גירושין – ממה צריך להיזהר? / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב
האבות הגרושים וילדיהם ממתינים לבית המשפט העליון. נכון להיום, אבות גרושים אשר משכורתם בגובה השכר הממוצע במשק (9,591 שקל, נכון לסוף 2015) ואף יותר מכך, ושיש להם שני ילדים ומעלה, נידונים ביום חתימת הסכם הגירושים לחיי עוני.
בהתאם לדין העברי, החיוב בצרכים ההכרחיים של מזונות ילדים עד גיל 6 חל אך ורק על האב, כאשר מעבר לגיל 6 הדעות חלוקות. ברוב המקרים, רמת החיים של שני ההורים יורדת בעקבות הפרידה והגירושים (משתי משכורות המתחזקות בית אחד, למצב בו כל אחד מההורים מתחזק בית באופן עצמאי), אך במציאות הנוכחית, עקב אופן קביעת שיעור המזונות, נוצרים פערים עצומים בין שני בתי הילד.
אם בעבר ילדים היו בעיקר או רק עם אמם לאחר גירושים, והיה צדק רב בתמיכה כלכלית של האב עבור ילדיו - הרי שהיום, כאשר הילדים שוהים זמן משמעותי אצל ועם האב, אשר מתוך כך מחויב בהוצאותיהם השוטפות כשהם איתו - הרי שפערים אלה גורמים לרמת חיים שונה משמעותית אצל כל אחד מההורים.
האם יש תקווה לשינוי?
בסוף 2013 פסק כבוד השופט (בדימוס) יעקב כהן (תמ"ש 16785-09-12), בפסק דינו הידוע "איני יכול יותר", כי אין כל צורך בתשלום מזונות עבור הילדים (בתיק זה להורים היו 3 ילדים), מאחר שהכנסות ההורים דומות, וחלוקת זמני השהות בין ההורים אף היא שווה.
אחרי שנים רבות בהן השופט כהן, כמו כל שאר שופטי המשפחה, חייב רק את האב במזונות הילדים, לקראת פרישתו פסק השופט כהן לראשונה לפי ליבו, כשהוא אכן מונחה על-פי טובת הילדים, וקבע בפסק דין מנומק היטב כי השינויים החברתיים וערכי הצדק והשוויון של מדינת ישראל מחייבים את בתי המשפט לקבוע הלכות חדשות בדיני מזונות ילדים.
על פסק הדין של השופט כהן הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי (עמ"ש 50603-01-14), והערעור התקבל. בית המשפט המחוזי קבע כי סכום המזונות כולל המדור יופחת ב-50% מהסכום המקובל. למה דווקא 50%? השופטים לא נימקו.
חישוב מהיר מראה את הפער בהכנסות לאחר תשלום המזונות שנקבעו במחוזי:
לאם - שכר נטו של 13,300, שכר דירה של 4,500, ומזונות מהאב עבור הילדים בסך 2,875. כלומר, האמא פותחת את החודש עם 11,675 שקל.
לאב - שכר נטו של 12,500, שכר דירה של 4,500 ותשלום מזונות לאם בסך 2,875. כלומר, האבא פותח את החודש עם 5,125 שקל.
במלים אחרות, מהכנסה כמעט זהה לשני ההורים, נוצר פער זועק לשמיים. גם כאשר נקבע כי סכום המזונות יופחת ב-50%, הכנסתה של האם בעקבות תשלום המזונות הפכה להיות כפולה מזו של האב.
אם נביא בחשבון הוצאות חריגות המתווספות לסכום המזונות ומתחלקות בשווה בין ההורים, כמו חוגים, צהרון או טיפול שיניים - הרי שהפער למעשה גדל, ומצבו של האב הופך להיות עגום יותר.
כיצד יוכל האב להמשיך לכלכל את ילדיו בזמן שהם עמו (מחצית מהזמן)? כיצד הילדים יגיבו לפערים הברורים ברמת החיים של ההורים? ומתוך כך נשאלת השאלה - האם אכן נקבעה כאן טובת הילדים?
האב הגיש ערעור לעליון, אשר ביקש את תגובת היועץ המשפטי לממשלה. לאחר שזו התקבלה, יחד עם עמדת מועצת הרבנות הראשית, החליט בית המשפט לקיים דיון בתיק. הדיון ייערך השבוע במאוחד עם תיק נוסף, דומה בעיקרו.
האם אנו בפתחו של עידן חדש בו בית המשפט העליון יקבע הלכה חדשה לאופן קביעת שיעור מזונות ילדים, אשר גם אם עדיין תחסה תחת הדין האישי, תהיה ברוח התקופה ומונחית דין צדק? האבות הגרושים וילדיהם ממתינים לפסק הדין.
■ גיא רוה (בתמונה) הוא יו"ר עמותת "הורות משותפת=טובת הילד", הפעילה גם בפייסבוק.