מתווכי הנדל"ן אליאב עיני, אסף עטיה ונורית אבידר-לוי וחברת מעוף יועצי נדל"ן שבבעלותם תובעים מחברת האוטובוסים דן כ-2.9 מיליון שקל דמי תיווך עבור עסקת המכירה של בניין המשרדים "בית דן" בהרצליה פיתוח לידי קבוצת דלק של יצחק תשובה - כך נודע ל"גלובס".
בתביעה, שהוגשה נגד "החברה המאוחדת לתיירות", חברה-בת של דן המרכזת את הנדל"ן שלה, ונגד אופיר קרני, סמנכ"ל הכספים שלה, טוענים התובעים כי דן, שהייתה יזמית ובעלת בית דן בהרצליה פיתוח, מתנערת מתשלום דמי תיווך בגובה של 1% בתוספת מע"מ מהיקף העסקה (2.866 מיליון שקל). לטענת התובעים, שכר-הטרחה סוכם בינם לבין קרני.
בית דן ממוקם ברחוב נעמי שמר פינת אבא אבן בהרצליה פיתוח, ובדצמבר 2015 הוא נמכר כאמור לקבוצת דלק, תמורת 245 מיליון שקל
כיום שוכן מטה קבוצת דלק, מחברות ההחזקה הגדולות בישראל, בבניין משרדים באזור התעשייה הדרומי של נתניה (בעל השליטה, יצחק תשובה, מתגורר בעיר ומזוהה עמה).
בנובמבר התקשרה דלק עם דן בהסכם אופציה לרכישת הבניין בהרצליה פיתוח, שנמצא אז בשלבי הקמה סופיים. בבניין יש 4 קומות בשטח של כ-11 אלף מ"ר וכ-3 קומות מרתפי חניה. דלק שילמה 30 מיליון שקל לדן במועד החתימה על הסכם האופציה, וכעבור כמה שבועות השלימה את העסקה ושילמה לדן את מלוא הסכום עליו סוכם בין הצדדים.
דלק צפויה להשלים את המעבר להרצליה בתוך מספר חודשים, לאחר שיושלמו עבודות הפנים, והבניין בהרצליה יהפוך ל"בית דלק", ובו תמוקם הנהלת הקבוצה יחד עם מטות החברות השונות המשתייכות אליה.
"פעולות תיווך רבות ומתמשכות"
מכתב התביעה, שהוגש באמצעות עו"ד רוני חיים, עולה כי במשך תקופה של כ-3 שנים העניקה מעוף יועצי נדל"ן לחברת דן שירותי תיווך עבור הבניין. במהלך תקופה זו בוצעו לטענת התובעים "פעולות תיווך רבות ומתמשכות". בין הצדדים אין הסכם תיווך כתוב וחתום, אולם יש הסכמות מתועדות בעל-פה ובדואר אלקטרוני על מתן שירותי תיווך בתמורה לתשלום.
עוד טוענים התובעים כי הצדדים נהגו באופן מובהק, במשך 3 שנים, כמי שקשורים זה עם זה בהסכם תיווך לכל דבר ועניין. בין היתר התקיימו פגישות בנוכחות המתווך והלקוח (עם ובלי מתקשרים פוטנציאליים), התקיימה תכתובת ענפה, בוצעו שיחות טלפון, הועברו תשריטים ותוכניות, נשלחו טיוטות ועוד.
לטענת התובעים, בשלב מסוים, ולאחר 3 שנים של עבודה מאומצת מול גורמים שונים, השקעת זמן רב, משאבים, כסף ומאמצים עצומים, הם הצליחו להביא את קבוצת דלק להגיש הצעה לרכישת הנכס, לאחר שסיפרו לה על משא-ומתן מתקדם שמנהלת דן למכירת הנכס. כך, לטענתם, הם הביאו את דלק להגיש לדן הצעה לרכישת הנכס בסכום הגבוה בהרבה ממחיר השוק, וגבוה בהרבה מכל הצעה שניתנה לדן עד לאותו זמן.
אבידר-לוי, מתווכת רשומה המבצעת את פעילותה העסקית באמצעות חברת מעוף, היא אשר הביאה, על-פי כתב התביעה, את דלק לנכס, הציגה את הנכס בפני אנשיה ויצרה את הקשר בעת הביקור בנכס בין תשובה לבין יורם קרן, מנהל תחום פעילות הנדל"ן של דן, קשר שהוביל לחתימה על הסכם בתוך ימים ספורים.
מכתב התביעה עולה כי ביום שלישי, 27 באוקטובר 2015, ביצעה אבידר-לוי סיור בבניין לאנשי ומנהלי דלק. בסיור השתתפו תשובה, רעייתו, מנכ"ל דלק אסי ברטפלד, סמנכ"ל דלק קידוחים יוסי אבו, יו"ר דלק קידוחים דאז גדעון תדמור, והמשנה למנכ"ל דלק קידוחים יניב פרידמן.
מטרת הסיור הייתה איתור משרדים לקבוצת דלק, כאשר אבידר-לוי ניסתה לעניין אותם בנכס. בין השאר היא אמרה במהלך הסיור לתשובה כי המחיר המבוקש עבור הבניין כולו הוא 230 מיליון שקל, ומתנהל משא-ומתן עם גוף אחר לרכישת הבניין.
"תקשיבי נורית, הייתי המום"
משמעות הדברים, כך על-פי התביעה, הייתה ברורה: אם דלק רוצה את הבניין, עליה להציע לדן סכום גבוה יותר. תשובה ביקש מאבידר-לוי את מספר הטלפון של נציג דן המטפל בעניין והיא מסרה לו את מספרו של יורם קרן, שעדכן אותה באותו בוקר על התקדמות לקראת מכירה. בו-במקום התקשר תשובה לקרן, אמר לו שהוא יודע על משא-ומתן שמתקיים, ומעוניין להציע מחיר גבוה יותר. השיחה התקיימה ברמקול, כך שאבידר-לוי שמעה את כולה. בסיומה של השיחה ביקש קרן שהות קצרה לבדוק את הדברים, והצדדים קבעו לשוחח בהמשך היום.
לפי התביעה, באותו ערב התקשרה אבידר-לוי לקרן ואמרה לו בנימה מבודחת: "ביום כזה אני מצפה שתתקשר אליי". קרן ענה לה: "תקשיבי נורית, הייתי המום. איפה היית קודם? למה לא הבאת אותו עד עכשיו?". לטענת התובעים, מהשיחה היה ברור שקרן מרוצה מאד מן ההצעה של דלק, שמדובר בהצעה שלא ניתן לסרב לה, ושהעסקה תניב לדן רווח עצום.
למחרת התקשר עיני, שגם הוא כאמור אחד מבעלי חברת התיווך מעוף, לקרן ושאל אותו היכן עומדים הדברים עם דלק. קרן השיב כי הוא לא מטפל במכירה. עיני שוחח גם עם אופיר קרני מדן, וזה אמר לו שיש משא-ומתן מתקדם למכירת הנכס כולו לרוכש אחר, והוא "בספק אם אפשר להכניס את תשובה לעסקה".
קרני הבטיח לעיני לחזור אליו למחרת היום ולעדכן אותו, אך ב-3 בנובמבר, פחות משבוע לאחר מועד הסיור בנכס ויצירת הקשר הראשון בין דן לדלק, כבר נחתם הסכם אופציה בין דלק לחברה-הבת של דן, ודלק דיווחה עליו לבורסה.
לאור כל זאת, התובעים טוענים כי בינם לבין דן קיים למעשה חוזה מחייב, גם אם לא נחתם באופן פורמלי. הם מצדם עמדו בהתחייבויותיהם החוזיות, העניקו לדן את השירותים ואת התוצאה המבוקשת מבחינתה (ולמעלה מכך), ולפיכך יש לחייב את דן לעמוד גם מצדה בהתחייבויותיה החוזיות בחוזה, ולשלם את הסכום המוסכם.
התובעים טוענים כי בבואם לקבל את דמי התיווך המגיעים להם, טענה דן כי היא פטורה מתשלום, מאחר שאין הסכם פורמלי חתום. "למרבה הצער, בחוסר תום-לב יוצא דופן וקיצוני, ובאופן המקים את 'זעקת ההגינות', מסרב הלקוח לשלם את דמי התיווך המוסכמים, בטענה כי לא קיים הסכם תיווך חתום", נכתב בתביעה.
עוד טוענים התובעים כי הודעות טקסט ומיילים יכולים להוות תחליף להסכם חתום, ובכל מקרה, בעסקאות גדולות ומורכבות, חוק המתווכים לא אמור להתקיים, משום שהלקוחות הם הצד החזק, והמתווך הוא הצד החלש.
מחברת דן לא נמסרה תגובה.