בוריס ג'ונסון / צילום: מתוך הראיון
אז ככה, כאשר אנחנו צמודים להתמודדות בארה"ב בין כמה גמדים רפובליקנים, הממסד המפלגתי שלהם והדונלד טראמפ (שבעוד כשבוע יכול להבטיח לעצמו למעשה את המינוי המפלגתי לנשיאות), מתחוללת דרמה פוליטית לא קטנה גם במדינה האם, בריטניה הגדולה. יש אפילו כמה קווי דמיון: הדונלד הבריטי, שהוא אינטליגנטי פי כמה מהמקור, נקרא בוריס ג'ונסון והוא ראש עיריית לונדון. גם הוא יוצא בגלוי נגד הממסד הפוליטי בטענה שהוא חלש ורופס - לא מול סין, רוסיה או דאעש, אלא דווקא מול אירופה. וגם הסמל המסחרי שלו הוא שיער בצבע פלטינה-לבן.
בוריס ג'ונסון (51) צעיר מדונלד, ולא היה קבלן נדל"ן ובתי קזינו, אבל גם הוא הנחה תוכניות טלוויזיה. הוא למד באוקספורד לימודים קלאסיים, עבד כעיתונאי ב"טיימס" וב"דיילי טלגרף", כתב רומן בשם "72 בתולות", יצר את הסדרה ההיסטורית "החלום של רומא ששודרה ב-BBC, והופיע בתוכניות טלוויזיה, למשל כמנחה התוכנית "יש לי חדשות בשבילכם" (עליה היה מועמד לפרס האקדמיה הבריטית לטלוויזיה בקטגוריית הבידור לשנת 2003).
והכי חשוב - ג'ונסון הוא שועל פוליטי ססגוני וכריזמטי. סגנונו הוא ליצני, חזותו מוזנחת במתכוון. תענוג לראותו עולה על אופניו עם תרמיל הגב בדרכו לישיבת תקציב בעירייה, כמו ביום ב' השבוע, יממה לאחר שהשליך את הפצצה הפוליטית שלו - שהוא יפעל נגד מנהיג מפלגתו ראש הממשלה דייוויד קמרון ובעד ה"ברקזיט", הנטישה הבריטית את האיחוד האירופי. אין לו, חלילה, שום דבר נגד קמרון, שניהם ביחסים נהדרים. פשוט, הפרויקט האירופי מצוי בסכנה של "השתחררות מפיקוח דמוקרטי", ולבריטי מן השורה מגיעה "עסקה טובה בהרבה" מזו שהשיג קמרון בבריסל בסוף השבוע שעבר.
ג'ונסון, מהפוליטיקאים הבריטים הבודדים המזוהים בשמם הפרטי, בוריס, היה מי שהדיח את קן ליבינגסטון, "קני האדום" האנטישמי למדי, שכיהן כראש עיריית לונדון ב-2000-2008. הוא אמר בהזדמנות על עצמו ש"מאחורי המסכה של מוקיון שמדבר שטויות מסתתר מוקיון אמיתי שמדבר שטויות". בכל מקרה הוא הג'וקר במערכת הקלפים הפוליטית הבריטית המשמימה למדי. גם הוא אינו מצטיין תמיד בתקינות פוליטית. זכורה לו הערה מצחיקה יותר מאשר ההערות של הדונלד המקורי: "אם תצביע לשמרנים, לאשתך יהיה חזה גדול יותר, ולך יהיה סיכוי גדול יותר לקנות ב.מ.וו.".
בלי הרבה קשר למהות הוויכוח על חברות בריטניה באיחוד האירופי, שמעולם לא היתה פופולרית בבריטניה כמו, נניח, היחס של הצרפתי הממוצע לאיחוד, אפשר להמר על הסבר אחר להחלטה של בוריס ג'ונסון. מבחינתו, ההחלטה לתמוך בברקזיט היא פשוט הימור מוסווה על כך שתוצאה כזו במשאל העם תקפיץ אותו ישירות להנהגת המפלגה, ללא צורך בתמיכה של קמרון ותוך קביעת עובדות מוגמרות לממסד השמרני.
אולי זה המקום להכניס עוד יותר סקס לפוליטיקה הבריטית. לפני כשלוש שנים התפרסמו במדיה החברתית דיווחים על רומן לוהט בין אישיות פוליטית ודמות במעון ראש הממשלה. תחילה הגיבו הציוצים בהומור, עם תצלומים של דייוד קמרון וניק קלג (מי שהיה סגנו של קמרון בממשלת הקואליציה הקודמת עם הליברל-דמוקרטים), או חיבוק של קמרון וברק אובאמה (ההומור הבריטי לא אכזב, ואחת ה"שמועות" היתה על רומן של שר המשפטים מייקל גוב עם עצמו). אבל אחר כך התברר שגיבורי השמועה הם בוריס וסמנתה קמרון, רעייתו הנאה בת ה-45 של ראש הממשלה, שנישאה לו לפני 20 שנה. לפי הסיפור, שכמובן הוכחש והושתק, לשניים היה רומן קצר שהסתיים כבר מזמן. כנראה הוא באמת מצוץ מהאצבע.
וכעת לעצם העניין. בוריס, כראש עיריית לונדון, מבטא חששות רבים של הקהילה הפיננסית בסיטי מן הרגולציה הבנקאית והפיננסית שמתבשלת בבריסל ועלולה לגזול מלונדון את יתרונותיה ה"טבעיים" כמרכז הפיננסי האירופי. מנגד קיים החשש שחברות פיננסיות יעדיפו לתגבר את פעילותן באירופה היבשתית במקרה של התנתקות בריטית מן האיחוד, והחשש הזה בא אתמול (ב') בבוקר לביטוי בירידת הליש"ט ב-1.7% מול הדולר וב-1.2% מול האירו.
אבל הבדלנות הבריטית החדשה התחזקה מול הצרות שפקדו בשנים האחרונות את מרחב האירו, כלכלת אירופה בכלל, וכמובן משבר הפליטים. קמרון הצליח להשיג פטור לבריטניה מתשלום קצבאות רווחה למהגרים חדשים למדינה, וכנראה גם הנחה בתשלומים של בריטניה למוסדות האיחוד, שהם על בסיס גודל יחסי של כל מדינה. כלכלת הממלכה המאוחדת צומחת עדיין בקצב של 2% פלוס בשנה, מול 1% מינוס במרחב האירו. נייג'ל פראג', מנהיג מפלגת UKIP העצמאית, שהמצע האנטי-אירופי שלה הכניס אותו לפרלמנט הנוכחי, מדבר על "אובדן ריבונות" של בריטניה, והשיח הזה נכנס לזרם הפוליטי המרכזי.
כעת, עם הצטרפות בוריס ג'ונסון למחנה הברקזיט, סוכנויות ההימורים מעניקות לפרישה סיכוי של כ-35%, ובכמה סקרים כבר נרשם שוויון של כ-41% בין שני המחנות. יהיה מעניין גם בבריטניה עד יוני. לגמרי לא בטוח שהממלכה הולכת על התאבדות מדינית וכלכלית, כפי שטוענים קמרון וגם הלייבור שבאופוזיציה. הבריטי הממוצע די מוקסם מהרעיון של "חומת אש" מול הפליטים מן המזרח התיכון ומהגרי העבודה ממזרח אירופה.
אגב, ג'ונסון הספיק גם להתבטא אתמול נגד "שבוע האפרטהייד הישראלי" שנערך בלונדון. הוא דיבר על "השמאלנים בג'קטים מקורדרוי" שמנהלים תעמולה נגד ישראל, ואמר שיפעל נגדם בתקיפות.