בנייה / צילום: איל יצהר
"כמו רוב קהילת הבנייה והתשתיות אנו מודאגים מאוד מנושא איכות הבנייה ומבטיחות המוצר הבנוי. אנו פונים אליכם על מנת לקדם תקנות בנוגע למינוי מפקח צמוד לפרויקטי בנייה והגדרת אחריותו", כך כתבו ראשי איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות, ועמותת האדריכלים, במכתב לשר האוצר משה כחלון, לשר הבינוי והשיכון יואב גלנט ולראש מטה הדיור אביגדור יצחקי.
"כידוע לכל, איכות הבנייה בישראל לוקה בחסר. מחקרים שנערכו לאורך השנים במכון הלאומי לחקר הבנייה קובעים שעלויות חוסר האיכות מגיעות עד ל-10% מעלויות הבנייה הישירות. עלויות אלו מגולגלות על הצרכן ומייקרות את המוצר הבנוי וזאת בלי להביא בחשבון את עלויות ההתדיינויות המשפטיות הרבות הקיימות בנושא ליקויי בנייה, ייקור הביטוח המקצועי כתוצאה מריבוי התביעות והעלות לדיירים", כך במכתב.
"גם בטיחותו של המוצר הבנוי ובטיחותם של המשתמשים ועוברי הדרך לוקה בחסר. דו"ח זיילר שנכתב בעקבות אסון ורסאי ממליץ על הפעלת שני מעגלי בקרה לטיפול באיכות המוצר הבנוי ובטיחותו: מעגל בקרת האיכות על ידי הקבלן המבצע (קיים גם היום) ומעגל אבטחת האיכות, על ידי גורם אוביקטיבי נפרד מהגורם המתכנן שימנה היזם (התיקון הנדרש). ברור שרק החלת חובת פיקוח אוביקטיבית תגדיר סמכות ואחריות שבעקבותיה יעלה הבטיחות והאיכות".
יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות, דני מריאן, סיפר היום בשיחה עם "גלובס" כי בעקבות המכתב נפגשו נציגי המהנדסים והאדריכלים עם נציגי מטה הדיור וכי נראה שיש התקדמות בנושא: "הם בוחנים את הנושא, יש להם שאלות והסתייגויות, למשל האם יש להוסיף רגולציה או לא, האם זה ייקר את הבנייה.
"אנחנו חושבים שאין כאן תוספת רגולציה כי בחוק התכנון והבנייה כבר קיים תפקיד של אחראי לביקורת, שיש לו אחריות לביקורת על הבניין, אבל האחריות מוגבלת רק לשלד הבניין ולארבע נקודות עיקריות במהלך הבנייה. אנחנו סבורים שצריך להיות פיקוח צמוד ומלא. אנחנו מתייחסים לכל הענף, אבל הדברים נכונים שבעתיים למחיר למשתכן בגלל הלחץ הגדול על המחיר ולכן מה שעלול להיות מושפע מכך היא איכות הבנייה.