים שנגרמו בשל היעדר יציבות. המערכת הפוליטית מתמקדת בטווח הקצר ונוטה לשים משקל פחות על היציבות", אמרה פלוג.
בדבריה של פלוג מהיום ניתן ללמוד היטב כי בנק ישראל מזהיר מתרחיש של קריסת בנק בישראל, והוא עושה זאת באמצעות השוואה למדינות אחרות בהן זה כבר קרה במשבר הפיננסי: "העובדה שבישראל לא נדרשנו להציל אף אחד מהבנקים תרמה ליציאה המהירה שלנו מן המשבר העולמי עם נזק מועט לצמיחה, לתעסוקה ולרמת החיים. ניסיונן של מדינות אחרות מלמד מהו הנזק שנחסך מאתנו בזכות השמירה על יציבות מערכת הבנקאות, ואיזה נזק עלול להיגרם לנו אם כקובעי מדיניות לא נדע לעשות זאת בעתיד".
פלוג מדגישה כי בנק ישראל תומך בקידום התחרות ומקדם אותה, אך מבהיר כי "תחרות אינה עומדת בסתירה ליציבות". הדרישה המרכזית של בנק ישראל היא להמשיך לפקח על ישראכרט ולאומי קארד אחרי הפרדתן מבנק הפועלים ובנק לאומי, וכן לאפשר לבנקים להנפיק כרטיסי אשראי חדשים. בנק ישראל מתנגד גם להפרדת כאל.
"הקמתי ביחד עם שר האוצר את ועדת שטרום, ובנק ישראל הוא ציר מרכזי בעבודת הועדה ובגיבוש המלצותיה, שאחת המרכזיות שבהן היא הפרדת שתי חברות כרטיסי האשראי מהבנקים הגדולים", המשיכה הנגידה. "אולם, חשוב להבין שחברות כרטיסי האשראי הן בעלות חשיבות מערכתית ליציבות המשק, וככאלו צריכות להמשיך ולהיות מפוקחות על-ידי בנק ישראל. אחרת, ייווצר חשש מהותי לכך שהנזק מהפרדת חברות כרטיסי האשראי יהיה גדול מהתועלת".
פלוג הוספה כי "למדנו מהו הנזק שעלול להיגרם מכך שמאפשרים לגופים פיננסיים להפיק רווחים תוך נטילת סיכונים גבוהים ותוך הטלת סיכונים גבוהים על הציבור הרחב, כאשר רגולטורים עומדים מנגד ולא מצליחים לעקוב אחר הסיכונים".
הנגידה שבה וטענה כי הריביות של חברות כרטיסי האשראי בישראל נמוכות בהשוואה לעולם, שבשוק האשראי לעסקים גדולים יש כבר תחרות ענפה וכך גם בשוק המשכנתאות, כך שהמקום היחיד בו צריך לפעול לקידום התחרות הוא האשראי למשקי בית ועסקים קטנים. לדבריה, "גם במקטעים אלו מתרחשים תהליכים שמביאים להגברת התחרות - חלק מהתהליכים בא מהבנקים עצמם, שמזהים במגזר הקמעונאי יעד אסטרטגי, ומגדילים באופן משמעותי את היקפי הפעילות בו, כפי שהדבר בא, למשל, לידי ביטוי, בגידול הניכר באשראי הצרכני. חלק מהתהליכים הם חיצוניים למערכת הבנקאות, כמו ההתפתחות של גופים חוץ בנקאיים, שבחלקה מתאפשרת הודות להתפתחויות טכנולוגיות; וחלק לא מבוטל של תהליכים הינו בעקבות צעדים שבנק ישראל מוביל להגברת התחרות, ואני אתייחס אליהם בהמשך. חשוב לזכור בהקשר זה שצעדים רבים ננקטו במהלך השנתיים האחרונות, ושהשפעתם, מטבע הדברים טרם באה לידי ביטוי במלוא עוצמתה. כך לדוגמה, תעודת הזהות הבנקאית שתופץ בימים הקרובים לכל לקוחות הבנקים היא פרי עבודה שהחלה לפני למעלה משנתיים ואת השפעותיה האמיתיות נוכל לחוש בעוד מספר חודשים. שינוי במערכת הפיננסית אינו מתרחש באמצעות הצהרות וכותרות כי אם במהלכים מושכלים, יסודיים וארוכי טווח, וצריך גם מעט אורך רוח".
לסיום אמרה פלוג כי "בנק ישראל יתנגד בתוקף לצעדים שעלולים לזרוע את זרעי המשבר הבא או לפגוע בציבור הלקוחות. המשך יישום המהלכים שיזם בנק ישראל, הקמת מאגר נתוני האשראי וקידום הצעדים שלגביהם הושגה הסכמה, המשקפים ראיה ארוכת טווח של טובת הצרכנים והמשק, יביא לשינוי מהותי במידת התחרות במערכת הפיננסית מבלי לסכן את היציבות או לפגוע בצרכן".