גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

במטרה לייעל את העבודה ולזרז את גביית החובות מנישומים, יזמה רשות המסים תיקון לחוק שאמור לחסוך לאנשיה את הצורך בשליחת הודעות חוזרות לנישומים ולעמוד בלוחות זמנים נוקשים. המצב החוקי היום מאפשר לרשות לקזז את החוב רק לאחר משלוח הודעה לנישום על כך שהיא עומדת לעשות כן. התקנות מגדירות גם פרקי זמן שעל הרשות לחכות לפני שהיא רשאית לערוך את הקיזוזים. בתזכיר החוק שקידמו משרד האוצר ורשות המסים הוצע לבטל את הצורך במכתב התראה לנישום ולהמירה בהודעה על ביצוע מידי של הקיזוז. באוצר וברשות קיוו כי החוק החדש יאפשר גביית כספים מהירה ויעילה יותר והגדלת ההכנסות ממסים.

ואולם, חברי ועדת הכספים חשבו אחרת וסירבו בשבוע שעבר לאשר את הצעת החוק כפי שהיא, מחשש שהיא תפגע באופן מוגזם בזכויות הנישומים. חברי הוועדה מתחו ביקורת נוקבת על מה שלטענתם הינו דרקוני מדי ומפר את האיזון שגם כך אינו קיים בין הנישום לרשות המסים. "מדובר במאבק לא בין שווים" אמרו. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), קרא לאנשי רשות המסים לאזן את הצעת החוק ולהידבר עם הלשכות המקצועיות - לשכת רואי החשבון, לשכת יועצי המס ולשכת עורכי הדין - בטרם יביאו את הצעת החוק לדיון בוועדה פעם נוספת.

הממונה על אכיפת הגבייה ברשות המסים, שאול כהן, הסביר בדיון בוועדת הכספים את הרציונל של הצעת החוק. "כיום אם רוצים לבצע קיזוז בהתאם לחוק, צריך להמתין ברגע שנוצר החוב, ועד שהחוב יהיה סופי ולא שנוי במחלוקת, או שבהסכמה או שהנישום מצהיר שלא הגיש ערעור", אמר כהן - כלומר, לדבריו, קיימת ביורוקרטיה רבה. "אנחנו ממתינים את הימים הנדרשים עד התשלום או להגשת השגה או ערעור, ואז ממתינים עוד 90 יום, ורק אחר-כך שולחים מכתב על כוונה לבצע קיזוז. השינוי המוצע הוא גם לטובת החייב ויוצר ייעול ברשות המסים. מצד החייב - כל עוד לא מבוצע הקיזוז, אז החוב שלו נושא הפרשי הצמדה, ריבית וקנסות. אנחנו מדברים גם על ה-90 יום ועוד 21 יום. הכוונה לקצר את המועדים".

אפשרות למו"מ

נציגי הלשכות המקצועיות התנגדו להצעת החוק של הרשות. יו"ר ועדת המסים בלשכת רו"ח, ז'ק בלנגה, אמר: "אנחנו מבקשים הדדיות מרשות המסים - אם יש מצב שלמישהו יש החזר על 2014 ויש לו שומה במקביל על 2015, את ההחזר לוקח לרשות לשלם לו 90 יום לפחות או יותר, ואם יש לו מס לתשלום ל-2015 -הוא לא יכול לשלוח מכתב לפקיד השומה, "נא לקזז לי ההחזר ל-2014 בחוב 2015".

יוסי אלישע מלשכת עוה"ד הצטרף לעמדת הקולגות, רואי החשבון. "המאבק אינו בין שווים, אלא בין אדם לרשות", אמר. "החוק נעדר התייחסות למצב שבו הנישום נמצא בחדלות פירעון. במצב כזה אסור לרשות לקזז חוב עבר שקודם לחדלות הפירעון מהכסף של הנושים. זה כסף של קופת בית משפט, והצעת החוק הזו מאפשרת לקחת את החובות הרגילים שאינם נהנים מדין קדימה ולהפוך לחובות שחל עליהם דין קדימה (כאשר הקדימות בגביית החוב ניתנת למעשה לרשות המסים - ח'מ')".

חבר ועדת הכספים, ח"כ פרופ' מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני), ציין כי הוא "בעד קיזוז אך לא בצורה הזאת. מצב כזה מאוד לא סימפטי, כשאומרים לחייב, 'שלם ואחר-כך נדבר איתך'". ח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני) טען בפני רשות המסים כי הבעיה היא ב"התקפת הלב" שאתם שולחים לנישומים. לדבריו, "השומות שלכם, שלא קרובות למציאות, מאוד מוגזמות ומנופחות. כשיש בעל עסק קטן - הוא לא תמיד יודע שכשמגיעה שומה כל-כך גדולה - מותר לו להתדיין. החוק הזה מוטעה כי הרבה פעמים מותר לנישום לבוא בדברים עם הרשות ולשנות את רוע הגזירה, ואכן אתם מונעים ממנו את האפשרות להיכנס למו"מ בטרם הקיזוז".

יו"ר הוועדה גפני סיכם: "אנחנו רוצים שאנשים שאמורים לשלם את הכסף - שתהיה להם היכולת והזמן להתמודד עם זה. יש למצוא את האיזון עם הגבייה, הכלים שעומדים לרשות רשות המסים צריכים להיות אפקטיביים, אך מצד שני צריך שלא תהיה פגיעה קשה בנישומים". גפני קרא לאנשי רשות המסים: "תשקלו שוב את העניין ותנסו להגיע לאיזון והדדיות, וכן יחד עם הלשכות המקצועיות".

גם עורכי-הדין העוסקים במסים ששוחחו עם "גלובס, סבורים כי הצעת החוק היא מרחיקת לכת מדי. עו"ד ורו"ח אופיר לוי, שותף במחלקת המסים במשרד יגאל ארנון ושות', מציין כי ההנמקה המרכזית בהצעה הינה לייעל ולקצר את הליכי הגבייה. אולם, לדבריו, "תמוה בעינינו כיצד התיקון יסייע בכך, משום שממילא רשות המסים כבר מחזיקה בידה את ההחזר המגיע לנישום ושאותו היא רוצה לקזז כנגד החוב שמגיע לה ממנו".

כמו-כן, אומר לוי - ובניגוד למה שטענה רשות המסים בהצעת החוק - "הרשות הולכת רק חצי צעד בכיוון של השוואת המצב לקיזוז בדיני החוזים, שכן היא עדיין משמרת לה את זכות הקיזוז ואינה מעניקה זכות הדדית כזו לנישום (זכות שקיימת לשני צדדים לחוזה לפי חוק החוזים)". מה הפתרון? לוי: "טוב הייתה עושה הרשות, לו הייתה שוקלת לאשר גם לנישום לקזז באותה קלות מס שמגיע לו ממנה, כנגד חוב מס שהוא חייב לה".

לדברי עו"ד בועז פיינברג, ראש מחלקת מסים והלבנת הון במשרד זיסמן-אהרוני-גייר, גביית החובות עובדת כיום בצורה שלא פעם גורמת לאנשים פרטיים נזקים על לא עוול בכפם. "כיום, חוב שנוצר במערכת לא נבדק על-ידי אדם, אלא יכול להיווצר כתוצאה מטעות בהקלדה או טעות אריתמטית, וברגע שהחוב שנכנס למערכת, מתחיל להיגבות - הוא גם מביא להטלת עיקולים ויוצר נזק נוסף לנישום על לא עוול בכפו", מציין פיינברג. לפיכך, לטענתו, "הצעת רשות המסים לאפשר קיזוז של זכות שמגיעה לאדם, בדין, כנגד חוב במערכת - מבלי שאותו אדם יקבל התראה על כך מראש, ומבלי שתינתן לו האפשרות לפנות לרשות ולהעמיד אותה על טעותה - תגרום בהכרח להגדלת הנזקים לאותם נישומים תמימים, ולכן יש לפעול לתיקון ההצעה".

מחלוקת בין הכנסת לרשות המסים על הגדרת עבירות מס כעבירות הלבנת הון

ועדת החוקה של הכנסת דנה ביום חמישי בהצעה להוסיף את עבירות המס, כעבירת מקור לצורך אישום בהלבנת הון. לפי הצעת החוק שנדונה מזה זמן רב, עבריין מס ייחשב, כ"מלבין הון" אם עשה פעולה נוספת שמטרת הסתרת הכסף שהופק כתוצאה מהעלמת המס. הוספת עבירת המס כעבירת מקור תעניק סמכות לרשות המסים לחלט כספים ורכוש, להחמיר את הענישה, ולהעברת מידע ממאגרי המידע של הרשות לאיסור הלבנת הון לרשות המסים.

בדיון הקודם שנערך בהצעת החוק, סברו הח"כים כי יש מקום לערוך תיקונים ושינויים בהצעת החוק הממשלתית, באופן שיוביל ליצירת הסדר מידתי ומאוזן יותר. הייעוץ המשפטי של הוועדה הציע מתווה שיבטיח כי כלי האכיפה הנרחבים שבחוק איסור הלבנת הון יופעלו רק כלפי "כרישי פשע" - עבירות המס אותן מוצע להוסיף לרשימת עבירות המקור יוגדרו ככאלה רק אם סכום המס שהועלם הוא גבוה באופן משמעותי ולא פחות ממיליון שקל או שעבירת המס נעברה בנסיבות מחמירות.

עוד מוצע, כי היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה יוציאו הנחיות ליישום אכיפת החוק, לשימוש הראוי בסמכויות החילוט הזמניות ולאחר הרשעה. זאת, תוך מניעת מצב שבו החילוט הזמני יפעיל לחץ לא מידתי על החשוד/ נאשם. וכן התחשבות באפשרות של החשוד/ הנאשם להמשיך ולנהל את חייו ועסקיו באופן תקין, ככל הניתן.בנוסף, בייעוץ המשפטי של הוועדה מציעים לדחות את תחילת החוק ולקבוע הוראת שעה של שנה או שנתיים בה יתאפשר למעלימי מס, "גילוי מרצון".

מנהל רשות המסים, משה אשר, הביע חשש כי המסר למעלימי מס מההצעה שהועלת יהיה, שכל מי שמחזור העסקאות שלו מתחת למיליון שקל, מותר לו להעלים מס. אשר ביקש מיו"ר הוועדה שהצעתו לקבוע רף של מיליון שקל תכלול העלמת מס הן ממע"מ והן ממס הכנסה. בנוסף, ביקש אשר שהרף של מיליון שקל יתפרס על פני כמה שנים.