גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קרן הארנונה תחתוך 900 מ' ש' מהעיריות - מי תיחלש? ומי תמות?

הרעיון "החברתי" לרכז 900 מיליון שקל שהממשלה מפזרת בין רשויות מקומיות בתשלומי ארנונה, ולחלק אותם מחדש, יזעזע תקציבים של ערים ומועצות מקומיות ■ חלק עלול להתמוטט פיננסית, וכולן יהיו הרבה פחות עצמאיות ותלויות בחסדי השלטון

מנופים בכניסה לבאר שבע / צילום: איל יצהר
מנופים בכניסה לבאר שבע / צילום: איל יצהר

השאיפה לצמצם פערים חברתיים במדינה הולידה, בין היתר, הצעה לרכז את כל הכסף שהממשלה משלמת כארנונה, וכיום מתפזר בין רשויות שונות תמורת השטחים שהיא תופסת בתחומן, ולחלק אותו מחדש.

במקום שכל רשות מקומית תקבל את חלקה לפי היקף השטחים שהשלטון המרכזי תופס אצלה, הסכום המצטבר יחולק בין 255 הרשויות המקומיות, גם אלה שהממשלה ושלוחיה (ובהם משרדים ממשלתיים לרבות מערכת הביטחון, שירות בתי סוהר, משטרה, וכן משרדי חברות ממשלתיות) יושבים בהן, וגם ברשויות שבהן משרדי הממשלה אינם תופסים שטחים בכלל.

הרעיון אומץ בהחלטת ממשלה ב-2008 להקמת "קרן ארנונה ממשלתית". הד להתקדמות לקראת מימושו הוא הצעת חוק שהוגשה חמש שנים אחרי כן, ב-2013, שבה נפרט המנגנון שינהל את הכסף - ועדה שבה יישבו נציגי ממשלה ונציגי הרשויות המקומיות. באגף התקציבים באוצר נעשות כיום פעולות כדי להניע את המהלך, שאינו פשוט משום שהוא משנה את המאזן התקציבי של רשויות שהממשלה תופסת בהן שטחים.

הממשלה משלמת כיום ארנונה ב-166 רשויות מקומיות בישראל, לא בכולן בתעריף מלא. אחרי כל ההנחות (ראו מסגרת), הסכום שנחלק בין הרשויות שמקבלות ארנונה הוא 900 מיליון שקל. מכיוון שהמהלך נמצא רק בשלבי תכנון, לא נקבעו עדיין קריטריונים רשמיים שלפיהם יחולק סכום זה מחדש, אך הצעת החוק מ-2013 כוללת נוסחאות שונות לפי תבחינים המביאים בחשבון מספר תושבים בכל רשות, מיקומה ביחס למרכז הארץ ומצבה הכלכלי.

הנתונים לכתבה עובדו על ידי יוגב שרביט עורך בלוג המדד המוניציפלי

16% פחות בתקציבה של צפת

בהיבט של ביטול התשלום הישיר של הארנונה לרשויות, כפי שמתכננת הממשלה, הנתון החשוב הוא משקלו של הכסף בתקציב הרשות המקומית.

כדי לבחון את ההשפעה שתהיה לגריעת הארנונה מתקציבי הרשויות, ריכזנו בטבלה (בעמוד הבא) את 32 הרשויות שבהן הארנונה מהווה 5% ויותר מהכנסתן העצמית. הן מסודרות לפי הגודל של החלק שמהווה הארנונה הזו בהכנסותיהן.

מתוך הרשויות שהארנונה הממשלתית מהווה שיעור משמעותי בתקציבן יש שתי ערים מרכזיות: באר שבע, שגריעת הארנונה תשאיר בתקציבה "חור" בעומק יותר מ-11%, וירושלים שמתקציבה יופחתו 5%. העיר צפת, שעושה מאמצי התאוששות אדירים בניסיון להפוך לעיר מחוז בגליל, תפסיד במהלך יותר מ-16%, הערים נצרת עילית וטירת הכרמל יאבדו כל אחת יותר מ-8%, כפר יונה שבשרון, שעושה צעדים ראשוניים כעיר, תאבד 17% מהתקציב עם גריעת הארנונה הממשלתית מהחשבון, והערים רמלה ועפולה, שנדמה כי בשנים האחרונות עולות על מסלול ההתחזקות, יאבדו כל אחת יותר מ-5% מהתקציב שהן מנהלות באופן עצמאי.

בראש הטבלה מופיעות מועצות שבהן שיעורי ההפסד גבוה מאוד: מועצה אזורית רמת נגב שיותר ממחצית תקציבה מגיע מארנונה ממשלתית, ומועצה אזורית אילות ש-42% מתקציבה, מקורה בארנונה זו. גם תקציבה של מועצה אזורית מרחבים בנגב הצפוני נסמך ב-37% על תשלומי הממשלה, ותקציב המועצות האזוריות שפיר וברנר יקטן בשליש וברבע, בהתאמה, אם הארנונה תפסיק להגיע אליהן. מועצה אזורית לכיש, בשפלת יהודה, תפסיד 18%, ומועצת רמת הגולן תפסיד יותר מ-11%.

מחלישים חלשות, מערערים מאוזנות

מבחינת הממשלה, רשויות בישראל נמצאות בשני מצבים: אלה שתקציבן מאוזן והן "עצמאיות", ואלה שתקציבן גירעוני והן נתמכות בכספי ממשלה, כדי שיוכלו לעמוד במחויבותן כלפי התושבים. הממשלה משלמת כיום ארנונה ברשויות נתמכות וברשויות עצמאיות, בסכומים הנגבים לפי השטח שהיא תופסת, כמקובל בארנונה. הנחות היא מקבלת ברשויות משני המצבים.

יוזמי "קרן הארנונה" מקווים להפוך את הקרן לכלי לחיזוק רשויות חלשות, באמצעות כספים שכיום הממשלה משלמת לרשויות חזקות. מבין הרשויות שהארנונה מהממשלה מהווה סעיף מרכזי בתקציבן יש 11 עצמאיות ו-21 נתמכות. הקרן תיקח מכולן, וכך תגרע עוד כסף מתקציבן של רשויות שכבר היום נזקקות לסיוע כספי מהממשלה. הממשלה הולכת לעשות זאת לקרית מלאכי (6% בתקציבה המצומק), למועצה אזורית חוף אשקלון (7%) למצפה רמון (42%). המדינה תטען שמה שייגרע מהן יחזור דרך הקצאת כספים מהקרן המתוכננת, אלא שדינו של כסף כזה אינו כדין כסף שהרשות מייצרת בכוחות עצמה. כסף שמגיע מהממשלה הוא סעד ויוקצה לפי תכתיבים שהממשלה תציב, זאת בעוד שהכנסה עצמית מאפשרת לפרנסי הרשות להחליט כיצד להשקיע את הכסף, לפי צורכי המקום שהם מכירים (ראו מסגרת).

בין 11 הרשויות העצמאיות בולטת הפגיעה בבאר שבע, עיר של 200 אלף תושבים, שתצטרך להתמודד עם נפילה של כ-11% בהכנסותיה, אתגר לא מבוטל עבור יישוב שמדורג 5 מבחינה סוציואקונומית. באר יעקב המאוזנת תוותר על יותר - 17% מהכנסותיה העצמיות. בניית המגורים בבאר יעקב עולה בקצב (850 דירות חדשות נמכרו ב-2015), והפסד הכנסה כזה, בשילוב צמיחה במספר התושבים, פירושו זעזוע כלכלי בטוח.

רמת השרון, על 45 אלף תושביה, שבה מעט שטחי מסחר ותעסוקה, תצטרך לספוג ירידה של 6%. מצבם הכלכלי הטוב של התושבים, והמיקום שלה במרכז הארץ, יחריג את העיר המדורגת 9 בסולם הלמ"ס מכל נוסחת סיוע שתתגבש לגבי הקרן. עבור רמת השרון וראש העיר החדש שנבחר זה עתה, המשמעות היא שכדי לא ליפול לגירעון, הוא יצטרך לחסוך בטיב השירותים לתושבים, או לחשוב כבר עכשיו על דרכים יצירתיות להשגת הכסף החסר ממקורות אחרים.

ברשימת העצמאיות שיגרע מתקציבן הרבה בולטת קבוצת מועצות דלילות תושבים בפריפריה. בהרבה מקרים הארנונה הממשלתית בהן נובעת משטחי מחנות של הצבא, שאמנם המועצות לא "הזמינו" אליהן, אבל כיום הן כבר נסמכות על כספים אלה.

גריעת הכסף, גם אם הוא מהלך "צודק" מבחינת חלוקת העושר, תערער את המאזן שלהן, שכיום הוא יציב. המועצות העשירות הללו סמוכות לרשויות גירעוניות ונתמכות כרונית (ראש פינה וצפת, רמת נגב וירוחם וכו'). במקום חיזוק רשויות אחת על חשבון השנייה ב"קרן ארנונה", עדיף היה לאחד רשויות, וכך הכסף יתחלק באופן הוגן את בין תושבי הרשויות המתאחדות. מדוע לא דוחפים לכך? אולי כי מהלך כזה יחליש את כוחה של הממשלה כמחלקת כסף ומחזיקת המפתח לקופה.

*** הנתונים לכתבה זו עובדו על ידי יוגב שרביט, עורך הבלוג "המדד המוניציפלי"

הנחות לממשלה: זהות הדייר וזהות הרשות

ממשלת ישראל משלמת לרשויות המקומיות ארנונה לפי כללים שנקבעו באמצע המאה שעברה. אלה קובעים לממשלה הנחות שמפחיתות כשליש מסך כל הארנונה שהיתה אמורה לשלם לרשויות המקומיות, ומצטברות לחצי מיליארד שקל בכל שנה. שיעור ההנחה תלוי בזהות הדייר (למשל, משרד הביטחון מקבל 75% הנחה, משרדים אחרים מקבלים הנחה, אך בשיעור נמוך מזה). ההנחות תלויות גם בזהות הגובה.

יש רשויות שמחויבות לתת הנחה לממשלה, ובהן רמלה, מועצה אזורית רמת הגולן ותל אביב, שנותנת לממשלה הנחת ארנונה בגובה 125 מיליון שקל בשנה; ויש שמקבלות מהממשלה ארנונה בתעריף מלא, ובהן רמת השרון, באר שבע וירושלים. שתי האחרונות מקבלות יחד כמעט רבע מכל הכסף שהממשלה משלמת כמס עירוני, מתוכו ירושלים מקבלת 150 מיליון שקל בשנה, והיא לא נותנת הנחה לממשלה.

לא שכחנו את הפיל: הארנונה של תל אביב

הטבלה מציגה רק כשני שליש מקרן הארנונה המתוכננת, הסכומים המופיעים בה מסתכמים ב-588 מיליון שקל בלבד. 320 מיליון שקל שאינם מופיעים, נחלקים בין רשויות שהארנונה הממשלתית מהווה פחות מ-5% מתקציבן. הכסף הגדול, "הפיל", הוא הארנונה שמשלמת המדינה בתל אביב, שצריך היה להגיע ל-210 מיליון, ואחרי ההנחה מסתכם רק ב-86 מיליון שקל בשנה. עוד סכום גדול שאינו מופיע הוא הארנונה בחיפה: 40 מיליון שקל (יותר מ-100 מיליון לפני הנחה למדינה). המדינה ואגף התקציבים לוטשים את עיניהם בעיקר אל הארנונה הזו, המהווה שיעור זעום מתקציבי הערים: חיפה - 2.8%, תל אביב - 2.4%. אבל גם 2% יכולים להפיל עיר מאוזנת לגירעון.

ארנונה היא כסף למימון שירותים שוטפים, הנובעים משימוש בתשתיות עירוניות (כמו דמי ועד בית). המתקנים הממשלתיים מביאים יום יום לחיפה ולתל אביב, הרבה פעילויות והמון בני אדם. הם עושים שימוש במדרכות וריהוט רחוב, נוסעים בכבישים, מייצרים פסולת וצורכים חשמל, שאותם מממנת הארנונה, ולכן יש צדק בטענה שלא הוגן לגרוע אותה מתקציב הערים ולצפות מהן למלא את החסר בכוחות עצמן. מצד שני, נכון גם שהמשרדים הממשלתיים מייצר לערים הכנסות עקיפות הנובעות מתנועת אנשים, ומאטרקטיביות של שטחי מסחר ומשרדים בסביבתם.

יותר סעד, פחות עצמאות

תקציב שוטף של רשות מקומית מורכב מהכנסה עצמית ומכספי ממשלה המשתתפת במימון רווחה וחינוך, תשתיות, תברואה ועוד. ההכנסה העצמית נוצרת מארנונה, חניה, כניסה למתקנים עירוניים, מתן קנסות וכו'. הכסף נגבה בידי הרשות, ובסמכותה להקצותו לרווחת תושביה לפי ראות עיניה ובכפוף לחוק, באופן עצמאי. כסף מהממשלה, אין לרשות סמכות לנהל. קבלתו כרוכה גם בהשתדלות אצל הפקידים הממונים, ותלויה בטיב קשריו של ראש הרשות עם השלטון המרכזי. כשמביאים את כספי הממשלה בחשבון, שיעור הארנונה מהממשלה בתקציב יורד מעט (בטבלה: "ארנונה מכל התקציב").

קרן הארנונה תגדיל את הסכום שהממשלה יכולה להזרים כסעד לרשויות, אבל היא גם תרכז אליה כספים שכיום הרשויות המחליטות לגביו. זה יפגע בעצמאות הערים והמועצות המקומיות, ויתן בידי הממשלה, בעיקר בידי שר הפנים, מכשיר שליטה חזק ברשויות.

ארנונה

עוד כתבות

מייסד חברת מיקרוסופט ביל גייטס / צילום: Sandrine THESILLAT, רויטרס

שוב האיש העשיר בעולם: ביל גייטס עקף את ג'ף בזוס

עפ"י דיווח ב"בלומברג", ביל גייטס הוא שוב האיש העשיר בעולם ● הונו מוערך ב-110 מיליארד דולר, בעוד שג'ף בזוס במקום השני מוערך ב-108.7 מיליארד דולר

מטריקס / צילום: איל יצהר

מכפילי הרווח של חברות ה-IT מעוררים מחשבה: האם זה הזמן לדלל החזקות?

מניותיהן של ארבע החברות הישראליות הגדולות בסקטור טכנולוגיות המידע - מלם-תים, חילן, וואן ומטריקס - נסקו במאות אחוזים בחמש השנים האחרונות ● האם יש הצדקה מלאה להתארכות מכפילי הרווח במגזר?

יעקב ברדוגו וירון דקל / צילומים: תמר מצפי, יונתן בלום

בין ברדוגו לדקל: האם האג'נדה התאימה את עצמה לקומבינה?

הדי פרשת 4000 מתדפקים על דלתות גלי צה"ל - האם תיפתח בדיקה על הקשרים בין מפקדי התחנה דקל ואלקבץ לבין סביבת נתניהו? ● ומדוע מרבית עיתונאי גל"צ שותקים? ● פרשנות

צביקה שווימר, מנכ"ל אמ"צ / צילום: יחצ

רווח חד-פעמי "בגין ביטול התחייבות חוזה מכביד" הקפיץ את רווחי גולן טלקום ואלקטרה צריכה

החברה רשמה רווח הנקי הרבעוני של אמ"צ לכ-127 מיליון שקל, אחרי רווח נקי כ-14 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד

לורנס דאגלס פינק, יו"ר ומנכ"ל בלאקרוק   / צילום: Thomas Peter, רויטרס

חברות ניהול ההשקעות הגדולות בארה"ב: אנחנו לא פוגעות בתחרות

הפירמות בלאקרוק, ונגארד וסטייט סטריט מחזיקות בכחמישית ממדד 500 S&P באמצעות הקרנות שהן מנהלות עבור לקוחותיהן ● בימים אלה הן מנסות לשכך את החששות הגוברים בממשל ובאקדמיה, מכך שהחזקותיהן חונקות את התחרות במגזרים מסוימים

יובל תמיר / צולם במרכז מיחזור, צבי כהן ואחיו, נתניה צילום: יונתן בלום

אינפימר של יובל תמיר בצרות: הודיעה על תוכנית צמצומים והתייעלות

יצרנית חומרי הגלם עדכנה כי אין לה את היכולת להמשיך את פעילותה במתכונתה הקיימת וכי תידרש לאתר מקורות נוספים כגון השקעה בהון או מקורות אחרים ● נפרדה ממרבית עובדיה וקיצצה בשכר הבכירים

בראיין בלסקי / צילום: יח"צ

"השוק השורי במניות בארה"ב ימשיך בשנים הקרובות וייתכן שגם בעשור הקרוב"

בראיין בלסקי, אסטרטג השקעות ראשי בקבוצת BMO, לא צופה השנה מיתון בארה"ב, ממליץ להתרחק מאירופה וסבור כי חברות פינטק ואנרגיה מתחדשת לא באמת מאיימות על החברות המסורתיות ● בראיון ל"גלובס" הוא מסמן את הסקטורים המועדפים על החברה בשוק האמריקאי

בני גנץ / קרדיט צילום: שריה דיאמנט

התוכנית שהקפיצה את נתניהו: 4 ימים לתום המנדט זה מה שמתכנן בני גנץ

ערב פגישתו עם נשיא המדינה, יו"ר כחול לבן מתכנן לקיים מו"מ להרכבת ממשלה צרה שתתבסס על מיעוט בכנסת, תוך תמיכת הרשימה המשותפת מבחוץ ● פנה לנתניהו ברשתות החברתיות: "אעשה הכול כדי למנוע ממך לגרור את אזרחי ישראל למערכת בחירות בפעם השלישית"

גדעון סער / צילום: טל שניידר, גלובס

גדעון סער: בבלפור מפיצים עליי עלילות קונספירציה מופרכות והזויות

סער התייחס לחשבון הטוויטר של יאיר נתניהו ובו ציוץ מחדש לתזה שהופצה הבוקר על ידי בעל הטור גדי טאוב, לפיה סער ימשוך שליש סיעת ליכוד איתו כדי לכונן ממשלה עם כחול לבן

מוצרי חלב על מדפי שופרסל / צילום: תמר מצפי

שוק המזון והמשקאות בסטגנציה; הטואלטיקה והניקיון בצמיחה

לפי נתוני סטורנקסט, בניכוי עליית המחירים, הצמיחה בשוק מוצרי הצריכה בעשרת החודשים הראשונים של השנה עומדת על 1.6% בלבד

ד"ר מטאנס שחאדה, יו"ר מפלגת בל"ד / צילום: איל יצהר, גלובס

המשותפת בתגובה לכנס החירום של הליכוד: חוששים שהסתה תביא לפגיעה באוכלוסייה הערבית

קודם לכן ח"כ איימן עודה לקצין הכנסת, למשטרת ישראל ולשר לביטחון הפנים בבקשה להצמיד לו אבטחה בעקבות איומים על חייו ופרסום תמונתו במדי הג'יהאד האיסלמי ● בפנייתו כתב: "ההיסטוריה לימדה אותנו שבכוחן של תמונות כאלה להוביל לרצח פוליטי"

אמזון / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

אמזון תעלה השבוע קמפיין השקה באמצעות מקאן ת"א

הקמפיין יתמקד בדיגיטל ויודיע על הגרסה העברית של האתר ועל מבצע השילוח חינם בקנייה מעל 49 דולר ● זו הפעם הראשונה שבה מעלה אמזון קמפיין מקומי בארץ

מפגין יורה בחץ וקשת במחאה בהונג קונג / צילום: Athit Perawongmetha, רויטרס

חץ וקשת ובקבוקי תבערה: המחאה נגד השלטון מתלהטת

האלימות במחאות נגד השלטון בהונג קונג, שמתקיימת ברציפות מיוני האחרון, מסלימה, וההתנגשויות בין האזרחים למשטרה הופכים לקשים יותר ויותר ● צפו בתמונות

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: איל יצהר, גלובס

הכלכלה לא מחכה לממשלה: למה לא כדאי להתלהב מנתון הצמיחה הגבוה של הרבעון השלישי

אומדני הלמ"ס שדיווחו על צמיחה של 4.1% ברבעון השלישי של 2019 הפתיעו את השווקים שציפו למספר נמוך הרבה יותר • אלא שמבט עומק לתוך רכיבי הצמיחה מגלה כי השמחה הייתה מוקדמת מדי, והאפשרות להורדת ריבית בשבועות הקרובים עדיין על הפרק

נשיא המדינה ראובן רובי ריבלין בקלפי / צילום: דוברות בית הנשיא

הנשיא ריבלין גוער בנתניהו וגנץ על שלא השכילו עדיין להקים ממשלת אחדות

בסיור בדרום לאחר ירי הרקטות בשבוע שעבר אמר ריבלין: "הרף לכם! אין צורך בבחירות נוספות, התכבדו ושובו. אני קורא גם לליכוד וגם לכחול לבן להתעשת ולהבין שהעם לא רוצה בחירות נוספות. די לו בבחירות האלו"

מלחמת סחר / צילום: שאטרסטוק

לקראת השבוע בשווקים: חדשות משיחת הסחר יטו את הכף; "הסיכון מפני אירועים משבשים גדול מהסיכוי להמשך עליות"

המדדים בוול סטריט בשיא כל הזמנים, המשקיעים דרוכים לקראת עדכונים על יחסי סין-ארה"ב; יניב חברון: "שלב ראשון להסכם מגולם בשוק" ● עונת הדוחות מגיעה לישורת האחרונה ● השבוע יפורסמו פרוטוקולי הפד מישיבתו האחרונה ● התחזית השבועית של "גלובס"

הנשיא טראמפ בפלורידה / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

המדינה שתכריע את גורל הבחירות המקוטבות ביותר בארה"ב

50 מדינות משתתפות בהצבעה, אבל רק מעטות מהוות לשון מאזניים שקובעת בפועל את התוצאות. אחת מהן היא פלורידה ● מה קרה בה במערכות בחירות קודמות, איזה תפקיד היא משחקת עכשיו בפריימריז הדמוקרטיים, ולמה היא עשויה לקבוע לאן הולכת אמריקה מכאן ● כתבה ראשונה בסדרה

קק"ל / צילום: איל יצהר

אלו חמשת משרדי הפרסום שמתמודדים על תקציב קק"ל

ל"גלובס" נודע כי משרדי הפרסום באומן-בר-ריבנאי, אדלר-חומסקי, יהושע TBWA, בלנקו וגל-אורן עלו לשלב הסופי ● לפי מסמכי המכרז, תקציב הפרסום של קק"ל עומד על 7 מיליון שקל

סמי תותח, יו"ר ומנכ"ל זמני של מטומי / צילום: יח"צ

אג"ח מטומי מזנקת: דיווחה על הסכם למכירת החברה הבת טים אינטרנט ב-46 מיליון אירו

אם המכירה תצא לפועל, תוכל החברה החבוטה לפרוע את מלוא החוב שלה למחזיקי האג"ח ● מטומי מחזיקה ב-90% ממניות טים אינטרנט, שהיא למעשה פעילותה היחידה ● כ-19.1 מיליון אירו מהסכום יועבר ל-Rainmaker, מייסדי טים אינטרנט שמכרו למטומי את ה-90%

ריצ'י האנטר/ צילום: שוקה כהן

האצ'יסון הגישה למשרד התקשורת בקשה לבחינת מיזוג עם פרטנר

ריצ'י האנטר הוא אחד המועמדים לשמש יו"ר זמני בפרטנר ● עד להתבהרות סוגיית השליטה החליטו הדירקטורים מקרב הציבור למנות שני דירקטורים נוספים כדי לייצב את החברה בתקופת הביניים ● הדירקטורים של סבן הודיעו רשמית על התפטרותם