גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רשות המסים שוקלת מהלך שיקפיץ את תעריפי החשמל בכ-11%

בין המלצות ועדת "המיסוי הירוק 3": העלאת המס על הפחם והגז הטבעי שתוביל לעלייה בתעריף החשמל

עובד חברת החשמל / צילום: תמר מצפי
עובד חברת החשמל / צילום: תמר מצפי

ועדה הבינמשרדית למיסוי תחליפי נפט לתחבורה (ועדת "מיסוי ירוק 3") בראשות המשנה למנהל רשות המסים, ערן יעקב, פרסמה היום (א') את המלצותיה לקידום מדיניות לשימוש בתחליפי נפט, תוך הפנמת היתרון הסביבתי של התחליפים וקידום הביטחון האנרגטי של המדינה. הוועדה הוקמה לפני למעלה מ-3 שנים במטרה לגבש מדיניות מס חדשה וצעדים לעידוד השימוש בדלקים ובמקורות אנרגיה מופחתי זיהום, בדגש על התחבורה.

כפי שנחשף לראשונה ב"גלובס", ההמלצה המרכזית היא קביעת בלו מופחת על גז טבעי לשימוש בתחבורה, בעיקר בכלי רכב כבדים דוגמת משאיות ואוטובוסים, כאשר נקודת הייחוס היא גובה הבלו על סולר "נטו" לאחר ההחזר שמשלמת המדינה למובילים במסגרת "הסדר הסולר" שנקבע בעשור הקודם. הוועדה ממליצה לבסס את מנגנון קביעת מס הבלו לסוג דלק על עיקרון "תכולה אנרגטית" - קרי, ייקבע מס זהה לכמות תחליף הנפט שהיא שוות ערך, במונחי אנרגיה המופקת ממנה, לליטר סולר או בנזין. שיטה זו תהיה ברירת מחדל בעת חישוב המס.

עם זאת, "באותם מקרים בהם קיים פער משמעותי בנצילות המנוע, מוצע לקבוע את כמות תחליף הנפט שהיא שוות ערך לליטר סולר או בנזין על בסיס יחס צריכת דלק לק"מ, זאת בהתחשב בעובדה שחלק ניכר מההשפעות החיצוניות - כלומר ההשפעות על זיהום האוויר, הגודש והתחלואה - עולות ביחס ישיר להיקף הנסיעה". הוועדה ממליצה שאם בעתיד יחול שינוי בבלו על הסולר או הבנזין, ישתנה בהתאם גם הבלו על תחליפיהם כדי לשמור על הפער עליו המליצה הוועדה.

למרות שעיקר הדוח כאמור עוסק בסקטור התחבורה, ברור כי קיים קשר ישיר בין הבלו על הדלקים לתחבורה לבלו על דלקים לחשמל ולתעשייה. לטענת ועדת המיסוי, הבלו על שני אלה לא מבטא את העלויות החיצוניות שלהם על המשק. כלומר, כיום מחירי הדלקים, בניהם פחם ומזוט, "אינם משקפים את הנזק החברתי שהם גורמים, והפנמת העלויות יכולה להגדיל את היעילות הכלכלית במשק". לכן, אחת ההמלצות של הוועדה היא להעלות את המיסוי על הפחם שעומד כיום על 46 שקל לטון ל-216 שקל לטון, כלומר - כמעט פי 5. העלאת הבלו על הפחם תביא מן הסתם לייקור תעריף החשמל. ב-2015, 38% מהחשמל של החברה יוצר מגז טבעי ו-60% מפחם. הוועדה מעריכה כי יישום ההמלצה יעלה את תעריף החשמל כבר השנה ב-8%, ובעוד 3% עד סוף העשור. "יש לציין שלפני השינוי תעריף החשמל במדינה נמוך יחסית למדינות ה-OECD, וגם לאחר השינוי התעריף לא יהיה גבוה, בין השאר כיוון שהבלו האפקטיבי על דלקים לחשמל אינו גבוה במדינה", נכתב בדוח.

עוד ממליצה הוועדה, להעלות את מס הבלו על הגז הטבעי שצורכים המפעלים מ-17.3 שקל לטון לכ-213 שקל ב-2020, ועד ל-376 שקל לטון ב-2021. לטענתה, העלאת מס הבלו יגרום לייקור הגז לתעשייה בכ-18% בשנת 2020. "עדיין", נכתב בדוח, "בשל האפשרויות להתחבר לגז טבעי, התשומות של התעשייה יכולות להיות זולות ממה שהן היו לפני האפשרות להתחבר לגז טבעי. כך, למשל, אם מחיר הגז הטבעי נמוך ב-57% ממחיר הסולר ליחידת חום, לאחר השינוי הפער יעמוד על 49%. כלומר, עדיין יהיה כדאי למפעלים להתחבר למערכת הגז הטבעי ופונקציית הייצור שלהם לא אמורה להשתנות". כאן המקום לציין כי המפעלים לא ממהרים להתחבר לגז טבעי גם לפני שהועלה הבלו על גז טבעי. צלילת מחיר הנפט בשנה האחרונה הובילה לכך כי מחירם של תזקיקי הנפט (כמו למשל מזוט וסולר) נמוך יותר ממחירו של הגז הטבעי.

יחד עם העלאת הבלו על פחם וגז טבעי, ממליצה הוועדה להעלות את המיסוי גם על גפ"מ ומזוט, "אחרת מערכת המיסוי תסיט את המשתמשים דווקא לעבר הדלקים המזהמים יותר, ולמפעלים יהיופחות תמריצים לבצע הסבה לגז טבעי", כותבת הוועדה, "לכן חושבה עלייה בבלו על גפ"מ ששקולה במונחי אנרגיה לעלייה בבלו על גז טבעי ושהשפעתה על מחיר הגפ"מ למשקי הבית מינימלית".

הוועדה ממליצה לפיכך להעלות את הבלו על המזוט. כך למשל, את הבלו על המזוט 1% גופרית ממליצה הוועדה להעלות מ-15 שקל לטון היום ל-32 שקל ב-2017, ובהדרגה ל-2,194 שקל ב-2023. להעלאת הבלו על הגפ"מ שמשמש לבישול ולהסקה לא תהיינה השלכות גדולות על משקי הבית, מציינים בוועדה. להערכה, ייקור הגפ"מ יוביל לעלייה של 1%-2% בעלות הגפ"מ למשק בית בשנת 2020. לטענת ועדת המיסוי, העלאת מס הבלו על סקטור החשמל והתעשייה צפוי להגדיל את הכנסות המדינה ב-2.2 מיליארד שקל.

ביטול הדרגתי של "הסדר הסולר"

אחת ההמלצות המפתיעות של הוועדה היא לבטל בהדרגה את "הסדר הסולר" שבמסגרתו מחזירה כיום המדינה למובילים ולמסיעים חלק מהבלו המוטל על סולר (קצת יותר מ-3 שקלים). הסדר זה אינו חל כיום על בעלי רכב פרטי עם מנועי דיזל. במסגרת המתווה החדש, בשנת 2018 יופחת ההחזר למובילים על הבלו מ-50% ל-40%, בשנת 2019 יופחת ההחזר ל-25%, ובשנת 2020 ההחזר יהיה אפסי, כלומר בעלי רכבי הדיזל הכבדים ישלמו את הבלו המלא על הסולר. המשמעות היא עלייה משמעותית בהוצאות ההובלה, אלא אם כן יעברו עד אז מובילים רבים לשימוש במנועים שמונעים בתחליפי סולר.

הוועדה ממליצה כי בשנתיים הראשונות למתווה יישאר הבלו על הגז בערכו הנוכחי, שהוא כמעט אפסי - כ-2 אג' לליטר בלבד. אולם בהדרגה יעלה הבלו על הגז עד שישווה כמעט לזה של סולר (כ-3 שקלים) בעוד כ-5 שנים. במקביל ממליצה הוועדה להעניק בהוראת שעה ל-4 שנים פחת מואץ של 25% לכלי רכב כבדים במשקל של מעל ל-3.5 טון שמונעים בגז טבעי דחוס. זאת, כדי לקזז במידת מה את מחירם הגבוה יותר משמעותית בהשוואה לכלי רכב כבדים רגילים שמונעים בגז או בבנזין - עד כדי 25%, לפי נתוני הוועדה.

בנוסף, כדי לקדם את מערך התדלוק בגז, ממליצה הוועדה להעניק בהוראת שעה ל-8 שנים פחת מואץ של 20% להקמת תחנות תדלוק בגז טבעי דחוס, ולתמוך בתחנות תדלוק בגז טבעי דחוס באמצעות תוכנית משולבת מענקים ו"רשת ביטחון" שתוספק לתחנה במשך 7 שנים.

ביחס לכלי רכב היברידיים וחשמליים מומלץ להותיר את מתווה המס וקיזוז שווי השימוש במתכונתו הנוכחית עד סוף 2017, ובמקביל להעניק פחת מואץ בשיעור של 33% לאוטובוסים חשמליים ולפטור ממכס יבוא של אוטובוסים חשמליים למשך ארבע שנים מתחילת יבוא האוטובוסים.

יצוין, כי הוועדה החליטה שלא להמליץ על הקלות במס קנייה לכלי רכב פרטיים שמונעים בגז טבעי או שנעים על שני דלקים במקביל, אם כי הטבת "המס הירוק" על כלי רכב אלה תיקבע בהתאם לפליטה של מקור האנרגיה הנקי יותר. ביחס לכלי רכב המונעים בגז פחמימני מעובה (גפ"ם), ממליצה הוועדה להעלות בהדרגה את אגרת הרישוי שלהם ל-4,500 שקל בשנה לרכב, כדי להפחית את הכדאיות שלהם. קרוב ל-30 אלף כלי רכב כאלה נעים על כבישי הארץ.

המלצות בתחום מיסוי התחבורה

בלו אפסי על גז טבעי (CNG) לתחבורה בשנתיים הראשונות יועלה בהדרגה ויושווה לבלו על סולר עד העשור הבא

ביטול הדרגתי של "הסדר הסולר"

פחת מואץ של 25% לכלי רכב כבדים (שמונעים בגז טבעי דחוס. הוראת שעה ל-4 שנים

פחת מואץ של 20% להקמת תחנות תדלוק בגז טבעי לתחבורה (הוראת שעה ל-8 שנים), במקביל לסבסוד מוגבל של התחנות והקמת "רשת ביטחון"

פחת מואץ ופטור ממכס לאוטובוסים חשמליים למשך 4 שנים

העלאה הדרגתית של האגרה השנתית על רכבי גפ"מ ל-4,500 שקל

עליות חיצוניות של דלקים לחשמל ולתעשייה

עוד כתבות

העיריות מקבלות שוב הזדמנות לייקר את הארנונה / אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

העיריות מקבלות שוב הזדמנות לייקר את הארנונה. איפה היא צפויה לעלות?

כפי שנחשף בגלובס באוקטובר, הממשלה מאפשרת לרשויות להגיש בקשות להעלאת ארנונה גם ב־2026 ● מדובר על עלייה של כמעט 9% בהיקף הארנונה שנגבית, בתוך שלוש שנים בלבד ● גלובס עושה סדר

תחנות כוח / צילום: באדיבות החברה

שלוש תחנות כוח קיבלו אישורים לבנייה, למה חלקן עדיין תקועות?

מנהל התכנון הפיק היתר בנייה לתחנת הכוח "קסם", שצפויה לקום ליד גוש דן ● בנוסף ניתן אישור למתן היתר להרחבת "דוראד" באשקלון, אך זו נמצאת בקשיים משפטיים וסכסוך עמוק בין השותפים ● גם השדה הסולארי "דימונה דרום" קיבל אישור למתן היתר, וצפוי להפוך לשדה הסולארי הגדול בישראל

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

עליות באירופה; בורסת טוקיו זינקה בכ-2.4%, בהובלת מניות הטכנולוגיה

הדאקס קופץ בכ-0.8% ● העליות ביפן באות על רקע התגברות הציפיות להורדת ריבית בארה"ב בשבוע הבא ● וול סטריט ננעלה אתמול בעליות, על אף דוח התעסוקה של ADP, שהצביע על ירידה חדה ומפתיעה בכמות המועסקים ● הביטקוין נסחר ביציבות סביב מחיר של 93 אלף דולר ● מחירי הנפט רושמים עליות

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מי יפקח? הסעיף ברפורמת הבנקים הגדולים שעבר מתחת לרדאר

הרפורמה שתאפשר למוסדיים להקים בנקים זעירים מותירה סימני שאלה מהותיים לגבי זהות הרגולטור ● במשרד האוצר ובבנק ישראל מבטיחים להסדיר את הנושא בימים הקרובים

משרד הפנים בירושלים / צילום: Shutterstock, shutterstock

חברות שיתמודדו במכרזי הרשויות המקומיות יחויבו להצהיר על עבר פלילי

משרד הפנים מבטיח מנגנון שיחסום התמודדות של חברות תחת חקירה במכרזים עירוניים, לאחר שנים שבהן הרשויות המקומיות נמנעו מבדיקת עבר פלילי – בניגוד לנעשה בשירות המדינה ● זאת על רקע מספר פרשיות שחיתות ובעקבות לחץ ציבורי

17 מניות בת"א זינקו ביותר מ-100%. האם יגיע גל מימושים לפני סוף השנה?

סוף השנה האזרחית מייצר באופן מסורתי פעילות מוגברת בשוק ההון, כשמשקיעים מתאימים את התיק לקראת השנה הקרובה ● בבורסה בת"א העריכו השבוע כי לאחר שנת שיא בשוק המניות המקומי, משקיעים עשויים לנצל את דצמבר "למימוש רווחים", גם לצורך קיזוז מס ● בשוק חלוקים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

ענקית הספנות הבינלאומית הפג לויד הגישה הצעה לרכישת צים

במסגרת שורת הבעלים בחברה הגרמנית נמנות קטאר החזקות, זרוע של רשות ההשקעות הקטארית, וגם קרן העושר הסעודית ● בוועד העובדים של צים מתנגדים לעסקה בחריפות וקוראים למדינה למנוע את המהלך

אסדת קידוח ''תמר'' / צילום: אלבטרוס

האוצר נסוג: הגבלות יצוא הגז הוצאו מחוק ההסדרים בעקבות התנגדות משרד האנרגיה

המהלך הדרמטי של האוצר להגבלת יצוא הגז, שנועד לעודד תחרות מקומית ולהאריך את חיי המאגרים, ירד מחוק ההסדרים לאחר שמשרד האנרגיה סירב לקדם שינוי מחוץ לוועדת דיין ● כעת המשרדים יידרשו להגיע לפשרה בתוך הוועדה עצמה ולא במסגרת התקציב

אורי יוגב / צילום: יונתן בלום

הקרן שחתומה על שני אקזיטים בשבוע: "רצינו להוכיח לשוק"

קרן אלומה סיכמה על מכירת אקסלרה בחצי מיליארד שקל וחלק ממניותיה באסקו ● היו"ר אורי יוגב: "מחיר המניה שלנו מאוד ירד, וחשבנו שאנחנו ‫צריכים להוכיח לשוק. זו ההוכחה האולטימטיבית"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בתל אביב; מניות הבנייה נופלות, ארית תעשיות צוללת

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.8% ● וול סטריט ננעלה אתמול בעליות, על אף דוח התעסוקה של ADP, שהצביע על ירידה חדה ומפתיעה בכמות המועסקים ● מחירי הנפט עולים על רקע דשדוש המגעים לסיום מלחמת רוסיה-אוקראינה ● וגם: המניה הקטנה בתחום ה-AI שמכה את השוק, עם עלייה של 180% מתחילת השנה

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד שותף Wiz / צילום: עומר הכהן

בהנחה משמעותית: וויז שכרה את הקומות העליונות במגדל לנדמרק 2 בת"א

וויז, שממוקמת כיום במגדל רחוב דובנוב בת"א, שכרה את הקומות העליונות במבנה שבמתחם שרונה ● את השטח היא השיגה בהנחה משמעותית, תודות למו"מ שניהל המשקיע הראשון בחברה, גילי רענן

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום. עיבוד טלי בוגדונובסקי

הזהיר מכלכלת בחירות, מודאג מחוק הגיוס: מה חושב הנגיד על התקציב?

נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון, הזהיר בישיבת הממשלה כי מסגרת התקציב ל־2026 עלולה להוביל לעלייה בחוב הציבורי, במיוחד על רקע דרישות מערכת הביטחון, הפחתות המס וחוק הגיוס המוצע ● ירון קרא לביטול תקציבים הפוגעים בתמריצי עבודה, התריע מפני שימוש יתר במילואים ומתח ביקורת על פגיעה בתוכנית לפיתוח החברה הערבית - אך תמך ברפורמות מבניות כמו בניית שכירות, דיגיטציה ומיסוי תיירות

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

בריאות, טכנולוגיה ושווקים מתעוררים: ההמלצות של ענקית קרנות הסל מוול סטריט

בסטייט סטריט, שמנהלת נכסים פיננסיים בסך 5.4 טריליון דולר, מאמינים ב־AI, כולל הזדמנויות השקעה במדינות אסיה, וממליצים גם על מניות הבריאות והפיננסים ● מנהל הפעילות בישראל: "ההשקעות בבינה מלאכותית עדיין נמוכות, בהשוואה למהפכות אחרות בהיסטוריה העולמית"

רה''מ בנימין נתניהו ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Chip Somodevilla

ישראל וארה"ב לקראת סגירת הסכם סחר: המכסים יופחתו, אבל לא באופן אחיד

לגלובס נודע כי הצוותים קרובים לחתימה על הסכם מכסים: השיעור יהיה נמוך מ־15%, אך עדיין לא ברור מה גובהו, והוא ישתנה בין ענף לענף ● הסנונית הראשונה הגיעה השבוע עם חתימת הסכם סחר בתחום החקלאות, במסגרתו תעניק ישראל פטור ממכס לכ־300 פריטי מזון אמריקאי, תוך החרגת 28 מוצרים ● וגם: עסקת המטוסים של אל על ובואינג בסכנה, ויש לזה קשר למכסים

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

למה מניית ארית מתרסקת אחרי שהודיעה על הנפקת החברה הבת?

מניית ארית תעשיות צוללת בבורסה ביותר מ-16% לאחר ההחלטה להנפיק לציבור את החברה הבת רשף ● ארית מציעה להנפיק את רשף בשווי נמוך משמעותית מהשווי של חברת ההחזקות עצמה, בניגוד למקובל בשוק ● אנליסט מסביר: "השוק התאים את התמחור לכזה של חברת החזקות"

חיילי צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הצעת התיווך של המל"ל: תקציב הביטחון יעמוד על 118 מיליארד שקל?

במסגרת הדיונים הקדחתניים שמתקיימים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, לגלובס נודע כי המל"ל הציע שתקציב הביטחון יעמוד ב-2026 על 118 מיליארד שקל ● הדרישות של מערכת הביטחון עומדות על 144 מיליארד שקל, בעוד האוצר מכוון לאזור ה-90 מיליארד ● האם הצדדים יצליחו להתפשר?

"ההזדמנויות עלולות לרדת לטמיון": תחזית פסימית למזרח התיכון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: עיתונאי הוושינגטון פוסט מזהיר שההזדמנויות לשינוי אחרי המלחמה עלולות להיעלם, ההתנחלויות באיו"ש מביאות לעקירת פלסטינים, ומיקרוסופט מסתבכת בגלל ישראל באירלנד ● כותרות העיתונים בעולם

בנייה בחדרה / צילום: Shutterstock

מחירי קרקע נמוכים יחסית: אלה מכרזי רמ"י שנסגרו אתמול

השתתפות ערה יחסית של יזמי נדל"ן נרשמה בשורה של מכרזי רמ"י שנסגרו אתמול, שחלקם מיועדים למחיר מטרה ● המחירים שהושגו במכרזים אלה היו נמוכים ושיקפו ירידות בערכי קרקע, כמו גם בדחייה אפשרית של מימוש הפרויקטים

אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע במשק באוקטובר: 13,620 שקל. ומה קורה בהייטק?

לפי הלמ"ס, מדובר בעלייה של 2.9% לעומת אוקטובר 2024 ● קצב האינפלציה באוקטובר 2025 עמד על 2.5%, כך שגם ריאלית מדובר בעלייה קלה לעומת החודש המקביל בשנה שעברה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ’ / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

שר האוצר מציג את תקציב 2026: "יהיה מס על בנקים. הוא יהיה קבוע וגדול"

שעות לפני ההצבעה על הצעת התקציב בממשלה, מערכת הביטחון והאוצר עדיין חלוקים על תקציב הביטחון השוטף וההתמודדות עם האיום האיראני ● נתניהו מבקש עוגן תקציבי לעשור קדימה, שמקבע את המסגרת ומצמצם תקציבים אזרחיים ● עוד ברקע: רפורמות במחלוקת, מאבקים מול שרים והסתדרות מוחלשת