ארנק סלולרי / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
תערוכת הסלולר בברצלונה היא כבר מזמן לא רק תערוכת סלולר. יותר ויותר חברות מתחומי התקשורת הקווית מגיעות לאירוע ומשתתפות בו, מכיוון שמדובר בצומת קריטי למפגש דעות ורעיונות מכל העולם. מאחר שזה המצב, ניתן היה לראות בתערוכה פתרונות לעולם הטלוויזיה, האינטרנט וכמובן גם פתרונות בתחום התקשורת הקווית.
אחת הסוגיות המעניינות שעלתה בתערוכה היא השאלה כיצד ומתי מפעילים וחברות הבזק יעברו לדור החדש של האינטרנט על גבי קווי הנחושת, לטכנולוגיה הקרויה G.fast. זו טכנולוגיה שהושקה בצורה מסחרית השנה במספר מדינות בעולם ונבדקת בימים אלה על ידי בזק.
הטכנולוגיה מסוגלת לספק קצב של יותר מ-1 ג'יגה ללקוח, אך היא מעוררת לא מעט סימני שאלה עבור מפעילים בעולם וגם עבור בזק. מסתבר שכמו כל טכנולוגיה, מחירי ההשקה הם גבוהים מאוד. המחירים עשויים לרדת בהמשך, אולם השאלה היא איך המפעילים עושים שימוש בטכנולוגיה החדשה ומה תעשה בזק.
עלות אדירה
הניסיון של בריטיש טלקום מראה שלא ניתן לחבר כל בניין בטכנולוגיה החדשה, משום שהמהלך כרוך בעלות אדירה. אם עד עתה המפעילים קיצרו את המרחק וקירבו את המרכזייה ללקוחות, ב- G.fastהם מביאים את המרכזייה לבניין עצמו. מכיוון שכל קופסא כזו עולה אלפי דולרים, יוצא שהפריסה מגיעה לעלות אסטרונומית ואין אף מפעיל בעולם שיהיה מסוגל לעשות את זה.
בשלב הזה הבינו בבריטיש טלקום שיש להם מגבלה והם נאלצים להתקין את המרכזיות במיקומים חדשים, אי שם בין המרכזיה הקודמת, היכן שיושב הציוד הישן בטכנולוגיית הוקטורינג, אותה טכנולוגיה שבאמצעותה בזק מספקת לנו היום קצבים של עד 100 מגה - לבין הבניין. המיקום החדש אמור לאפשר למפעילים לספק קצבים יותר מהירים מ-100 מגה וכאן מתחילה המורכבות של הנושא.
ידוע וברור שברשתות בזק ככל שהמרחק מתקצר, ניתן לספק יותר מהירויות. זה פשוט פיזיקה. המשמעות היא שאם בזק או כל מפעיל טלקום אחר בעולם, מרחיק את המתג לטובת קבוצת בניינים, ולא שם מתג בכל בניין - הוא לא יוכל לספק את המהירות המקסימלית שהטכנולוגיה מבטיחה. במילים פשוטות בזק לא תוכל לספק 1 ג'יגה לכל לקוח ולכן קפיצת המדרגה הבאה תהיה הרבה פחות מכך וסביר להניח שתגיע לאזור של ה-300-400 מגה. צריך לזכור עוד דבר והוא שיש לבזק בעיה נוספת כי היום היא מספקת לכל הלקוחות מהירות של עד 100 מגה. בעולם החדש יהיו לקוחות שהיא תוכל לספק להם 1 ג'יגה ויהיו כאלה שתוכל לספק להם "רק" 300 מגה, מה בזק תעשה אז? מה יגיד משרד התקשורת? במגדלי יוקרה ניתן יהיה לקבל קצבים אחרים מאשר אצל השכנים?
באותו עניין אומרים מפעילים בעולם (וגם בבזק) שלא מן הנמנע שהשדרוג הבא של הקצבים יכלול, לצד ה-G.fast, גם חיבור של סיבים אופטיים לבתים. באזורים מסוימים ייצא למפעיל יותר כלכלי לפרוס סיב מהארון הקרוב ישירות לכל דירה מאשר "לגשר" שוב עם G.fast. זה יחייב את המפעילים להיכנס להשקעות כבדות מאוד וזה לא דבר של מה בכך.
לכן בארץ, כאשר במשרד התקשורת מדברים על ביטול ההפרדה המבנית בבזק בתמורה להשקעה מצד החברה בסיבים אופטיים, צריך להפסיק לדבר על הסכומים שבזק תתחייב להשקיע, וצריך להתחיל לרדת לרזולוציות. למה בדיוק מתכוונים? אולי הגיע הזמן שהמדינה תגבש תוכנית אסטרטגית להשקעה בתשתיות תקשורת, כזו שתחייב את המפעילים לספק מינימום קצב מסוים בפרק זמן קבוע?
"צריך להסתכל"
ובחזרה לסלולר. זה נכון, שהקונגרס בברצלונה הוא לא בדיוק המקום המתאים לשאול את בכירי התעשייה, מה הם חושבים על ריבוי מפעילים ותחרות, התשובה שלהם באופן לא מפתיע צפויה וברורה. ההנחה הרווחת, וחשוב להדגיש את זה - גם בקרב רגולטורים בעולם - היא שהתחרות האגרסיבית הובילה לפגיעה בהתפתחות הטכנולוגית של מדינות. הסיבה היא שהתחרות המוגברת אולי עשתה טוב לצרכנים בשלב הראשון והורידה מחירים, אבל בשורה התחתונה, ניתן לראות בבירור ירידה בהשקעות כתוצאה משחיקת רווחיות, מה שמוביל לתופעה של מיזוגים בכל העולם. איפה שאפשר להשאיר ארבעה מפעילים משאירים, ובלא מעט מדינות יורדים גם לשלושה מפעילים. בפירמת הייעוץ דלויט אמרו זאת בצורה ברורה.
הדיון מאוד רלוונטי לישראל כמובן, על רקע העסקה האפשרית בין סלקום לבין גולן טלקום. הדיון בעולם לא מתמקד בכלל בשאלה האם לרדת לארבעה מפעילים. הוויכוח הוא האם לרדת לשלושה. המיזוג של גולן וסלקום יביא את השוק לארבעה מפעילים, שזה מספר שחקנים שאפתני שכל מדינה בעולם הייתה מייחלת לו. אחד מהיועצים הזרים איתם שוחחתי אמר שמפעיל צריך להיות אידיוט כדי להיכנס להשקעות חדשות בישראל. מכיוון שהוא מכיר את השוק הישראלי הוא העריך שפרטנר כבר מפסידה כסף בפעילות הסלולר שלה.
לדבריו, "רואים בבירור שמה שמחזיק את פרטנר (הוא לא דיבר על סלקום ופלאפון אבל זה רלוונטי לגביהם באותה מידה) מעל המים הוא מכירות ציוד הקצה. החברות הסלולריות בישראל הפכו להיות חברות ריטייל. הסלולר שלהן גמור, הכל מופיע בדוחות, פשוט צריך להסתכל", הוא אמר.
לפני שרצים להסיק מסקנות צריך לזכור שהתחרות בדרך כלל מגדילה השקעות, אבל כמו שרואים באירופה וגם בישראל זה לא המקרה. מנגד, יש אולי מספיק הוכחות שמראות מדוע ההשקעות יורדות כאשר המחירים נמוכים אבל אין עוד מספיק ניסיון שמראה ההיפך - שכאשר אישרו מיזוגים באירופה ההשקעות גדלו במקביל. הניסיון מלמד (בישראל לפחות) שהמפעילים הסלולריים חמדו כל הזדמנות לרוקן את הקופה לטובת דיבידנדים מטורפים, ולכן החשדנות כלפיהם מובנת, גם אם ניתן להסיק במידה רבה של סבירות, שהמחירים בשוק לעולם לא יחזרו לרמתם טרום הרפורמה אם יאושר מיזוג סלקום-גולן טלקום. החשדנות והזהירות במקומם.
הבעיה שהדיון הכלכלי והמקצועי בסוגיה מפנה את מקומו לטובת שיקולים פוליטיים. זו הבעיה הכי חמורה שלנו בעניין.