שלמה בן אליהו / צילום: תמר מצפי
פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, אמור להכריע בקרוב איזה הליך יינקט בעניינו של שלמה בן-אליהו, מנכ"ל משרד החקלאות, בעקבות החקירה שנערכה נגדו באגף המשמעת של נציבות שירות המדינה (נש"מ).
החקירה נערכה על הנסיבות שבהן הציג בן-אליהו שני הסדרים של מניעת ניגוד עניינים, כאשר נכנס לתפקיד מנכ"ל משרד השיכון והבינוי בממשלה הקודמת. הפרקליטות ונש"מ סירבו לומר האם המלצת נש"מ היא להגיש תובענה משמעתית, או להעביר את הטיפול למישור הפלילי.
הסדרי מניעת ניגוד עניינים חייבים להיות מתואמים מראש, מבוקרים ומאושרים על-ידי היועץ המשפטי לממשלה. הבדיקות בעניינו של בן-אליהו נפתחו בעקבות חשיפה ב"גלובס" על כך שבן-אליהו הציג שני הסדרים שונים למניעת ניגוד עניינים: הסדר אחד במסגרת כניסתו לתפקיד מנכ"ל משרד השיכון - והסדר שני במסגרת מינויו כחבר בכיר במועצת מקרקעי ישראל, שם עמד בראש שתי ועדות משנה חשובות שעסקו בהקצאת קרקעות ובמתן פטור ממכרז.
3 דירות בחיפה
בן-אליהו ושניים מילדיו היו בעלי דירות בחיפה, במתחם שבו קודם מיזם פינוי-בינוי, תחום המצוי באופן בלעדי באחריות משרד השיכון. בהסדר שמסר בן-אליהו למשרד השיכון לא הוזכרה בעלותו ובעלות משפחתו על הדירות והסטטוס התכנוני, ועל בן-אליהו לא הוטלו מגבלות בתחום התחדשות עירונית.
נוסף על כך, בן-אליהו הוא בעל מניות בחברת אסאלרי אנרגיה סולארית בע"מ, המחזיקה במתקנים סולאריים על קרקעות מדינה בייעוד חקלאי בכמה יישובים. הקצאת הקרקעות למתקנים סולאריים מצויה באופן בלעדי בידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י).
בהסדר מניעת ניגוד העניינים שמסר בן-אליהו לרמ"י, לקראת מינויו כחבר בכיר במועצת מקרקעי ישראל הממונה על רמ"י, הוא לא דיווח על אחזקותיו במיזמים הסולאריים, ועסק בפועל בהקצאות קרקע למיזמים סולאריים.
בתחקיר "גלובס" התברר כי מסמך ההסדר שהציג בן-אליהו לקראת מינויו כחבר מועצת מקרקעי ישראל כלל לא היה ידוע במשרד המשפטים, ולא אושר כנדרש על-ידי היועמ"ש, ועל כן עלה חשד לגבי נסיבות כתיבת המסמך והשימוש בו.
"טרם גיבוש החלטה"
בעקבות החשיפה ב"גלובס" נפתחה בתחילת 2015 בדיקה במשרד המשפטים על-ידי המשנה ליועמ"ש, עו"ד דינה זילבר, לבחינת החשד שבן-אליהו פעל בהפרת אמונים ומירמה, בניגוד עניינים ותוך מסירת נתונים באופן סלקטיבי ומטעה. בסיום הבדיקה הוחלט לא להעביר את הענין לחקירה משטרתית, אלא לחקירה של אגף המשמעת בנציבות שרות המדינה, שבראשו עומד אסף רוזנברג.
החקירה באגף המשמעת של נציבות שירות המדינה החלה באפריל 2015 והתארכה עד לעת האחרונה. כאמור, לא ברור אם התגבשה מסקנה והמלצה להגיש תובענה משמעתית נגד בן-אליהו, או להחזיר את התיק לפרקליטות עם המלצה להעביר את העניין לחקירה פלילית.
מנציבות שירות המדינה נמסר: "נוכח העובדה שהנושא הועבר לחקירת משמעת על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, העביר אגף המשמעת זה מכבר את עמדתו בתיק לפרקליטות, ואנו ממתינים לישיבה שאמורה להתקיים בנושא בקרוב. אגף המשמעת בנש"מ אינו נוהג לפרסם בתקשורת עמדתו בתיק, טרם גיבוש החלטתו סופית".
פרקליטות המדינה מסרה כי אין בדעתה להגיב לשאלות בעניין זה.
בן-אליהו בחר שלא להגיב לפניית "גלובס" בעניין. בפתיחת החקירה הוא טען כי לא פעל בשום מקרה בניגוד עניינים, וכי הייעוץ המשפטי אישר את פעולותיו.