גירושין / צילומים: גלובס tv
על-פי תחקיר "ידיעות אחרונות", מוסדות הבד"ץ החרדיים אינם מערימים קשיים על המעוניינים להינשא, וזאת בניגוד לממסד הדתי שאינו מאפשר נישואים על-ידי רבני צהר או רבנים רפורמיים. "מסלול עוקף רבנות", קראו לתחקיר ב"ידיעות", אלא שהכותרת חוטאת למציאות הקיימת. בפועל, אין מסלול עוקף רבנות, ולא ניתן להינשא בנישואים אזרחיים בישראל. נקודה.
מי שמתחתנים בנישואים אזרחיים בקפריסין, איטליה או ניו-יורק, נדרשים לעבור בבית הדין הרבני כדי להתיר את נישואיהם. לא יועילו ההסברים שהם הרחיקו לחו"ל כדי להימנע מהממסד הרבני.
נכון, להתגרש לאחר נישואים אזרחיים זה יותר פשוט, ואין בעיית עגינות, שכן בנישואים אזרחיים לבית הדין הרבני יש סמכות להכריז עליהם כבטלים למפרע, אבל הדרך היחידה של זוג יהודים לא לפגוש בממסד הרבני הוא להישאר בגדר ידועים בציבור. נכון להיום אין לתושבי מדינת ישראל זכות לבחור להינשא ולהתגרש באופן אזרחי.
כן, כן, מדינת ישראל - מעצמת היי-טק בינלאומית שהנפיקה מתוכה מדענים בעלי שם עולמי - אינה מאפשרת לאזרחיה להינשא ולהתגרש אזרחית, ומכפיפה אותם, בעל-כורחם, לממסד הדתי. אמנם בסקר ערוץ 2 שהתפרסם לאחרונה עולה כוחה של מפלגת יש עתיד בראשות יאיר לפיד, אך בפועל הצעות חוק שעשויות לשנות את המצב נדחו או יידחו ככל הנראה בקרוב.
ב-22 ביולי 2103 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק: התרת נישואים אזרחיים (תיקוני חקיקה), התשע ג-2013, על-ידי חברי הכנסת זהבה גלאון, מרב מיכאלי, רונן הופמן ומאיר שיטרית. הצעה זו באה להסדיר גירושים אזרחיים במקרה של נישואים אזרחיים, ומטרתה לקבוע כי הסמכות לדון בהתרת נישואים של בני זוג שבחרו להינשא בנישואים אזרחיים בחו"ל, תהא מסורה לבתי המשפט לענייני משפחה. זאת, על-מנת לתת תוקף לרצון בני הזוג שלא להכפיף את יחסיהם למערכת השיפוט הדתית.
בנוסף, הוצע להבהיר בחוקים הקובעים את סמכות השיפוט הייחודית לבתי הדין הרבניים, כי בכל הנוגע לענייני נישואים וגירושים תהא להם סמכות ייחודית רק כאשר הנישואים נערכו בהתאם לדין הדתי. נשמע מצוין? אולי - אבל הצעת חוק זו התפוגגה עם התפזרות הכנסת ה-19.
ב-15 ביוני 2015 הוגשה הצעת חוק זהה, אך היא טרם הועלתה לקריאה טרומית, ונראה כי דינה כדין הצעת חוק אחרת שהוגשה במארס 2013 על-ידי חבר הכנסת לשעבר ניצן הורוביץ ואחרים, לפיה יוכלו בני זוג יהודים להינשא נישואים אזרחיים בארץ.
הצעת החוק לא באה לבטל את ההסדרים הקיימים כיום, אלא להוסיף עליהם. מי שיבחר להינשא בדרך הנהוגה היום, יוכל להמשיך ולעשות זאת. הצעת החוק באה להבטיח שכל אדם בישראל יוכל להינשא בישראל על-פי אמונתו וצו מצפונו. על-פי הצעת החוק של הורוביץ, יוסדרו נישואים אזרחיים בישראל, וסמכות השיפוט לדון בכל עניין הנוגע לנישואים אזרחיים תימסר לבית המשפט לענייני משפחה.
התוצאה תהיה שלבני זוג תינתן אפשרות לבחור להינשא במסגרת דתית או במסגרת אזרחית, ומסלול הגירושים ייקבע על-פי הדרך שבה בחרו בני הזוג להינשא. בנוסף, אם בני הזוג בחרו להינשא בנישואים דתיים, הם יהיו רשאים לבחור להתיר נישואיהם באופן אזרחי בהסכמת שני הצדדים.
כמובן שהצעת החוק הוסרה מסדר היום של הכנסת הקודמת. ב-11 במאי 2015 היא הוגשה שוב, מליאת הכנסת דנה בה ב-8.7.15 ודחתה אותה ברוב של 50 חברי כנסת נגד לעומת 39 חברי כנסת שהצביעו בעד.
שרת המשפטים, איילת שקד, ציינה כי הממשלה סבורה כי יש קשיים משפטיים מהותיים בהצעה, בהיותה פוגעת בסמכות השיפוט הדתי בגירושים, גם ביחס למי שנישא על-פי הדין הדתי, שיוכל, ברצותו בכך, להתגרש במסלול אזרחי.
לדבריה, מתן אפשרות בחירה שכזו לבני זוג עלולה ליצור חוסר בהירות באשר למצב האישי ואף להשפיע על הדין האישי של הילדים, לרבות קביעה כי מדובר בפסולי חיתון. אלא שבמקום לתקן את ההצעה, דחתה כנסת ישראל את ההצעה והחזירה את מדינת ישראל למקום בו צריך להמשיך לחפש "מסלול עוקף רבנות".
■ הכותבת הינה עורכת דין מומחית בדיני משפחה ובעלת האתר www.getup.co.il