גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בני ברק / צילום: תמר מצפי

בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה עתירה שהגישו 8 תושבים בבניין בבני-ברק נגד בניית פרויקט תמ"א 38 הנבנה בבניין סמוך אליהם בתחומה של העיר רמת-גן, בטענה כי כלל בנייה בתחומם ללא היתר. השופטת צילה צפת דחתה את העתירה, לאחר שהעותרים טענו לעובדות לא נכונות ואף ניסו להטעות את בית המשפט, ומתחה ביקורת קשה על התנהלותם.

העותרים מתגוררים ברחוב אפשטיין 5 ו-7 בבני-ברק, שבגבול חצר ביתם, ברחוב הבנים 19 ו-21 ברמת-גן, בונה חברת משהב פרויקט תמ"א 38/2, על-פי היתר בנייה שקיבלה החברה בחודש יולי 2014.

מפסק הדין עולה כי לצורך תמיכה זמנית בקירות המרתף שהוקם בפרויקט ברמת-גן, הוחדרו בינואר 2015 עוגני בטון זמניים מתחת לבנייני העותרים בעומק 18 מטרים מתחת לפני הקרקע. מדובר בעוגני בטון שלא ניתן להוציאם, בהיותם קבורים מתחת לבנייני העותרים שמתגוררים מעליהם. עוגנים אלה מכונים "זמניים", כי השימוש בהם הוא זמני ומתבצע למשך בניית קירות המרתף ועד ליציאה לבנייה מעל פני הקרקע בלבד. לכן אם ירצו העותרים יום אחד לבנות בעצמם פרויקט בעתיד ולבצע חפירה לעומק לצורך הקמת מרתפים, לא תהייה כל מניעה להוציא את העוגנים.

בחודש ספטמבר 2015, 9 חודשים לאחר החדרת העוגנים, הגישו העותרים לבית המשפט המחוזי בתל-אביב עתירה נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בני-ברק, בה ביקשו להורות לוועדה להוציא צו הפסקת עבודת הבנייה המבוצעת בפרויקט ברמת-גן, בטענה כי העוגנים הוחדרו לשטחם של העותרים ללא היתר כדין. בית המשפט המליץ להוסיף כמשיבה את הוועדה המקומית לתכנון ובנייה רמת-גן, שבתחומה מבוצע הפרויקט, ואת חברת משהב.

שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, צילה צפת, החליטה לדחות את העתירה על הסף, גם מפאת העובדה שהעוגנים הוחדרו כדין - וגם בשל התנהלות העותרים.

צפת ציינה בפסק הדין כי העוגנים הזמניים הוחדרו לשטח העותרים המצויים בתחום המוניציפלי של בני-ברק 9 חודשים לפני הגשת העתירה. "העותרים ידעו היטב כי במועד הגשת העתירה מדובר במעשה עשוי ובלתי הדיר", קבעה צפת, והוסיפה כי לא ברור מדוע חשבו העותרים שבסמכותה של הוועדה המקומית בבני-ברק להורות על הפסקת עבודה של פרויקט הנבנה בתחום עיריית רמת-גן, קל וחומר שנבנה על-פי היתר.

במקביל הגישו העותרים ערר לוועדת הערר המחוזית בעניין פרויקט דומה אך אחר שהוקם באותו רחוב. בערר זה הזכירו העותרים את עניין העוגנים בפרויקט שבונה משהב בבניינים 19-21 ברמת-גן. צפת קבעה כי לא היה מקום להגיש את העתירה לבית המשפט לפני מיצוי ההליכים בוועדת הערר.

בתחילת פברואר ניתנה החלטה חד-משמעית על-ידי ועדת הערר, הקובעת כי אין כל צורך בהיתר נפרד לעוגנים זמניים. "אנו סבורים כי אין כל צורך בהגשת בקשה נפרדת להיתר בנייה לעוגנים זמניים, וכן כי היתר לשימוש בעוגנים זמניים אלה ניתן למעשה במסגרת ההיתר לבנות כלונסאות לצורך ביסוס הקרקע", נקבע בהחלטת וועדת הערר.

אלא שלדברי צפת, העותרים - במקום למחוק את העתירה - ניסו להטעות את בית המשפט ומיד לאחר החלטת וועדת הערר הגישו לבית המשפט הודעת עדכון מטעה, כאשר השמיטו את המילה "אין". וכך ניסחו את העדכון: "עדכון מטעם העותרים על מתן החלטת ביניים של כבוד ועדת הערר, אשר קובעת כי שימוש בעוגנים מצריך קבלת היתר במסגרת וכחלק מבקשה להיתר לבניית כלונסאות".

צפת ציינה כי מדובר בכותרת מטעה, שכן החלטת ועדת הערר אינה קובעת כי השימוש בעוגנים מצריך קבלת היתר במסגרת היתר לבניית כלונסאות - אלא ההפך הוא הנכון.

"לא תועיל לעותרים האקרובטיקה הלשונית בה נקטו על-מנת להפוך את היוצרות", קבעה צפת. "על-פי פשוטם של דברים, ניתן להבין מההחלטה כי אין צורך להגיש בקשה נפרדת להיתר בנייה לעוגנים זמניים, והוא ניתן במסגרת ההיתר לבניית כלונסאות. אך העותרים כאמור בשלהם. אם עד כה טענו כי לא ניתן היתר בנייה לעוגנים הזמניים, הרי שלאחר החלטת וועדת הערר הוסיפו וטענו ללא כל אסמכתא כי היתר הבנייה לבניינים 19-21 אינו כולל היתר לבניית כלונסאות. זאת מניין? לעותרים הפתרונים".

צפת הוסיפה כי לא הוגשה כל עתירה המשיגה על החלטת ועדת הערר, ואם העותרים סבורים כי קיימת להם עילת נזיקין בשל החדרת העוגנים, הם יכולים להגיש תביעה לבית משפט - "ולא לנקוט בהליך-סרק זה תוך ניסיון נפסד לעכב את הבנייה שנמצאת בעיצומה על-פי היתר בנייה".

צפת דחתה כאמור את העתירה וחייבה את העותרים בהוצאות משפט בסך 45 אלף שקל.

את הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ייצג עו"ד אריאל יונגר, ואת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה רמת-גן ייצגה עו"ד אירה סולוביציק.