בנימין נתניהו / צילום: רויטרס
דרמה בשוק התקשורת: ראש הממשלה ושר התקשורת, בנימין נתניהו, נתן את הסכמתו העקרונית לביטול ההפרדה המבנית בבזק , זאת בתמורה להתחייבות מצד החברה להשקעות בתשתיות. כעת אמור מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, להוציא את המהלך לפועל באמצעות תיקון רישיונה של בזק על ידי נתניהו. נציין כי מדובר באחת המחלוקות הגדולות בשוק התקשורת, בנוסף לסוגיית הקצאת הטלפוניה של בזק לטובת מתחרותיה.
כפי שנחשף ב"גלובס", בתמורה לביטול ההפרדה המבנית, בזק כאמור תתחייב להשקיע בתשתיות סיבים אופטיים בהיקף של 5 מיליארד שקל על פני 5 שנים. ההפרדה שחלה כיום על בזק מחייבת אותה להפריד בין פעילותה כחברת תשתיות לבין פעילויות כגון שיחות בינלאומיות, סלולר, טלוויזיה וקישוריות לאינטרנט שמתופעלות בידי החברות-הבנות שלה. זאת, כדי לייצר תחרות ענפית בכל תחום בדרך של ניתוק המונופול מהחברה-הבת ויצירת תנאים שווים לכל השחקנים.
ביטול ההפרדה הומלץ על ידי ועדת חייק ב-2012, והתקבל על ידי שר התקשורת דאז, משה כחלון, בתנאי שהחברה תסכים לשתף פעולה עם הרפורמה בשוק הקווי. מכאן והלאה הדעות חלוקות: פילבר, בזק וכנראה גם נתניהו, סבורים שהמדינה צריכה למלא את חלקה ולבטל את ההפרדה המבנית, לאחר שהוכח כי הרפורמה בשוק הקווי עובדת.
מנגד, משרד האוצר ובכירים במשרד התקשורת מתנגדים בתקיפות לביטול ההפרדה במתכונת שמוביל פילבר. הם דורשים ביטול מדורג של ההפרדה משום שהיא יכולה ליצור זעזוע גדול בשוק בשל כוחה האדיר של קבוצת בזק, שתוכל בעקבות כך לפעול ללא מגבלות. הם דורשים כי הביטול יחול תחילה בין בזק לבין בזק בינלאומי, ולאחר מכן על yes ופלאפון. זאת, כדי למנוע מבזק לנצל את כוחה המונופוליסטי.
האוצר מתנגד בתקיפות למהלך ונראה כי הוא מתכוון לנהל על כך מאבק גדול. לכאורה, נתניהו ומשרד התקשורת אינם חייבים את אישורו למהלך, אבל בדרך כלל בסוגיות כה חשובות הצדדים מחפשים פתרונות משותפים ולא לנקוט בצעדים חד-צדדיים.
חשוב לציין כי פרטנר וסלקום הבהירו כי ביטול ההפרדה המבנית מבלי שייקבעו מנגנונים אפקטיביים לריסונה של החברה ולשקיפות פעילותה, הוא מבחינתן מהלך שעשוי לרסק אותן והן ייאבקו בו בכל דרך. שתי החברות פנו למשרד התקשורת והבהירו שהן נמצאות בעיצומה של עבודה כלכלית שמטרתה לוודא שהמשרד יאמץ כללי פיקוח על בזק, והן מצפות שלא תתקבל החלטה בעניין מבלי שישמעו קודם את עמדתן.
ביטול ההפרדה עתיד להניב רווחים אדירים לבזק בשל היכולת שלה לרכז פעילויות ולעבוד כקבוצת תקשורת משותפת. נדגיש, כי המודל של הפרדה מבנית כפי שהוא קיים בישראל, טומן בחובו גם פגיעה בצרכנים מאחר שבזק לא יכולה למכור חבילות מוזלות של שירותים ולכן הצרכן לא יכול ליהנות מהורדות מחירים ומתחרות. מנגד, בזק היא חברת התקשורת הרווחית בישראל ושיעור רווחיה מגיע ל-60% - נתון חסר תקדים בהשוואה לחברות טלקום בעולם. העובדה שהחברה מרוויחה כל כך הרבה כסף, כאשר כל חברות התקשורת האחרות מדממות, זו סוגיה שיו"ר ועדת הכלכלה, איתן כבל, אמר עליה השבוע שהיא לא מתקבלת על הדעת.
ממשרד התקשורת נמסר כי "ראש הממשלה כשר התקשורת ממשיך את המתווה שנקבע במסמך המדיניות שפרסם השר כחלון ב-2012. זאת, מתוך מתן דגש על חיזוק התחרות והצעת מחירים אטרקטיביים לצרכן מחד, והתחייבות חד-משמעית של בזק להמשך השקעה ושדרוג תשתית התקשורת בישראל".