גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בידקו בטבלאות: האם הבנק שלכם עושק אתכם בעמלות ני"ע?

מערכת אתר "הון" ריכזה בטבלאות את כל עמלות ניירות הערך בבנקים השונים לפי גודל תיק, כדי לבדוק האם עמלות הביצוע ועמלות דמי הניהול/דמי משמרת שאתם משלמים בסניף סבירות ביחס לבנק עצמו וביחס לבנקים אחרים ● מהם דמי הניהול ואיך לחסוך בהם?

מסחר- עליות- מניות-בורסה / צילום: שאטרסטוק
מסחר- עליות- מניות-בורסה / צילום: שאטרסטוק

עמלות ניירות ערך במערכת הבנקאית נחשבות לעמלות גבוהות. אם תעברו לאחד מהברוקרים הפרטיים, תחסכו כנראה הרבה כסף. אבל, גם אם אתם שמרנים ודבקים בבנקים, כל מה שאתם צריכים לעשות זה להציץ בטבלאות שמרכזות את כל עמלות ניירות הערך בבנקים השונים לפי גודל תיק ולראות אם עמלות הביצוע (קנייה ומכירה בניירות ערך) ועמלות דמי הניהול/ דמי משמרת שאתם משלמים בסניף שלכם סבירות ביחס לבנק עצמו וביחס לבנקים אחרים. ככה תוכלו להתמקח ולהפחית את העמלות האלה.

העמלות בפועל מפורסמות תודות לדודו זקן, המפקח על הבנקים הקודם. זקן החליט שבנוסף לעמלות התעריפיות (תיאורטיות בלבד לרוב), הבנקים יפרסמו אחת לחצי שנה את עמלות ניירות ערך שהם גובים בפועל. כן, בפועל - את האמת. הרי למי אכפת מהתעריף, אם הוא מנותק מהמצב האמיתי.

בזכות פרסום העמלות האמיתיות, העריכו בפיקוח על הבנקים, יוכל עם ישראל לעשות סקר שוק ולבדוק אם העמלות שהוא משלם בסניף שלו סבירות או מופרזות. כך, אמורה להתפתח תחרות אמיתית: לקוחות יתמקחו על העמלות, ישוו ואף יעברו לבנקים אחרים (או לברוקרים פרטיים שם העמלות נמוכות משמעותית מהעמלות בבנקים). אלא שהמציאות מוכיחה שהבנקים ממשיכים לחגוג.

בימים האחרונים פרסמו אחרוני הבנקים את נתוני המחצית השנייה של 2015. הנתונים בינתיים לא מביאים את השינוי המיוחל, ואין ירידה גורפת בעמלות ניירות ערך.

פרסום נתוני עמלות לפי היקף תיק, כפי שדרש הפיקוח על הבנקים, לא מספר את הסיפור המלא. נכון היה לבחון את העמלות לפי היקף התיק והיקף הפעולות בו ולא רק לפי היקף תיק, וזו מהעובדה הפשוטה שתיקים קטנים ופעילים עושים מחזור גדול יותר מתיקים גדולים ולא פעילים, ולכן הבנק יהיה מוכן לתת בתיק הקטן, עמלות נמוכות יותר. זו הסיבה שהנתונים של חלק מהבנקים נראים לא מציאותיים, עם עמלות גבוהות יותר בתיקים גדולים. 

ועדיין, למרות הבעייתיות בהתייחסות להיקף התיקים, מדובר על נתוני אמת חשובים, שכוללים את עמלות ניירות הערך שנגבות בגין ביצוע פעולות (עמלות קנייה ומכירה) ועמלות דמי ניהול שנקראו בעבר עמלת שמירה. לא ברור על מה בדיוק הבנקים שומרים, או מה הם בדיוק מנהלים (הרי הם רק מבצעים), אבל אם אפשר לקחת - למה לא?... 

עמלות הביצוע נחלקות לשלושה רבדים: 1. עמלות ביצוע באגרות חוב ומניות. 2. עמלות ביצוע במק"מים 3. עמלות ביצוע בניירות ערך זרים.

עמלות דמי הניהול (שמירה) נחלקות לדמי ניהול בארץ, לעומת דמי ניהול בחו"ל.

על פי ההערכות מעל 3 מיליארד שקל של עמלות ניירות ערך נגבות על ידי הבנקים בשנה, כאשר סכום המוערך ב-0.6-0.8 מיליארד שקל הם עמלות של דמי ניהול ושמירה.

 עמלות קנייה ומכירה של ניירות ערך

ההבדלים בעמלות הביצוע (קנייה ומכירה) בניירות ערך ישראליים (מניות ואג"ח) וניירות ערך זרים פשוט לא נתפסים. לדוגמא, אם אתם מנהלים תיק השקעות של ניירות ערך ישראליים בסך של 100 עד 200 אלף שקל, אם זה בבנק מסד עמלת הביצוע שלכם היא 0.45%. בבנק הפועלים 0.33%, בלאומי 0.26%, באגוד 0.12% ובבנק ירושלים 0.11%. אם אתם מנהלים מעל מיליון שקל בבנק פועלים יגבו ממכם עמלות ביצוע של 0.22%, בלאומי 0.13% ובבנק ירושלים 0.08%.

בנק ירושלים מוביל בכל מה שקשור לעמלות ביצוע בניירות ערך, גם בזכות רכישת הברוקראז' של כלל פיננסים לפני כשנתיים, וההתמקדות בתחום שוק ההון. הנה פירוט העמלות בתיקים עד 100 אלף שקל (לחצו על הטבלאות להגדלתן. את הטבלה המלאה, עם תיקים עד מיליון שקל ומעלה - ניתן לראות באתר הון):

עמלות קנייה ומכירה

אתר הון - מדריכים פיננסיים

כפי שניתן להתרשם, העמלות בבנק ירושלים כמעט בכל היקפי התיקים הן הנמוכות במערכת - הן בביצוע בניירות ערך ישראליים והן בביצוע בניירות ערך זרים.

עוד בולט בעמלות נמוכות - בנק אגוד. מהבנקים הגדולים במערכת הזולים ביותר הם הבנק הבינלאומי ובנק דיסקונט (עמלות שני הבנקים האלו בניירות ערך בארץ בתייקם מעל 100 אלף שקל הם ממש צמודות). בתחתית הטבלה, עם העמלות המנופחות ביותר, "מככב" בנק מסד הקטן שהעמלות בו בביצוע פעולות בשוק המקומי, עשויות להגיע לפי 4 מהעמלות בבנק ירושלים.

בבנקים הגדולים, מעניין לראות שבמלחמת ראש בראש בין פועלים ולאומי, מנצח לאומי כמעט בכל היקפי התיקים: בנק הפועלים פשוט יקר יותר מלאומי. זאת ועוד: כשמשווים את פועלים לבנקים הזולים במערכת עולה שעמלות ביצוע פעולות, בפועלים יקרות פי 2-3. למה זה קורה? כנראה שהתשובה פשוטה מאוד - כי אפשר!

עמלות דמי ניהול - על מה משלמים בעצם? 

עמלות דמי הניהול שגובים הבנקים, הם עמלות רבעוניות שנגבות ביחס לתיק ההשקעות שלכם. אתם לא תמיד מרגישים אותן, אבל הן מצטברות לסכומים גדולים - זה יכול להגיע גם ל-0.4% ול-0.5% מהתיק שלכם, וזה המון כסף, במיוחד בעידן של ריבית אפסית. ובכלל, יש לנו חדשות לא נעימות במיוחד למשקיעים הסולידיים: עם כל הקופונים שגוזרים עליכם בדרך (עמלת קנייה ומכירה, דמי ניהול בקרנות, דמי ניהול/ שמירה של הבנקים), קיים סיכוי לא קטן שלא תרוויחו השנה.

על רקע זה, בכנסת מנסים הח"כים אלי כהן ומיקי לוי לקדם הצעת חוק לביטול של העמלה המיותרת הזו, והנה המוקד של ההצעה, כפי שהם הציגו בכנסת - "עמלות ניהול פיקדון ודמי משמרת הם עלויות שאין כל שירות בגינם, ולכן התשלום שנגבה עבורם הוא עושק ועבירה על חוק הגנת הצרכן".

דמי שמירה

בנק יהב - הזול בדמי ניהול/ שמירה

נתוני עמלות דמי הניהול/ משמרת הם שיעור שנתי מסך תיק ההשקעות. מהנתונים ניתן להתרשם כי הפערים בין הבנקים השונים גדולים במיוחד - לרוב פי 5-6 בין הבנק הזול ביותר לבנק היקר ביותר, כאשר בתיקים גדולים הפער הוא פי עשרות.

הנתונים (בדומה לפעמים הקודמות) לא משאירים מקום לספק: הבנקים הגדולים גובים הרבה יותר מהקטנים. בנק יהב הקטן הכי זול למשקיעים בעמלות דמי ניהול/ דמי שמירה.

למדריכים נוספים באתר הון:

השקעות בבורסה - איך מתחילים? ואיך עושים את זה לבד?

ברוקרים פרטיים - יתרונות וחסרונות

מס על הבורסה - כל מה שצריך לדעת

עוד כתבות

פרופ' רוני גמזו / צילום: כדיה לוי

בכירים ברשות שוק ההון: גמזו מתנהל בכוחנות ולא מתאים לתפקיד יו"ר חברת ביטוח

דירקטוריון מגדל אחזקות החליט למנות את פרופ' רוני גמזו לדירקטור במגדל ביטוח, בדרך למינוי אפשרי שלו כיו"ר החברה, בעוד שהדירקטור אבי דותן צפוי לסיים את תפקידו ● המהלך מנוגד לעמדת הממונה על שוק ההון, עמית גל, שהתריע מפני פגיעה בעצמאות מגדל

כבד שומני | אילוסטרציה: shutterstock

חברת ביומד ישראלית שהוקמה ע"י יוצאי טבע נרכשת בעד 3.5 מיליארד דולר

תאגיד רוש ירכוש את חברת 89bio תמורת 2.4 מיליארד דולר מיידית, עם אופציה להכנסות נוספות עד סכום כולל לעסקה של 3.5 מיליארד דולר ● 89bio פועלת בשוק הענק של כבד שומני, אך רוש מתעניינת לא פחות במוצר של החברה לטיפול גם במחלות נוספות

האם הורדת הריבית תכניס כסף חדש לוול סטריט? / צילום: Shutterstock

ההיסטוריה מלמדת: לא תמיד השווקים עולים אחרי הורדות ריבית

וול סטריט מחכה להורדות ריבית מתחילת השנה, אבל ההיסטוריה מלמדת שלא תמיד הקלה מוניטרית משמעותה עליות בבורסה, במיוחד בטווח הקצר ● בזמן שבשוק מצפים שטריליוני דולרים יזרמו מהקרנות הכספיות לשוק המניות, יש מי שמצננים את ההתלהבות: "הכסף הזה לא יזוז"

בנייה / צילום: Shutterstock

העדכון ההיסטורי של מדד תשומות הבנייה הפתיע לרעה את הקבלנים

בלמ"ס שינו את הרכב המדד לראשונה זה 14 שנה, ובענף ציפו לקפיצה חדה ● לאחר שנרשמה עלייה של 0.4% בלבד, הקבלנים טוענים: לא משקף את העלויות האמיתיות של שכר העובדים

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

המניה שמשקיע העל הימר עליה: 3 הזדמנויות ליום שאחרי הריבית

הורדת ריבית נחשבת לבשורה טובה לשווקים, אבל יש מי שירוויחו במיוחד ● ניר אורגד, מבנק לאומי, מסמן מניות עם פוטנציאל גדול לעליות אחרי השינוי המוניטרי בארה"ב. אחת מהן נהנתה רק לאחרונה מהשקעת ענק מביל אקמן ● נתון בשבוע

מימין: נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ושרת מדיניות החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס, בריסל / צילום: ap, Geert Vanden Wijngaert

הסנקציות של האיחוד האירופי: השפל ביחסים ומי עדיין תומך בישראל?

הנציבות האירופית הכריזה על תוכנית חסרת תקדים לסנקציות חריפות על ישראל, וחלק מהצעדים כבר יצאו לדרך ● מה יהיו השלבים הבאים, כמה כסף נפסיד ואילו מדינות מובילות את המהלך? ● שאלות ותשובות

בשנת 2022 פג הקסם של חברות ההייטק. איך זה קרה? / צילום: Shutterstock, Perfect Wave

האבטלה בהייטק מזנקת, ומספר המשרות הפנויות צונח

מחקר חדש של מרכז טאוב שמתפרסם היום מצביע על עלייה באבטלה בענף ההייטק, ירידה במספר המשרות הפנויות והעמקת פערים מגדריים וגאוגרפיים, זאת לצד איום הולך וגובר של אוטומציה ובינה מלאכותית על שוק העבודה

מדד חדש למיתוג מעסיק / צילום: פלייטיקה

שבע תובנות על תפקיד מיתוג המעסיק ועל מה שהוא דורש

מה צריך כדי להיכנס לתפקיד מיתוג מעסיק? ● עיון ב-15 מודעות למשרות מסוג זה העלה תובנות על משמעות התפקיד, מקומו בארגון ולאן התחום מתקדם ● טור אורח

אסף נתיב, ינקי קוינט, רם בלינקוב, אבי אדרי ועו''ד רונה ברגמן נוה / צילום: פרטי

ינקי קווינט נגד משרד האוצר: "רוב היום אני מתעסק בחסמים"

בכירי ענף ההייטק הגיעו לפתיחת המשרדים החדשים של קרן ההון סיכון פיטנגו ● פורום המנהיגות הנשית מציין 5 שנים להקמתו ● ואיזו שאלה הצליחה להוציא את ינקי קווינט משלוותו? ● אירועים ומינויים

השותפים ארנון דינור, גיל גורן ויורם שניר והשותפה הבריטית לורל באודן / צילום: 83North

בעיתוי מפתיע: קרן ההייטק הוותיקה מודיעה על סוף דרכה

ארבעת המשקיעים מאחורי קרן ההון סיכון 83North הודיעו כי הקרן הגיעה לסוף דרכה, וכי לא יגייסו קרן המשך ● "אף אחד מאיתנו לא חושב שאנחנו מדהימים בניהול ובבניית הדור הבא", אמר ארנון דינור ל-Institutional Investor

מייסדי נבן אריאל כהן ואילן טוויג / צילום: טריפאקשנס

עוד הנפקה ישראלית: נבן צפויה להגיש תשקיף למסחר בניו יורק

כבר שנים שנבן נחשבת למועמדת ליציאה להנפקה, אך כעת זה קורה: חברת התיירות העסקית האמריקאית, שנוסדה בידי ישראלים, צפויה להגיש בקרוב תשקיף גלוי למסחר בבורסה בניו יורק ● עפ"י ההערכות, החברה תנסה לגייס לפי שווי של 7-8 מיליארד דולר ● ברקע, זו החברה הרביעית שיוצאת להנפקה, במה שנראה כמו הגל הישראלי הגדול ביותר מאז 2021

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press

הפד הודיע על הורדת הריבית בארה"ב, צופה עוד שתי הורדות עד סוף השנה

האינפלציה מעל ליעד, אבל שוק עבודה חלש הכריע את הכף ולאחר תשעה חודשים - הריבית ירדה ב-0.25% ל-4.25% ● יו"ר הפד, ג'רום פאוול תיאר את המהלך ככזה שנועד לניהול סיכונים, השוק קיבל את זה באכזבה ● הפד צופה עוד שתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● סטיבןן מירן, המינוי של טראמפ לפד, הצביע נגד ודרש הפחתה של 0.5% ● וגם האזהרה של ג’יי.פי.מורגן

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

לאחר שאיבדה 31% משוויה, מאנדיי תרכוש מניות של עצמה ב-870 מיליון דולר

הרכישה נועדה להצביע על אמון הדירקטוריון וההנהלה בכיוון החברה ולאותת לשוק שבחברה מאמינים שמחיר המניה מוערך בחסר ● החברה עורכת היום מפגש עם משקיעים בניו יורק, בו היא צפויה לספק מידע על החזון לעתיד על רקע ה-AI, על האסטרטגיה ועל יעדיה הפיננסיים

בנייה / צילום: Shutterstock

200 אלף דירות בבנייה: קצב התחלות הבנייה וההיתרים בשיא, אבל סיום הפרויקטים מתעכב

נתוני הלמ"ס מלמדים על קצב התחלות בנייה גבוה במיוחד: ב-12 החודשים האחרונים עד ליוני האחרון החלו להקים 77 אלף דירות ● בירושלים ובת"א נוספו בשנים האחרונות דירות בהיקף של ערים גדולות ● עם זאת, ענף הבנייה בישראל תקוע בין נתונים מרשימים של התחלות, לבין מספר גדל והולך של דירות שמצויות בפיגורים במהלך בנייתן

השותפים בגלילות קפיטל. מימין: אריק קליינשטיין, ליאור ליטבק, נופר עמיקם, קובי סמבורסקי / צילום: בן יצחקי

קרן הסייבר הוותיקה מגייסת חצי מיליארד דולר להשקעה בחברות ישראליות. מה היא מחפשת?

קרן ההון סיכון הישראלית גלילות קפיטל תקים קרן סיד חמישית להשקעה בשלבים ראשונים וקרן צמיחה שנייה ● בתוך כך, רינת רמלר מצטרפת כשותפה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט לאחר הורדת הריבית הצפויה בארה"ב

הפד הוריד את הריבית, צופה עוד שתי הורדות השנה אך רק אחת ב-2026 ● מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, דיבר על אכזבתו לאחר הדיווח לפיו סין אסרה על חברות הייטק במדינה שלא לרכוש שבבים שלה ● וגם: ב-CNBC מסמנים שלוש מניות שירוויחו מהורדת הריבית המסתמנת

בלוקסמבורג מנסים להבין: למה המדינה הפרו-פלסטינית נבחרה להנפיק אג"ח ישראליות?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: בריטניה צפויה להכריז על הכרה במדינה פלסטינית, בגרמניה מתווכחים על התמיכה בישראל, ובלוקסמבורג מבקרים את ההחלטה לסייע להנפיק אג"ח ישראליות ● כותרות העיתונים בעולם 

אמיר ירון וג'רום פאוול / צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ישראל בדרך לפער ריביות היסטורי מול ארה"ב: כך זה ישפיע על המשק

בצל חוסר הוודאות הביטחונית ורמת האינפלציה, ישראל מתקשה להצטרף למגמה הגלובלית של הורדות הריבית - ועל פי ההערכות, לאחר הורדת ריבית הפד אתמול, הפער ביחס לארה"ב צפוי להתרחב אף יותר בהמשך השנה ● ההשלכות עשויות להיות דרמטיות: מהשקל ועד לאג"ח ונוטלי המשכנתאות

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

אחרי ספרד גם יוון מאיימת לבטל עסקת נשק עם ישראל

טורקיה מתקדמת עם פיתוח מטוס הדור החמישי קאאן וצפויה להטיס אב־טיפוס ב־2026 ● הקרבות בעזה מאיימים על עסקה ביטחונית של מאות מיליונים עם יוון ● לוקהיד מרטין ו־BAE מפתחות מל”טים אוטונומיים שילוו מטוסי קרב ● וארה"ב חושפת פצצות ימיות חדשות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

דן להב (מימין) ועומר נבו, מייסדי Irregular / צילום: בן חכים

הסטארט-אפ הישראלי שמגן על ChatGPT נחשף

חברת הסייבר Irregular מודיעה על גיוס של 80 מיליון דולר בהובלה משותפת של קרן ההון סיכון סקויה, אחת המשקיעות הפעילות בשנים האחרונות בהייטק הישראלי, ושל קרן רד פוינט ● לפי החברה, המערכת מאפשרת לספקיות מודלי השפה להעריך את סיכוני הסייבר במודלים עוד לפני השקתם לתעשייה