רן נוסבאום / צילום: תמר מצפי
רן נוסבאום, השותף-המנהל של קרן הון הסיכון המצליחה פונטיפקס, שהמשקיע המרכזי בה ושותפו לשעבר של נוסבאום היה המנכ"ל המיתולוגי של חברת טבע לשעבר, אלי הורביץ ז"ל, יעביר חלק מהזכויות ברווחי הקרן לגרושתו, אפרת גולדנברג - כך נודע ל"גלובס". גולדנברג היא בתו של עו"ד אמנון גולדנברג ז"ל, אחד מגדולי עורכי-הדין שפעלו בארץ.
עוד נודע ל"גלובס", כי במסגרת הסכסוך עם גרושתו (גולדנברג) סביב זכויותיה בקרן "פונטיפקס", טוען נוסבאום, כי עורך-דינה של גולדנברג, זאב שרף, פועל בניגוד-עניינים כשהוא מייצג אותה מולו. קרן "פונטיפקס" שווה מאות-מיליוני שקלים, ומשקיעה בתחום הפארמה והמכשור הרפואי.
בתלונה שהגיש נוסבאום נגד עו"ד שרף לוועדת האתיקה של לשכת עורכי-הדין במחוז ת"א, מבקש נוסבאום כי שרף יועמד לדין משמעתי, בטענה כי שרף מצוי בניגוד-עניינים בכך שהוא מייצג את גולדנברג בסכסוך הגירושים מולו. זאת, בשל העובדה ששרף היה מעורב ביסודה של קרן פונטיפקס ב-2004.
נוסבאום כתב בתלונתו, כי ב-4 במארס נחתם הסכם גירושים ויחסי ממון עם אפרת גולדנברג, שקיבל תוקף בהחלטת בימ"ש לענייני משפחה. לפי נוסבאום, כחלק מהסכם זה הוא התחייב לתת זכויות מסוימות מרווחי השותף-הכללי בקרן פונטיפקס 1 ו-2 לגרושתו גולדנברג. לדבריו, ההסכם נאכף על-ידי הנאמן בקרן, משרד רואי-החשבון סומך-חייקין, ובאמצעות מס-הכנסה שערך פרה-רולינג לקרן. גם שותפו של נוסבאום, תומר קריב, ערב להסכם.
נוסבאום מזכיר בהמשך דבריו, כי קרן פונטיפקס היא רשימה ארוכה של שותפויות, שנוסדה במהלך 2004 על-ידי משרד עוה"ד בך, ארד, שרף (שבו היה שותף זאב שרף. ח' מ'), שאף החזיקו בזכויות בקבוצת השותפויות.
לדברי נוסבאום, "משרד זה התפרק זה מכבר, אבל לאחרונה הופתעתי כאשר עו"ד זאב שרף, שותף בכיר לשעבר במשרד ואחד ממייסדיו, פנה אליי תוך טענה שהוא מייצג את גרושתי, וטען טענות שונות באשר לזכויותיה בקרן פונטיפקס שמשרדו ייסד עבורי".
נוסבאום מציין עוד בתלונה נגד שרף, כי ב-15 ביוני הוא הודיע לשרף שהוא רואה בעצם שכירת שירותיו על-ידי גרושתו מעשה פסול, "ברם, שרף ציין כי אין קשר בין הקמת פונטיפקס על-ידי משרדו בעבר לבין ייצוג מרשתו כנגדי ודרישותיו כנגד הקרן". נוסבאום הוסיף וכתב, כי הוא הביע בפני שרף פליאה על מעורבותו בייצוג גרושתו, שכן "חשבתי שאנחנו מיודדים".
בהקשר זה, נוסבאום ציין בתלונה כי "כאשר פניתי לגרושתי בנושא, נמסר לי כי שרף נשכר על-ידה מאחר שהוא מכיר את פעילות הקרן באופן אישי וקרוב. בשולי הדברים אציין כי כל אימת שביקרתי במשרדו של שרף, ברחוב דרך השלום בתל-אביב, הייתי נכנס לבקרו והייתי מעדכנו על המצב בקרן, על פעילויותיה השונות, וכהנה".
לאור האמור, ומאחר ששרף מסרב להתפטר מהטיפול בתיק, נוסבאום מבקש מוועדת האתיקה להעמיד אותו לדין משמעתי באופן מיידי. "אבקש את טיפול הלשכה באורח בהול בתלונה חריפה זו נגד עו"ד שרף, שכן נגרמים לי נזקים מיידיים מצטברים וייתכן שאף עתידיים", סיכם נוסבאום את תלונתו.
בתגובה שהגיש שרף לוועדת האתיקה הוא שולל את טענותיו של נוסבאום. לדברי שרף, מדובר ב"תלונת סרק נפסדת וריקה מתוכן", וכי בניגוד לטענות נוסבאום, הוא (שרף) לא היה מעורב בקרן פונטיפקס או במתן שירותים לה ובכלל, לא עסק בהקמה של תאגידים או קרנות הון סיכון במשרדו הקודם, אלא רק בליטיגציה.
לדברי שרף, "השותפים במשרד ההיסטורי עסקו כל אחד בתחומו וכל אחד בתיקיו שלו. עו"ד איתן לירז אשר העניק ככל הנראה את שירותי פונטיפקס, עסק בתחום הסחר הבינלאומי, ואילו שרף עסק בליטיגציה". שרף טוען בנוסף, כי ככל שזכויות כלשהן בקרנות או בשותפויות הכלולות בהן הוחזקו ע"י עו"ד איתן לירז, הרי שאלו הוחזקו על-ידו באופן אישי, לא היו בבעלות המשרד, ולשרף לא הייתה כל זכות בהן.
בתשובתו לוועדת האתיקה, נכנס שרף גם לפן היותר אישי של סכסוך הגירושים בין נוסבאום לגולדנברג, והוא כותב: "גולדנברג מסרה לי כי למן ראשיתו של הליך הגירושים, ניהל נגדה נוסבאום מלחמת התשה תוך שהוא מערים עליה קשיים כל אימת שנקרתה הזדמנות בדרכו". לטענת שרף, "עט נוסבאום על העובדה הבלתי רלבנטית בעליל, שייתכן כי נוסבאום קיבל בעבר שירות מקצועי שאינו קשור לעניין ממשרד שבו היה שרף שותף בעבר. משרד שאינו קיים זה למעלה מעשור שנים".
שרף אינו מסתפק בכך, ומוסיף ותוקף את נוסבאום בכותבו, כי "במופע של אופורטוניזם ציני, מבקש נוסבאום לעשות שימוש בעובדה זו ,כדי להכשיל את ייצוגה של גולדנברג, ובכך להקשות על מימוש רצונה לעמוד על קיום זכויותיה מכוח פסק-דין".
הצרות של שרף: שתי תלונות לוועדת האתיקה
עו"ד זאב שרף הוא אחד הלטיגטורים המוכרים והמצליחים. שרף עומד בראש משרד בוטיק המתמחה בליטיגציה אזרחית-מסחרית מורכבת. עם לקוחות המשרד היום ובעבר נמנים תאגידי ענק וחברות מובילות במשק בארץ ובחו"ל, הן ציבוריים והן פרטיים, המצויים בליבה של העשייה הכלכלית, המסחרית, בשוק ההון, וכן אנשי-עסקים, אנשי ציבור ועוד.
שרף המורגל מתוקף עבודתו בייצוג של אחרים בבתי-המשפט, נאלץ בזמן האחרון להתמודד בעצמו עם תלונות שהוגשו נגדו לוועדת האתיקה של לשכת עורכי-הדין. התלונה שהגיש רן נוסבאום נגד שרף, היא התלונה השנייה שהוגשה החודש נגד הפרקליט המוכר.
שלשום (ב', 22.2.16) חשף "גלובס", כי הגיאולוג יוסי לנגוצקי - שתבע בעבר את חברת רציו - הגיש לוועדת האתיקה של לשכת עוה"ד תלונה נגד שרף. לנגוצקי טוען, כי במסגרת הסכסוך בינו לבין רציו חיפושי נפט ובעליה, ליגד רוטלוי, והגיאולוג שלה, איתן אייזנברג, שאותם מייצג שרף - הטעה שרף את ביהמ"ש באופן שהביא לכך שלנגוצקי נאלץ לשלם לנתבעים, סכום עתק של 1.4 מיליון שקל.
שרף מכחיש נמרצות את תלונתו של לנגוצקי, וטוען כי מדובר בתלונת סרק קנטרנית.
בתלונתו טען לנגוצקי, כי ככל ששרף והנתבעים היו פועלים כדין, היה צריך שרף לחייב כל אחד מהנתבעים, רציו, רוטלוי ואייזנברג, בגין השירות שניתן לאותו נתבע, ולפי חלקו; אך במקום זאת, שרף גבה את שכר-טרחתו מרציו חברה פרטית (השותף-הכללי).
שרף שולל מכול וכול את טענותיו של לנגוצקי. בתשובה שהגיש לוועדת האתיקה בחודש דצמבר האחרון, טוען שרף כי התלונה שהגיש נגדו לנגוצקי היא "תלונת-סרק ריקה מתוכן, שאין מאחוריה דבר מלבד שיקולים זרים, נקמנות וניסיון להפעלת לחץ פסול על שרף". שרף טוען עוד, כי הסגנון שבו נקט לנגוצקי לצורך ניסוח התלונה נגדו הוא "סגנון מתלהם הראוי לכל גנאי".
לגופן של טענות, שרף כתב בתגובה כי הוא "לא טעה ולא הטעה את בית-המשפט כאשר טען כי רוטלוי, אייזנברג ורציו נשאו בהוצאות", וציין כי ממילא טענות אלה של לנגוצקי, לא נכללו במסגרת הודעת הערעור שהגיש על פסק-הדין בעניין ההוצאות ושכר-הטרחה.
לפני מותו, הורביץ הקדיש את מרצו לפונטיפקס
אלי הורביץ, שהלך לעולמו ב-2013, היה תעשיין, אסטרטג, איש חזון ומי שניהל את חברת טבע במשך 26 שנים, והפך אותה לחברת ענק גלובלית. בשנה וחצי האחרונות לחייו, להורביץ לא היה תפקיד פעיל בטבע, ובחודשי חייו האחרונים הקדיש הורביץ את זמנו ומרצו לקרן פונטיפקס.
הורביץ היה המשקיע העיקרי ויו"ר הקרן. קרן פונטיפקס, שנוסדה בשנת 2004, מורכבת מרשימה ארוכה של שותפויות. הקרן משקיעה בתחום הפארמה והמכשור הרפואי. לקרן היקף נכסים מנוהל של כ-300 מיליון דולר. בשנת 2014, השלימו תשע חברות ביומד ישראליות הנפקה בבורסת נאסד"ק. בארבע מתוכן חזר שמה של קרן פונטיפקס אחת, כמי שהשקיעה בהן טרם ההנפקה.
בעקבות ההנפקות בנאסד"ק, אמר אז רן נוסבאום, השותף-מנהל בקרן לצד תומר קריב, בריאיון ל"גלובס", כי "ברור שחלק מן ההנפקות דחפנו ויזמנו. הוצאנו לדרך כל חברה שהייתה יכולה להנפיק. כולן היו מוכנות ברמת התכנון לרגע שבו חלון ההזדמנויות ייפתח".