אתי לוצאטו / צילום: תמר מצפי
השבוע פרסם משרד האוצר נתונים מדאיגים. לפי נתונים שפרסם האוצר, ענף ההיי-טק בישראל נחלש והפסיק להיות קטר הצמיחה של המשק, וזאת בשל מחסור בעובדים מיומנים ושחיקה במעמדה של ישראל כמובילת חדשנות עולמית. 283 אלף ישראלים עובדים בהיי-טק ומהווים 12% מסך השכירים. ענף ההיי-טק תורם 9% מהתוצר ואחראי לכ-40% מסך היצוא.
למרות המספרים המרשימים, באוצר מזהירים כי עננים מתעבים באופק. הסטארט-אפים, למשל, עלולים לספוג פגיעה בשל הטלטלה בשווקים שעלולה לפגוע בקרנות ההון סיכון. "בשנים שלאחר המשבר הגלובלי האחרון, ניכרת האטה משמעותית בקצב הצמיחה של הענף והוא חדל להיות מנוע הצמיחה של המשק", נכתב בסקירה של האוצר. "מאז שנת 2010 קצב הצמיחה של המגזר עומד על כמחצית מקצב הצמיחה הכללי במשק ונפסק הגידול במשקלו של המגזר בסך היצוא. האתגר המשמעותי ביותר העומד בפני המגזר הוא היצע כוח אדם מיומן, נוכח גודלו היחסי של מגזר היי-טק בישראל".
בניגוד לנאמר בסקירה של האוצר, ד"ר אסתר לוצאטו דווקא מביעה אופטימיות זהירה בנוגע לעתידו של הענף. "ישראל נחשבת למדינה עתירת טכנולוגיה. הקטר שמכניס הכי הרבה למדינה זה מהחברות היצרניות בתחום ההיי-טק. משנה לשנה ההכנסות, הגיוסים, והעסקאות הולכות וגדלות. 2015 הייתה שנה מדהימה, וגם 2016 הולכת להיות שנה בכלל לא רעה", היא אומרת בשיחה עם "גלובס".
"אם יש משהו שהשפיע הכי הרבה על הגידול בתוצר לנפש מ-2003 ועד היום, התרומה המשמעותית ביותר הייתה של תעשיית ההיי-טק. אין ספק שלישראל יש יתרון מאוד ברור בתחום ההון האנושי, איכות האנשים כאן, האקדמיה, שיתוף הפעולה בין תעשיה לאקדמיה, מערכת ביטחונית שיש לה השפעה מאוד חשובה של יצירת חדשנות טכנולוגית ולעמוד בחזית של הטכנולוגיה. ישראל בנתה במשך 3 עשורים את התעשייה הזאת, עם תשתיות שנמצאות באחד מ-4 המקומות הראשונים בעולם".
- איפה את רואה את זה בעוד 10 שנים?
"אני חושבת שזה יימשך, היתרון שלנו מבוסס. ענף היי-טק מבוסס על הון האנושי, וזה מגיע בעיקר מתחומי המדעים וההנדסה. יש נסיגה בבגרויות האיכותיות, כמו מתמטיקה ומדעים. ישראל מזניחה את זה בשנים האחרונות".
- אז את כן מודאגת.
"כן. נכון. יש הרבה הצלחות, יש לנו תעשיה מפוארת, חזקה ומבוססת אבל צריך לזכור שיש נורה אדומה שנדלקת והמדינה צריכה לנתב ולהקצות משאבים לזה. ליצור מצב שבסופו של יום ההון האנושי ייבנה בצורה נכונה. התחרות היא קשה ומתגברת, ובסופו של דבר כדי להתמודד בעולם אנחנו צריכים להמשיך להשקיע בחינוך. לגרות אנשים ללכת למדעים והנדסה".
"יש הרבה דרכים שאפשר ליצור עניין ללכת לתחום מסוים. כל העולם שלנו סובב היום סביב טכנולוגיה, אפשר ליצור סקרנות ועניין אצל נערים וצעירים. למשוך את הילדים לתחומים האלה דרך סקרנות. ליצור הזדמנויות שוות עבור אלה שבאים מהפריפריה".
לוצאטו היא הבעלים של משרד הפטנטים והקניין הרוחני "לוצאטו את לוצאטו". במקצועה היא עורכת פטנטים (באה מתחום הכימיה), ויש לה שלושה תארים מאונ' בן גוריון. החברה עוסקת בקניין רוחני בכל התחומים, וקיימת כ-147 שנים (החלה פעילות באיטליה), כשהדור החמישי נכנס למשרד כיום. החברה מייצגת, בין השאר, חברות רב לאומיות, וגופים ישראליים רבים, ביניהם חברות גדולות מתחום התעשייה הצבאית והאווירית ועד לרמת היזמים.
זמן התפוגה של פטנטים הוא סביב 20 שנה ולפעמים יותר . לדבריה, "אנחנו נקודת המפגש הראשונה עם הממציא, עם ההמצאה, ואז בונים את ההגנה. בקניין רוחני הכוונה לפטנטים, סימני מסחר, מדגמים, זכויות יוצרים, זכויות מטפחים. למעלה מ-80% מהערך המצרפי של חברות ציבוריות מגיע מהקניין הרוחני שלהן. למשל, חברות גדולות שיש להן מוצרים על המדף, מה שיקבע את המחיר על המדף זה המיתוג שלו. ולא משנה איפה זה מיוצר וגם אם מוצרים דומים מיוצרים מאותם חומרים ובאותו מקום".
לוצאטו פעילה מרכזית בתחומים חברתיים, בעיקר כאלה הקשורים לפריפריה, וכתבה עד היום לא מעט מאמרים הקשורים לנושאי מאקרו ולפריפריה. "אני תושבת הנגב ומעולם לא עזבתי אותו. הסניף הראשי שלנו נמצא בעומר, יש לנו כ-100 עובדים שם. כ-40% מהזמן שלי מוקדש לפעילות ציבורית שכולה בהתנדבות".
מלבד עבודתה בחברה, היא ממלאת מקום וסגנית ראש מועצה בעומר, בוועד המנהל של אונ' בן גוריון, בוועד המנהל של מכללת סמי שמעון בעמותת ידידי סורוקה, וממלאת את תפקיד יו"ר הוועד המנהל של עמותת יחדיו. העמותה הוקמה ב-1999 במטרה להרחיב ולקדם את השירותים החברתיים באזור הדרום. "מכאן גם תפישת העולם, ההבנה והרצון להשפיע הולך לכיוון החברתי", היא אומרת.
- בואי נחזור להיי-טק ולצעירים. היום המדינה לא מעודדת ומגרה אותם מספיק ללכת ללמוד מדעים והנדסה?
"יש כל מיני עמותות שעושות את זה, אבל זה טיפה בים. זה לא מגיע בצורה מסודרת ומאורגנת מהמערכת. אם זה יקרה מערכת החינוך בהכרח תיצור חברה שוויונית יותר. המדינה תרוויח את אלה שבאים מאוכלוסיות מוחלשות. זה קודם כל אינטרס לאומי. זה כלי להגיע לתוצר לנפש יותר גבוה במדינה. אין כאן קיצורי דרך, צריך להשקיע הרבה במערכת החינוך בעבודה קשה לאורך זמן".
"ליצור מצב שכולם מרוויחים"
"זה מחבר אותי גם למתווה הגז. צריך ליצור הזדמנות של WIN WIN עבור החברות שמגיעות להשקיע בישראל. אני רוצה שהם ירוויחו, והרבה. אם המדינה מקבלת 60% מהרווחים של הגז, זה הרבה וזה מספיק. המדינה גם משקיעה המון באקדמיה ובצבא ואחר כאן אנשים יוצאים ומרוויחים מההשקעה הזאת הרבה כסף".
"האנשים שצועקים ופועלים נגד מתווה הגז לא מבינים מה זה כלכלה אמיתית. הם לא ייפגעו אם הגז יישאר באדמה אבל המדינה תיפגע והרבה מערכות עלולות להפסיד מאובדן הכנסות של מיליארדי דולרים. אפילו אם הכסף לא יגיע ישירות לתקציב אלא לקרנות ייעודיות שישקיעו בחינוך להיי-טק זה יהיה נהדר. ועל הדרך המדינה מרוויחה ברית אסטרטגית עם מדינות שכנות. כולם מרוויחים".
- היה ויכוח על המחיר של הגז. זה לגיטימי.
"נכון. בתנאי שתהיה שקיפות לכל דבר ומי שמדבר על זה יבין על מה הוא מדבר. הציבור למעשה מאבד את האותנתיות של הוויכוח. חלק גדול מהצועקים צעקו בגלל שהם רוצים לבנות לעצמם את הקריירה. ששינסקי בעצמו אמר שזו העסקה ההוגנת ביותר שהמדינה יכלה לקבל, ואני מאמינה לו. הוא איש מקצוע מהמעלה הראשונה. הוא גם דיבר על זה שייתכן ויש מתחת לגז מאגרים של נפט, כלומר יש כאן פוטנציאל אדיר שלא ממומש. 6 שנים זה שוכב מתחת לקרקע, במקום שהכסף ילך להוריד את העוני, לשפר את מערכת החינוך והבריאות ועוד ועוד... צריך להסתכל קדימה, לאן זה מביא אותנו עוד 5-10 ו-20 שנים".
- יש גם כל הזמן התפתחויות באנרגיות האלטרנטיביות .
"בוודאי. יש תחרות. אם נסתכל שוב על ההיי-טק אז נראה שכל החברות הטכנולוגיות הגדולות פתחו מרכזי פיתוח בארץ. יש לעולם ההיי-טק הרבה רגלים והחברות הרב-לאומיות הגדולות נמצאות כאן ותורמות הרבה וזה מאוד מאוד חשוב שהן יהיו כאן. ולכן לא צריך לתקוף את ההטבות שהן מקבלות כי הן יכולות ללכת לארצות אחרות. המזל בעולם ההיי-טק שאין דריסת רגל לפוליטיקאים והם לא יכולים להרוס שם. קל מאוד להרוס ואנשים לא מבינים את זה. הפוליטיקה בישראל גורמת לנזק בהרבה תחומים".
- זה לא רק בישראל.
"נכון. אבל בישראל אין יציבות שלטונית. יש חסרונות בזה ש"נערי האוצר" תוקעים ומעכבים הרבה פרויקטים אבל שם לפחות יש יציבות, בשעה ששרי האוצר מתחלפים בתדירות גבוהה. ניהול המדינה בעייתי. לא משנה מי נמצא בשלטון, היציבות גוברת ביתרונות שלה על מצב של חוסר יציבות. אולי צריך לעשות פה משטר דומה לארה"ב, מי שנבחר ישלוט ל-4 שנים. אין מקום למפלגות אווירה, הן לא מחזיקות מעמד".
"רק עבודה קשה ולאורך זמן"
- מה את חושבת על כחלון?
"אם הוא ימשיך הרבה זמן אז אולי הוא יצליח. יש בעיה של הציפיות שמעוררים בציבור. בעולם האמיתי לא משנים את הדברים כל כך מהר. וגם אם מצליחים, זה לא יהיה מהקצה על הקצה. סלולר לא משנה את פני המדינה. רק עבודה קשה לאורך זמן, כמו למשל שעושה ישראל כץ במשך תקופה ארוכה במשרד התחבורה, מצליחה בסופו של דבר. אין קיצורי דרך. גם מדען שמצליח, זה לוקח המון זמן ואחרי הרבה עבודה קשה".
אבל צריך לזכור, אומרת לוצאטו, "שאחרי הכל, מדינת ישראל היא סיפור הצלחה פנומנלי. אני אומרת את זה גם בהרצאות שאני מעבירה. מבחינת תוצר לנפש עברנו הרבה מדינות באירופה כולל צרפת, למרות שהאוכלוסיה שלנו גדלה משנה לשנה.. התקשורת לא מביאה את התמונה במלואה. אם עוקבים אחרי כלי התקשורת, הכל פה שחור".
- צריך להבדיל בין כלי התקשורת השונים..
"אוקיי, אבל גם אם מסתכלים על מדדי הכלכלה הייתה כאן התקדמות עצומה. הכלכלה כאן צומחת, שיעור האבטלה מאוד מאוד נמוך. עשינו קפיצה עצומה מ-1973 ועד היום והכל תוך כדי ריצה, תוך כדי המלחמות. עם זאת, צריך לזכור גם שהפערים כאן בין העשירים לעניים גדולים מאוד".
- איך את מציעה לפתור את זה?
"לדעתי המשאבים של המדינה חייבים ללכת לחינוך בפריפריה לצמצום פערים. לא יכול להיות שכל ילד שלישי יהיה מתחת לקו העוני. המדינה היא חזקה. זאת בעיה של ניהול. המדינה צריכה לפורר את הקשרים שהיו כאן וליצור סדר חדש. הרבה מאוד כסף וכוח נמצא בידי מעט אנשים וגורמים. צריך פוליטיקאים כמו ניר ברקת, יאיר לפיד או אראל מרגלית שמבחינת התפיסה שלהם הם באים לשנות את המדינה לחיוב מהפן החברתי".
"יש במדינה המון אנשים טובים שאכפת להם, מתנדבים וכאלה שפועלים בעמותות השונות. אבל המדינה צריכה לעשות את זה ולא להשאיר את השטח לאנשים בודדים או עמותות".
- לסיום, מלבד ההיי-טק יש עוד קטר שיכול להוביל את המשק?
"כן. אפשר לקחת את החדשנות הטכנולוגית ולהטמיע אותה בלואו-טק. להכניס את הטכנולוגיות שיש על השולחן לענפים נוספים כמו חקלאות או תעשיה. וכאן יש עולם אינסופי. פתאום למוצרים הפשוטים יהיה יתרון בולט על מוצרים מהעולם שמתחרים בנו, הם יהפכו לחכמים כמעט ללא עלות נוספת".