פנסיה / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
לפני כ-4 חודשים דנו בטור הזה בסוגיית גיל הפרישה מהעבודה ובהשלכותיה על כלל העובדים ("בג"ץ יכריע בקרוב: האם חוק הפרישה מפלה מבוגרים?", 19.11.2015), והיום אנחנו שבים לעסוק בנושא, אבל בהיבט של נשים עובדות, על המאפיינים והבעיות הייחודיות להן.
לפי חוק גיל פרישה, ניתן לחייב עובד - גבר או אישה - לפרוש מעבודתו בגיל 67, ואולם נשים יכולות לפרוש מעבודתן מגיל 62, ורבות מהן אכן עושות זאת. אלא שהעלייה המתמדת בתוחלת החיים מעמידה בסימן שאלה את מידת הרלוונטיות של פרישה בגיל זה וסוגיית העלאת גיל הפרישה של נשים עולה שוב ושוב לכותרות.
הוועדה הציבורית שלאור המלצותיה חוקק חוק גיל פרישה המליצה לממשלה כבר בשנת 2004 להעלות באופן הדרגתי את גיל הפרישה לנשים, אומרת עו"ד מרי ציון, מנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד ברנע ושות'. כך, נקבע בחוק שתהיה העלאה של גיל הפרישה של נשים לגיל 64 בתחילת 2017, בכפוף לבחינת הנושא על ידי ועדה ציבורית נוספת שתוקם על ידי שר האוצר. "המועד להקמת הוועדה הציבורית הנוספת נקבע לשנת 2011 ומאוחר יותר נדחה בתיקון לחוק לשנת 2016", אומרת ציון.
- שנת 2016 זה עכשיו.
"נכון. הנה אנחנו מצויים בפתחה של שנת 2016, בלי שהוקמה הוועדה כנדרש. המשמעות היא שגיל הפרישה של נשים יתעדכן מתחילת 2017 לגיל 64 באופן אוטומטי. זו גם הסיבה שמיהרו חברות הכנסת שלי יחימוביץ', זהבה גלאון ואורלי לוי-אבוקסיס להעלות את הנושא בפני ועדת הכספים של הכנסת ולהחזירו לדיון הציבורי".
בדיון בוועדת הכספים, שהתקיים ב-22 בפברואר השנה, הייתה התנגדות מקיר לקיר להעלאה אוטומטית של גיל הפרישה לנשים בתחילת 2017 ל-64. חברי הכנסת אמנם מכירים בכך שהעלייה בתוחלת החיים דורשת שינויים והתאמות, אך טוענים כי הדברים צריכים להיעשות במקביל להתאמות בשוק התעסוקה ומתן מענה לנשים שנפלטות ממנו בגילאי 55-60 ואינן זכאיות לקצבת זיקנה או לפנסיה עד גיל הפרישה הקבוע בחוק. "מדובר בסוגיה מורכבת הדורשת פתרון כולל למנוע פגיעה קשה בציבור הנשים. בעיות אקטואריות בביטוח הלאומי ובקרנות הפנסיה יש לפתור, אך לא על חשבון ציבור הנשים", אמרו משתתפי הדיון. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, קרא לשר האוצר משה כחלון להקים בהקדם ועדה ציבורית שתכלול את נציגי כל המגזרים להשגת פתרון כולל בסוגיה.
- לכאורה, העלאת גיל הפרישה לנשים יונקת מעקרון השוויון ונועדה לשפר את מעמדן של הנשים בשוק העבודה. מהי בעצם הבעיה בכך?
ציון: "להעלאת גיל הפרישה לנשים יש צד חיובי מאוד. נשים יוכלו לעבוד שנים רבות יותר, דבר שעשוי להפוך אותן לעובדות אטרקטיביות יותר בעיני המעסיקים, לאפשר להן שכר ראוי יותר וקידום, ואף להגדיל את החיסכון הפנסיוני שלהן, שמושפע באופן ישיר הן מגובה השכר והן משנות העבודה. הגדלת החיסכון הפנסיוני היא קריטית לנשים לאור העלייה העקבית בתוחלת החיים והתארכות שנות הפנסיה. במקביל, גידול בשיעור המועסקים במשק יצמצם את שיעור המובטלים, יגדיל את התוצר הלאומי ויאפשר למוסד לביטוח הלאומי לדחות את מועד תשלומי קצבאות הזיקנה ולקרנות הפנסיה הוותיקות הנתמכות בידי הממשלה לדחות את מועד תשלומי הגמלאות לפורשות".
- אז מדוע ההתנגדות הגדולה שראינו בוועדת הכספים?
"להעלאת גיל הפרישה לנשים עלולות להיות גם השלכות שליליות. בשים לב למציאות בשוק העבודה, שבה נשים סובלות מהפליית גיל בהיקפים גדולים יותר מגברים, נשים עלולות להיפלט ממעגל העבודה לפני הגעתן לגיל הפרישה ואז הן ימצאו עצמן קירחות מכאן ומכאן: מחד גיסא ללא שכר ומאידך גיסא ללא קצבת זיקנה ופנסיה. גם עובדות שלא ייפלטו משוק העבודה לא בהכרח יקבלו את שכרן ואת החיסכון הפנסיוני, שכן מעסיקים רבים עלולים לנצל את פגיעותן וחולשתן של נשים בגיל זה על ידי פגיעה בזכויותיהן כעובדות - הן לעניין השכר והן לעניין הפנסיה".
"ארגוני נשים טוענים שנשים נשחקות יותר בשל ריבוי המטלות שיש עליהן (ניהול הבית והילדים)", מוסיפה עו"ד מיכל פינברג-דורון, שותפה במשרד נ. פינברג ושות'. "כמו כן, שוק התעסוקה עדיין רווי בקשיים לאימהות עובדות, קל וחומר לנשים בגיל מבוגר. נשים רבות נפלטות משוק העבודה קרוב לגיל 60 ואינן מצליחות (או לא מסוגלות) לעבוד, קל וחומר בעבודת כפיים. כפועל יוצא מכך, אם יועלה גיל הפרישה, ייגזר על נשים להיכנס למעגל העוני עד שיתחילו לקבל פנסיה ו/או קצבת זקנה. בנוסף, המדינה אינה מספקת מנגנוני הסבה מקצועית והכשרה מספקים לעובדות מבוגרות שמחפשות עבודה, כך שהמכשולים למציאת עבודה עבור נשים בגיל מבוגר הם רבים מאוד".
- כיצד מתייחסים בתי המשפט לסוגיה הזאת?
עו"ד ציון: "נראה שבתי המשפט, בניגוד לממשלה, מודעים יותר לקיומה של הפליית גיל ומנסים לקבוע נורמות התנהגות בשוק העבודה כדי להילחם בתופעה ולעודד העסקת מבוגרים. כך, כבר לפני שלוש שנים, בית הדין הארצי לעבודה קבע בעניין ליבי ויינברג נ' אוניברסיטת בר אילן, כי על המעסיק לשקול בתום לב את בקשת העובד להמשיך לעבוד גם אם עבר את גיל פרישת החובה. בהמשך, לפני כשנה וחצי, קבע הרכב מורחב של בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, כי העתירה של פרופ' משה גביש, הטוענת לבטלותו של סעיף גיל פרישת החובה מחמת הפליה, ראויה להתברר, ועתירה זו עודנה ממתינה להכרעה".
- מהי דעתך בנושא הזה?
"לטעמי, טרם הבשילה השעה להעלאת גיל הפרישה של נשים בישראל. למהלך זה יש כאמור חשיבות הן לקידום השוויון בין המינים והן למעמדן של נשים בשוק העבודה, ובמקביל צפויה להיות לכך אף השפעה חיובית על צמצום הגירעון הלאומי, אבל כפי שאני מכירה את שוק העבודה הישראלי, הוא לא מוכן לכך. בטרם תתקבל החלטה על העלאת גיל הפרישה לנשים על הממשלה והכנסת לוודא שנשים הקרבות לגיל הפרישה לא ימצאו את עצמן מובטלות ונזקקות. ניתן לנקוט צעדים לעידוד העסקת נשים, כגון פעולות הסברה על העסקת עובדים מבוגרים, מתן הטבות מס ומענקים למעסיקים, פיתוח הכשרות להסבות מקצועיות ולימוד כישורים חדשים, ובמקביל להגדיל את שיעור דמי האבטלה בגיל הקרוב לגיל פרישה".
