חקלאות ליצוא. השוק האירופי הוצף בתוצרת מקומית / צילום: תמר מצפי
ירידות ביצוא וביבוא וצניחה חדה בהיקפי היצוא החקלאי בעיקר למדינות אירופה - כך עולה מדוח קודר של מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה המתייחס לשנת 2015.
מהדוח, שהכנתו הושלמה בימים האחרונים, עולה כי יצוא התוצרת החקלאית מישראל למדינות האיחוד האירופי צנח אשתקד ב-18% והסתכם בכ-764 מיליון דולר. בשנת 2014 הסתכם היצוא החקלאי מישראל לאותן מדינות ב-931 מיליון דולר.
ירידה של יותר מ-25% נרשמה ביצוא החקלאי להולנד, ירידה של כ-22% חלה ביצוא החקלאי לבלגיה וירידה של יותר מ-20% חלה בשנה שעברה ביצוא החקלאי מישראל לגרמניה. ירידה בולטת חלה גם ביצוא החקלאי לרוסיה, בין השאר על רקע התרסקות הרובל: היצוא החקלאי אליה צנח אשתקד בכ-25% לעומת שנת 2014 והסתכם בכ-240 מיליון דולר, שהם כמעט 18% מכלל היצוא של החקלאות מישראל.
ירידות חדות נרשמו גם ביצוא התוצרת החקלאית הטרייה למדינות האיחוד האירופי ולשאר העולם. אשתקד הסתכם יצוא התוצרת הטריה למדינות האיחוד ב-344 מיליון דולר, לאחר שצנח בכ-19%. היצוא של תוצרת טרייה לשאר מדינות העולם צנח ביותר מ-20%.
הסיבה המרכזית לצניחה בהיקפי היצוא החקלאי למדינות האיחוד הוסברה בדוח של מינהל סחר חוץ בהצפת השוק האירופי בתוצרת חקלאית מקומית, על רקע איסור שהטילה רוסיה על יבוא תוצרת ממדינות אלה. סיבה נוספת היא הירידה החדה שרשם במהלך השנה שעברה האירו לעומת הדולר, מצב שהשפיע באופן שלילי על כל היקף היצוא לאירופה.
ירידה אחרי עלייה עקבית
ב-2015 חלה ירידה של 5.6% בהיקף היצוא הישראלי של סחורות ושירותים בכל הענפים והוא הסתכם ב-87.8 מיליארד דולר לעומת 93 מיליארד דולר בשנת 2014. יצוא הסחורות בלבד רשם ירידה של 7.4% והסתכם ב-53.4 מיליארד דולר. ביצוא השירותים נרשם אשתקד היפוך מגמה, לאחר שחלה בענף זה ירידה של כמעט 3%. יצוא השירותים הסתכם באותה תקופה ב-34.4 מיליארד דולר. במינהל סחר חוץ ציינו כי ירידה זו בולטת במיוחד על רקע העובדה שבמהלך השנים האחרונות יצוא השירותים מישראל רשם עלייה עקבית.
מהדוח של משרד הכלכלה עולה כי באותה שנה חלה ירידה של 11% ביבוא הסחורות והשירותים לישראל והוא הסתכם ב-83.8 מיליארד דולר. יבוא הסחורות בלבד, כולל מטוסים ויהלומים, הסתכם בכ-61 מיליארד דולר, לאחר שחלה בו ירידה של יותר מ-14%.
אשתקד חלה ירידה של יותר ממיליארד דולר ביצוא של כימיקלים ומוצריהם. זו ירידה של יותר מ-27% לעומת שנת 2014 ביצוא של תזקיקי נפט, דשנים, ברום ועוד: "במקרה של קומודיטי, יש למוצרים אלה מחיר שוק שלא קשור בשום אופן לישראל. בעבר היו לשוק הזה שנים טובות והיו גם שנים לא טובות - ושנת 2015 הייתה לא טובה", אמר בשיחה עם "גלובס" ראש מינהל סחר חוץ, אוהד כהן.
בהתייחס לנתוני היצוא שעולים מהדוח אמר כהן כי "ניכר שמשנת 2013 היצוא הישראלי לא מתרומם, הרבה בגלל סיבות גלובליות כמו פערי מטבע. התעשיינים טענו שחלק מהסיבות הוא הכבדה ברגולציה - שפוגעת בכושר התחרות שלהם בשווקים. גיבשנו שורה של מהלכים כדי להקל עליהם בנושא זה, ועדיין יש מה לעשות. במקרה של היצוא למדינות האיחוד האירופי, הקושי שחל לפני היצואנים הישראליים היה בעיקר בעקבות היחלשות האירו ופחות בעקבות ירידות בביקוש".
"בלי מרה שחורה"
28% מהיצוא הישראלי אשתקד היה של מחשבים ומכשור אלקטרוני ואופטי. אחריו, 18% ענף הכימיקלים והשלישי הוא ענף התרופות, שמהווה 15% מכלל היצוא מישראל.
היצוא הישראלי ליבשת אסיה התחזק בשנת 2015 והסתכם ב-25% מכלל היצוא. בכך, היקף היצוא לאסיה עבר לראשונה את היקף היצוא מישראל לארה"ב (24%), למרות שעלה ב-2% ביחס לשנת 2014. עוד עולה מנתוני משרד הכלכלה כי היצוא לסין זינק בשנה שעברה ביותר מ-20% ביחס לשנה קודמת והסתכם ביותר מ-3 מיליארד דולר שהם כמעט 7% מכלל היצוא הישראלי. היצוא לווייטנאם הסתכם באותה תקופה ב-1.8 מיליארד דולר, לאחר שרשם עלייה של יותר מ-170% ביחס לשנת 2014.
עלייה של 34% חלה גם ביצוא להודו, והוא הסתכם בסוף 2015 בכ-1.33 מיליארד דולר. על אף העלייה המשמעותית ביצוא לאסיה, מהדוח עולה כי כ-53% מהיצוא הישראלי בלי יהלומים הופנה אשתקד לכלכלות המערב.
"אני מסרב להיכנס למרה שחורה נוכח הנתונים", אמר כהן: "חרף הנתונים הקשורים ליצוא החקלאי לאירופה, אנו מעריכים ששוק זה ימשיך להיות אטרקטיבי לחקלאי הישראלי, בשל הקרבה הגיאוגרפית שלו ומשום שבאירופה משלמים טוב. אנחנו מעריכים כי שנת 2016 היצוא יתאושש ויגדל בשיעור דומה לשיעור הגידול הצפוי ביבוא למדינות ה-OECD. על פי תחזיות של גופים בינלאומיים כמו הבנק העולמי, שנת 2017 צפויה להתאפיין בהאצה בקצב הגידול של הסחר העולמי ומצב זה יתמוך גם הוא בשיפור היצוא הישראלי - כך שיש סיבה להיות אופטימי".
במינהל סחר חוץ הביעו דאגה מריכוזיות היצוא הישראלי, ולכך ש-66 חברות גדולות אחראיות ל-66% מכלל היצוא. מניסיון להרחיב את מספר השחקנים הישראלים בשוקי העולם, אמר כהן כי כבר במהלך 2015 משרד הכלכלה חיזק את מערך כלי הסיוע ליצואנים ולתעשיינים והוא כולל ארבע קרנות סיוע לתעשייה. אשתקד תמכו הקרנות ב-140 חברות תעשייתיות בהיקף של יותר מ-55 מיליון שקל.
לדבריו, לצד אלה יש בכוונת משרד הכלכלה לפעול למען גיוון יעדי היצוא וזאת באמצעות פתיחה של נספחויות מסחריות חדשות בשווקים מתעוררים כמו פרו, צ'ילה וקניה. לדברי כהן, הפעילות לעידוד היצוא למדינות כמו יפן, סין והודו- תעובה בשנה הקרובה, לצד קידום משא ומתן שמתקיים בין ישראל לבין וויאטנם, אוקראינה, פנמה, הודו קזחסטן, ארמניה, בלרוס ועוד, לחתימה על הסכמי סחר חופשי.
BDS"? לא מוצאים ביטוי לחרם"
"אנחנו לא מוצאים ביטוי לחרם על חברות ישראליות בעקבות פעילויות של ה-BDS. אנחנו עוקבים אחריו, מנתחים את מהלכיו אבל אין לו השפעה על הפעילות הכלכלית של ישראל", אומר ראש מינהל סחר החוץ במשרד הכלכלה, אוהד כהן, ל"גלובס".
לדברי כהן, "חברות עסקיות מונעות ממניעים עסקיים ולא ממניעים של חרם או פוליטיקה ולכן אין לקשור בין הירידות ביצוא לאירופה לפעילות של הארגון הזה. מדובר בירידות שנובעות מפערי מטבע ומצב נתון בשוק הקומודיטי שלא קשור לישראל. אולי יש חברות בודדות שנפגעו בצורה כזאת או אחרת מה-BDS, אבל בתמונת המאקרו זה שולי".
דווקא בריטניה וצרפת, שבהן מתקיימת פעילות ענפה של ה-BDS, מופיעות בדו"ח בהקשר חיובי: בשנת 2015 חלה עלייה של 3.1% ביצוא מישראל לבריטניה והוא הסתכם בכ-3.6 מיליארד דולר, ועלייה של 2.3% ביצוא לצרפת, שהסתכם בכ-1.44 מיליארד דולר.
