גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רשות המסים שוקלת מהלך שיקפיץ את תעריפי החשמל בכ-11%

בין המלצות ועדת "המיסוי הירוק 3": העלאת המס על הפחם והגז הטבעי שתוביל לעלייה בתעריף החשמל

עובד חברת החשמל / צילום: תמר מצפי
עובד חברת החשמל / צילום: תמר מצפי

ועדה הבינמשרדית למיסוי תחליפי נפט לתחבורה (ועדת "מיסוי ירוק 3") בראשות המשנה למנהל רשות המסים, ערן יעקב, פרסמה היום (א') את המלצותיה לקידום מדיניות לשימוש בתחליפי נפט, תוך הפנמת היתרון הסביבתי של התחליפים וקידום הביטחון האנרגטי של המדינה. הוועדה הוקמה לפני למעלה מ-3 שנים במטרה לגבש מדיניות מס חדשה וצעדים לעידוד השימוש בדלקים ובמקורות אנרגיה מופחתי זיהום, בדגש על התחבורה.

כפי שנחשף לראשונה ב"גלובס", ההמלצה המרכזית היא קביעת בלו מופחת על גז טבעי לשימוש בתחבורה, בעיקר בכלי רכב כבדים דוגמת משאיות ואוטובוסים, כאשר נקודת הייחוס היא גובה הבלו על סולר "נטו" לאחר ההחזר שמשלמת המדינה למובילים במסגרת "הסדר הסולר" שנקבע בעשור הקודם. הוועדה ממליצה לבסס את מנגנון קביעת מס הבלו לסוג דלק על עיקרון "תכולה אנרגטית" - קרי, ייקבע מס זהה לכמות תחליף הנפט שהיא שוות ערך, במונחי אנרגיה המופקת ממנה, לליטר סולר או בנזין. שיטה זו תהיה ברירת מחדל בעת חישוב המס.

עם זאת, "באותם מקרים בהם קיים פער משמעותי בנצילות המנוע, מוצע לקבוע את כמות תחליף הנפט שהיא שוות ערך לליטר סולר או בנזין על בסיס יחס צריכת דלק לק"מ, זאת בהתחשב בעובדה שחלק ניכר מההשפעות החיצוניות - כלומר ההשפעות על זיהום האוויר, הגודש והתחלואה - עולות ביחס ישיר להיקף הנסיעה". הוועדה ממליצה שאם בעתיד יחול שינוי בבלו על הסולר או הבנזין, ישתנה בהתאם גם הבלו על תחליפיהם כדי לשמור על הפער עליו המליצה הוועדה.

למרות שעיקר הדוח כאמור עוסק בסקטור התחבורה, ברור כי קיים קשר ישיר בין הבלו על הדלקים לתחבורה לבלו על דלקים לחשמל ולתעשייה. לטענת ועדת המיסוי, הבלו על שני אלה לא מבטא את העלויות החיצוניות שלהם על המשק. כלומר, כיום מחירי הדלקים, בניהם פחם ומזוט, "אינם משקפים את הנזק החברתי שהם גורמים, והפנמת העלויות יכולה להגדיל את היעילות הכלכלית במשק". לכן, אחת ההמלצות של הוועדה היא להעלות את המיסוי על הפחם שעומד כיום על 46 שקל לטון ל-216 שקל לטון, כלומר - כמעט פי 5. העלאת הבלו על הפחם תביא מן הסתם לייקור תעריף החשמל. ב-2015, 38% מהחשמל של החברה יוצר מגז טבעי ו-60% מפחם. הוועדה מעריכה כי יישום ההמלצה יעלה את תעריף החשמל כבר השנה ב-8%, ובעוד 3% עד סוף העשור. "יש לציין שלפני השינוי תעריף החשמל במדינה נמוך יחסית למדינות ה-OECD, וגם לאחר השינוי התעריף לא יהיה גבוה, בין השאר כיוון שהבלו האפקטיבי על דלקים לחשמל אינו גבוה במדינה", נכתב בדוח.

עוד ממליצה הוועדה, להעלות את מס הבלו על הגז הטבעי שצורכים המפעלים מ-17.3 שקל לטון לכ-213 שקל ב-2020, ועד ל-376 שקל לטון ב-2021. לטענתה, העלאת מס הבלו יגרום לייקור הגז לתעשייה בכ-18% בשנת 2020. "עדיין", נכתב בדוח, "בשל האפשרויות להתחבר לגז טבעי, התשומות של התעשייה יכולות להיות זולות ממה שהן היו לפני האפשרות להתחבר לגז טבעי. כך, למשל, אם מחיר הגז הטבעי נמוך ב-57% ממחיר הסולר ליחידת חום, לאחר השינוי הפער יעמוד על 49%. כלומר, עדיין יהיה כדאי למפעלים להתחבר למערכת הגז הטבעי ופונקציית הייצור שלהם לא אמורה להשתנות". כאן המקום לציין כי המפעלים לא ממהרים להתחבר לגז טבעי גם לפני שהועלה הבלו על גז טבעי. צלילת מחיר הנפט בשנה האחרונה הובילה לכך כי מחירם של תזקיקי הנפט (כמו למשל מזוט וסולר) נמוך יותר ממחירו של הגז הטבעי.

יחד עם העלאת הבלו על פחם וגז טבעי, ממליצה הוועדה להעלות את המיסוי גם על גפ"מ ומזוט, "אחרת מערכת המיסוי תסיט את המשתמשים דווקא לעבר הדלקים המזהמים יותר, ולמפעלים יהיופחות תמריצים לבצע הסבה לגז טבעי", כותבת הוועדה, "לכן חושבה עלייה בבלו על גפ"מ ששקולה במונחי אנרגיה לעלייה בבלו על גז טבעי ושהשפעתה על מחיר הגפ"מ למשקי הבית מינימלית".

הוועדה ממליצה לפיכך להעלות את הבלו על המזוט. כך למשל, את הבלו על המזוט 1% גופרית ממליצה הוועדה להעלות מ-15 שקל לטון היום ל-32 שקל ב-2017, ובהדרגה ל-2,194 שקל ב-2023. להעלאת הבלו על הגפ"מ שמשמש לבישול ולהסקה לא תהיינה השלכות גדולות על משקי הבית, מציינים בוועדה. להערכה, ייקור הגפ"מ יוביל לעלייה של 1%-2% בעלות הגפ"מ למשק בית בשנת 2020. לטענת ועדת המיסוי, העלאת מס הבלו על סקטור החשמל והתעשייה צפוי להגדיל את הכנסות המדינה ב-2.2 מיליארד שקל.

ביטול הדרגתי של "הסדר הסולר"

אחת ההמלצות המפתיעות של הוועדה היא לבטל בהדרגה את "הסדר הסולר" שבמסגרתו מחזירה כיום המדינה למובילים ולמסיעים חלק מהבלו המוטל על סולר (קצת יותר מ-3 שקלים). הסדר זה אינו חל כיום על בעלי רכב פרטי עם מנועי דיזל. במסגרת המתווה החדש, בשנת 2018 יופחת ההחזר למובילים על הבלו מ-50% ל-40%, בשנת 2019 יופחת ההחזר ל-25%, ובשנת 2020 ההחזר יהיה אפסי, כלומר בעלי רכבי הדיזל הכבדים ישלמו את הבלו המלא על הסולר. המשמעות היא עלייה משמעותית בהוצאות ההובלה, אלא אם כן יעברו עד אז מובילים רבים לשימוש במנועים שמונעים בתחליפי סולר.

הוועדה ממליצה כי בשנתיים הראשונות למתווה יישאר הבלו על הגז בערכו הנוכחי, שהוא כמעט אפסי - כ-2 אג' לליטר בלבד. אולם בהדרגה יעלה הבלו על הגז עד שישווה כמעט לזה של סולר (כ-3 שקלים) בעוד כ-5 שנים. במקביל ממליצה הוועדה להעניק בהוראת שעה ל-4 שנים פחת מואץ של 25% לכלי רכב כבדים במשקל של מעל ל-3.5 טון שמונעים בגז טבעי דחוס. זאת, כדי לקזז במידת מה את מחירם הגבוה יותר משמעותית בהשוואה לכלי רכב כבדים רגילים שמונעים בגז או בבנזין - עד כדי 25%, לפי נתוני הוועדה.

בנוסף, כדי לקדם את מערך התדלוק בגז, ממליצה הוועדה להעניק בהוראת שעה ל-8 שנים פחת מואץ של 20% להקמת תחנות תדלוק בגז טבעי דחוס, ולתמוך בתחנות תדלוק בגז טבעי דחוס באמצעות תוכנית משולבת מענקים ו"רשת ביטחון" שתוספק לתחנה במשך 7 שנים.

ביחס לכלי רכב היברידיים וחשמליים מומלץ להותיר את מתווה המס וקיזוז שווי השימוש במתכונתו הנוכחית עד סוף 2017, ובמקביל להעניק פחת מואץ בשיעור של 33% לאוטובוסים חשמליים ולפטור ממכס יבוא של אוטובוסים חשמליים למשך ארבע שנים מתחילת יבוא האוטובוסים.

יצוין, כי הוועדה החליטה שלא להמליץ על הקלות במס קנייה לכלי רכב פרטיים שמונעים בגז טבעי או שנעים על שני דלקים במקביל, אם כי הטבת "המס הירוק" על כלי רכב אלה תיקבע בהתאם לפליטה של מקור האנרגיה הנקי יותר. ביחס לכלי רכב המונעים בגז פחמימני מעובה (גפ"ם), ממליצה הוועדה להעלות בהדרגה את אגרת הרישוי שלהם ל-4,500 שקל בשנה לרכב, כדי להפחית את הכדאיות שלהם. קרוב ל-30 אלף כלי רכב כאלה נעים על כבישי הארץ.

המלצות בתחום מיסוי התחבורה

בלו אפסי על גז טבעי (CNG) לתחבורה בשנתיים הראשונות יועלה בהדרגה ויושווה לבלו על סולר עד העשור הבא

ביטול הדרגתי של "הסדר הסולר"

פחת מואץ של 25% לכלי רכב כבדים (שמונעים בגז טבעי דחוס. הוראת שעה ל-4 שנים

פחת מואץ של 20% להקמת תחנות תדלוק בגז טבעי לתחבורה (הוראת שעה ל-8 שנים), במקביל לסבסוד מוגבל של התחנות והקמת "רשת ביטחון"

פחת מואץ ופטור ממכס לאוטובוסים חשמליים למשך 4 שנים

העלאה הדרגתית של האגרה השנתית על רכבי גפ"מ ל-4,500 שקל

עליות חיצוניות של דלקים לחשמל ולתעשייה

עוד כתבות

נטפליקס / צילום: Shutterstock

נטפליקס עקפה את הציפיות אך המניה יורדת במסחר המאוחר. אלו הסיבות

החברה דיווחה על הכנסות של 12.05 מיליארד דולר, ורווח של 0.56 דולר למניה, שני המספרים מעט מעל הצפי ● מספר המנויים צמח ב-8% ל-325 מיליון ● היום שינתה נטפליקס את הצעתה לרכישת וורנר ברדרס באופן התשלום, וכעת היא מציעה שכל הסכום ישולם במזומן, וזאת כדי לסגור את הדלת להצעת פרמאונט

עמית גל / צילום: שלומי יוסף

הנתונים שחושפים: הקנסות של רשות שוק ההון זינקו בשנה פי 3.5

בשנת 2025 סכום הקנסות עמד על כ־11 מיליון שקל, לעומת 3 מיליון ב־2024 ● רוב הסכום הוטל על סוכני ביטוח וחברות אשראי ופיננסים, שפעלו ללא רישיון

כלי הטיס הבלתי מאויש של סטארלינג / צילום: קלע

בלי תלות בסינים: הסטארט-אפ הישראלי שיספק מערכת כטב"מים מארה"ב

חברת הדיפנס־טק הישראלית קלע חתמה על הסכם בלעדי, שבמסגרתו תטמיע במערכת שלה את הטכנולוגיה של הרחפן Pathfinder X של חברת סטארלינג האמריקאית ● המהלך נועד בין היתר לנתק את התלות בשרשרת אספקה לא מאובטחת ולהעניק לכוחות עצמאות מודיעינית

מירה מוראטי / צילום: ap, Barbara Ortutey

גל העזיבות מסטארט־אפ הבינה המלאכותית של מירה מוראטי; בכירים חוזרים ל־OpenAI

כ-5% מעובדי Thinking Machines Lab, שהקימה סמנכ"לית הטכנולוגיה לשעבר של OpenAI, הודיעו על עזיבה ● לפי דיווח של דה אינפורמיישן, החברה שואפת להשלים סבב גיוס לפי שווי של כ־50 מיליארד דולר, אך העזיבות עשויות להקשות על מימושו

בנייה / אילוסטרציה: Shutterstock

מצוקת דיור? מספר יחידות הדיור בישראל עולה על מספר משקי הבית

על אף שמלאי הדירות חצה את רף ה־3 מיליון ועקף את מספר משקי הבית, כשל תכנוני מעמיק את משבר הדיור ● שלוש נקודות על שוק הנדל"ן בישראל, בעקבות נתוני למ"ס חדשים לשנת 2025

חזרה בה: פרטנר החליטה שלא להקדים את סוף החוזה מול קשת

לאחר הפרסום בגלובס, פרטנר חזרה בה מההודעה על ביטול חוזה התוכן מול קשת, ושני הצדדים פועלים כדי להגיע להסכמים ● שנתיים אחרי ההשקה, שסטוביץ מקימה אתר איקומרס למותג החלבון TODAY ● ושגריר בריטניה בישראל חושף: "בשנה האחרונה הגיע היקף הסחר בין שתי המדינות ליותר מ-6 מיליארד ליש"ט" ● אירועים ומינויים

חניה בכחול־לבן / צילום: עינת לברון

קיבלתם דוח חניה ממצלמה? כל מה שצריך לדעת על הפסיקה שמשנה את הכללים

פסק דין חדש קבע כי לעיריות אין סמכות להשתמש במצלמות LPR אוטומטיות לאכיפת חניה בכחול־לבן, בשל הפגיעה בפרטיות והיעדר הסמכה בחוק ● כעת, כשרשויות מקומיות כבר עוצרות את האכיפה ומבטלות מכרזים, עולה השאלה: האם ביטול המוני של קנסות בדרך?

פרופ' דן טרנר והסטטיסטיקאית רונה לוחן / צילום: המרכז הרפואי שערי צדק

אחרי שנים שבהן חשבו שהתרופה גורמת לסרטן - זו הסיבה האמיתית

מחקר רחב-היקף בחולי קרוהן וקוליטיס, שנערך בבית החולים שערי צדק, מראה כי העלייה בסיכון ללימפומה נובעת מחומרת הדלקת שהכתיבה את הטיפול – ולא מהתרופות עצמן, כפי שנהוג היה לחשוב

ריקי בש / צילום: כפיר סיון

יועצת ההשקעות הבכירה שמציעה: כך תבחרו את הסקטורים המנצחים לשנה החדשה

ריקי בש, ראש ענף ייעוץ השקעות בבנק לאומי, מדגישה כי ב־2026 חשוב עוד יותר פיזור גלובלי ● היא ממעיטה בחשיבות הבחירות בישראל ובארה"ב להתנהגות השווקים בטווח הארוך, ומציעה חשיפה למט"ח דווקא משום שהשקל התחזק כל כך ● ואילו סקטורים מצדיקים בחינה

מגדלי ב.ס.ר שרונה / צילום: באדיבות בסר

היטל ההשבחה של בסר שרונה יופחת בעקבות תיקון דרכי החישוב

לאחר דרישת היטל של 127 מיליון שקל על תוספת זכויות הבנייה בפרויקט המגדלים במתחם שרונה, ועדת הערר המחוזית קבעה כי נפלו פגמים בשומת ההשבחה – והורתה לשמאי המכריע לערוך חישוב מחודש הצפוי להביא להפחתת ההיטל

אילו הרגלים קטנים עושים הבדל בבריאות שלנו? / צילום: Shutterstock

במעבדה בבר אילן חוקרים מגלים איך תוכלו להאריך חיים עם שינוי אחד קטן

פרופ' יונתן רבינוביץ' הקים באוניברסיטה מכון מחקר לאריכות ימים ואיכות חיים, שמטרתו לבחון אילו שינויים בשגרת היומיום ישיגו את ההשפעה הכי גדולה על הבריאות לטווח ארוך ● למכון כבר יש תובנות ממחקרים הנוגעים לשתיית מים, שינה והליכה

סטארט־אפים שגייסו באופוריה של תחילת העשור, שילמו את המחיר ב־2025 / איור: גיל ג'יבלי

בקיזוז וויז: אלה התשואות האמיתיות של ההייטק הישראלי

מחקר של IVC ולאומיטק מגלה כי לצד סכומי העתק בהם נמכרו חברות סייבר כמו וויז, חברות שנחשבו למבטיחות בעבר נמכרו השנה במכירת חיסול ● זאת לאחר שהן לא הצליחו לצמוח במהירות ולהשיג תשואה מבוקשת לבעלי המניות ●​ עלייה נרשמה בהיקף האקזיטים הכולל

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

הטרנד שמסעיר את עולם הקוד ומפיל את מניות חברות התוכנה

חברת ה־AI אנתרופיק שחררה לאחרונה את העוזר הדיגיטלי האוטונומי החדש שלה ● המהלך עורר חשש בקרב חברות התוכנה, שמניותיהן ירדו לאחר ההכרזה ●​ לדעת מומחים, הדבר עשוי לסמן על שינוי בדפוסי העבודה שאנו מכירים, אך מצביעים על שורת סיכונים הגלומים בו

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"איום על היציבות": בנק ישראל נגד ענף ההשקעות הצומח. ואיך הגיב צבי סטפק?

בדיון סוער בוועדת הכספים נציג בנק ישראל הביע חשש מהסיכון בפעילות הקרנות ● בבתי ההשקעות תקפו: "כשהטיעון נשלף בנושא כל כך איזוטרי, איך נתייחס בפעם הבאה לאיום בנק ישראל?" ● בינתיים, ענף שמנהל מיליארדים נותר תלוי באוויר ומחכה להסדרה

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

וול סטריט ננעלה בירידות חדות; אנבידיה, אמזון וטסלה נפלו בכ-4%

וול סטריט הגיבה לאיומי המכסים החדשים של טראמפ: נאסד"ק ירד ב-2.4% ● אנבידיה איבדה כ-170 מיליארד דולר בשווי שוק ● הדולר ירד בחדות מול האירו ותשואות האג"ח מזנקות לשיא של כ-4 חודשים ●  תשואת האג"ח של יפן ל-40 שנה חצתה לראשונה את רף ה-4% לאחר ההכרזה על בחירות בזק

ענף האופנה העמיק מבצעים, והמכירות עלו / אילוסטרציה: איל יצהר

אחרי המהלך של סמוטריץ': ענף האופנה העמיק מבצעים, והמכירות עלו

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עליות ברוב הענפים - באופנה נרשמו מבצעים אגרסיביים במיוחד

הטבות מס / איור: Shutterstock

כמה שווה הטבת המס על קרנות ההשתלמות?

עפ"י פרק הטבות המס בדוח הכנסות המדינה ממסים שפרסם האוצר, הטבות המס לשנה החולפת עמדו על כ-94 מיליארד שקל ● הטבת המס הגדולה ביותר היא לפנסיה, השנייה היא נקודות הזיכוי להורים והשלישית בגודלה הייתה לקרנות ההשתלמות ● בדוח צוין כי היקף הטבות המס בישראל אינו חריג בהשוואה בינלאומית, אך יש הצדקה לצמצם את חלקן

צוות Deep33 / צילום: אוהד קב

100 מיליון דולר: גיוס ראשון לקרן הדיפ-טק הישראלית אמריקאית

קרן ההון סיכון Deep33 Ventures השלימה סגירה ראשונה של 100 מיליון דולר, ולפי חברי הקרן צפויה להגיע ליעד של 150 מיליון ברבעון הראשון של 2026 ● הקרן, שהוקמה לאחרונה בישראל ובארה"ב, תפעל ותתמקד בטכנולוגיות שמוגדרות קריטיות לתשתיות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' חותם על צו שמרחיב את מכסות יבוא הגבינות הקשות / צילום: דוברות שר האוצר

סמוטריץ' חתם: מכסות יבוא הגבינות הקשות יורחבו בכ-70%

עפ"י הודעת האוצר, מוצרי החלב בישראל יקרים בכ-50% מהממוצע במדינות ה-OECD, כאשר מחירי הגבינות הקשות מגיעים אף לפי שניים מהממוצע ● הגדלת מכסות היבוא הפטורות ממכס נועדה להגביר את התחרות ולהוריד את מחירי הגבינות ● סמוטריץ': "עד היום הגבילו את הכמות של היבוא והכריחו את כולנו לשלם יקר. עכשיו זה נגמר"

אסדת הקידוח מול חופי לימסול / צילום: Shutterstock, Andriy Markov

כפי שנחשף בגלובס: משלחת ישראלית תצא לקפריסין לקדם את הסכם אפרודיטה-ישי

במשרד האנרגיה ציינו כי במסגרת ההסכמות, את פיתוח המאגר יבצעו בעלי הזכויות בצד הקפריסאי, ואילו בעלי חזקת ישי ומדינת ישראל יקבלו תגמול בגין חלקם במאגר, שיקבע מומחה בינלאומי ● מי שעלולה לזעום על המהלך היא טורקיה, שאינה מכירה בגבולות המים הכלכליים באזור בהתאם למשפט הבינלאומי