אורי יוגב / צילום: איל יצהר
בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה הבוקר (ב') את תביעתו של אדווין (בני) טיש, בעל מניות בחברת וייטווטר העוסקת בפתרונות לטיפול במים מזוהמים, נגד אורי יוגב, יו"ר ומייסד החברה וכיום יו"ר רשות החברות הממשלתיות.
בתביעה שהגיש טיש נגד יוגב ב-2013 נטען כי יוגב שידל אותו להשקיע 3.9 מיליון דולר בוייטווטר באמצעות שורה של מעשי תרמית, מצגי-שווא והפרות של מערכת הסכמית, ולכן הוא זכאי להשבת כל השקעתו. ואולם, השופטת רות רונן קבעה כי לטיש אין עילה לביטול הסכם ההשקעה בחברה, וגם אילו הייתה לו כזאת, לא הייתה לו עילת תביעה אישית נגד יוגב. זאת, לדבריה, כיוון שאין כל טענה או ראיה לכך שכספי השקעתו הגיעו לידי יוגב. כן, דחתה השופטת את כל טענות טיש על תרמית מצד יוגב.
פסק הדין ניתן בעיתוי מעניין במיוחד, ימים ספורים בלבד מאז שהעביר מבקר המדינה, יוסף שפירא, ליועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, חומרים שעלו בביקורות שערך ושמעלים חשש לעבירות פליליות שביצע יוגב, ובין היתר חשדות לכך שיוגב פעל תוך ניגוד עניינים בתקופות שונות.
הסכסוך בין טיש ליוגב התנהל שנים ארוכות סביב השקעתו של טיש בוייטווטר - קבוצת בקרה ואבטחת מים שהחזיקה ב-4 חברות: צ'קלייט, גלקון, Whitewater Securi ו-Whitewater Well. המשקיעה המרכזית בחברה, מלבד טיש, היא אשת העסקים, חנה גרטלר.
"שרף מיליונים"
בתביעתו של טיש נטען כי החל מ-2008 יוגב שכנע אותו להשקיע בחברה סכומי-עתק, תוך שהוא מתחייב כלפיו כי היא עתידה להגיע למחזור שנתי של 100 מיליון דולר עד ל-2013 ולהפוך ל"צ'ק-פוינט של המים", ואולם, נטען כי בדיעבד כל שנותר מהבטחות אלה הוא לקיחת צ'ק מטיש. לדברי טיש, מאז כניסתו לחברה, "'שרף יוגב בדרכים שונות למעלה מ-50 מיליון שקל, ללא כל בסיס ותוך שהוא מדרדר את החברה לעברי פי פחת".
וייטווטר ויוגב טענו מנגד כי "תביעתו של טיש היא תביעת המשך קנטרנית וחולייה נוספת במסע לחצים והשמצות חסרות בסיס". לדבריהם, "אין דבר בטענותיו ההזויות וחסרות הבסיס של טיש, שעסוק בניסיונות לסחוט מחברת וייטווטר זכויות וכספים שלא מגיעים לו".
לטענת החברה, שני משרדי עורכי דין שייצגו את טיש בעניין פרשו, ועורך דין נוסף מנהל נגדו הליך בוררות עקב אי-עמידה של טיש בהסכמים. לדבריהם, דברים אלה רק מדגישים עד כמה מדובר בטענות-סרק.
הערכות מוטעות
בית המשפט דחה את כל טענות התובע נגד יוגב. בפסק דין מפורט, השופטת רונן ציינה כי טיש התייחס בתביעתו למצגים שהציג יוגב בפניו המתייחסים לעתיד, בהם תחזיות ביחס להכנסות החברות-הבנות של וייטווטר, יכולת מכירה של מוצרים בעתיד, תחזית לגבי השקת קו מוצרים של חברת גלקון ועוד. מצגים אלה - קבעה השופטת - אינם יכול לבסס את טענת ההטעיה והמירמה של טיש.
"תחזית לעתיד יכולה להיחשב כהטעיה במירמה, אם היא ניתנת על-ידי מי שאינו מאמין בנכונותה, ואם היא מבוססת על נתונים עובדתיים קיימים שהמציג יודע שאינם נכונים", קבעה השופטת, וציינה כי התחזיות שהוצגו לא התבססו על נתונים שאינם נכונים - להפך - בית המשפט קבע כי המצגים שהציג יוגב בפני טיש נבעו ככל הנראה מאמונתו בהצלחת החברות בקבוצה.
"מהראיות שטיש הציג לא עולה המסקנה לפיה מצגים אלה היו שקריים במועד בו הוצגו על-ידי יוגב, וכי יוגב ידע שאין בהם ממש", נפסק. "מדובר על כוונות ותוכניות עתידיות של גלקון, וגם אם אלה לא התממשו, אין מדובר בהכרח במצג-שווא מכוון, ובהחלט ייתכן שמדובר בתחזית שיוגב האמין בה".
השופטת הוסיפה כי ביחס לטענות טיש כי החברות כשלו עקב כישלון ניהולי של יוגב, הרי שאם אכן שגה יוגב באשר לאופן בו ניהל את החברה, המצגים שהציג לטיש נבעו מהערכות מוטעות ואולי מרשלנות ניהולית, אך לא ממירמה.
השופטת דחתה גם את טענת טיש כי בעת שהשקיע בחברה סבר כי יוגב משקיע בה את כל מרצו וזמנו, אך בדיעבד התברר לו כי יוגב החל לעבוד כמנכ"ל רכבת ישראל החל מיוני 2010 במקביל. השופטת קבעה כי העובדה שטיש לא פעל כאשר נודע לו כי יוגב מכהן כמנכ"ל רכבת ישראל - היא בעוכריו, ומעידה על כך שגם אם הוא טעה או הוטעה בהקשר זה, הוא לא מצא לנכון לעשות שימוש בזכותו לבטל את ההסכם עם יוגב, אלא בחר לקיים את השקעתו.
באשר לעילת התביעה נגד יוגב עצמו וחיובו באופן אישי בנזקי טיש, קבעה השופטת כי "אין התחייבות אישית של יוגב כלפי טיש, לפיה יוגב עצמו יבצע את ההתחייבויות החוזיות שמוטלות במסגרת הסכם ההשקעה", ומעבר לכך "טיש לא הוכיח נסיבות חריגות של תרמית או של אשם סובייקטיבי של יוגב, המצדיקות את המסקנה לפיה יוגב יהיה אחראי לפיצוי התובע בגין ההפרה הנטענת של הסכם ההשקעה".
עוד נקבע כי טיש גם לא הוכיח את טענותיו כי כשל ניהולי של יוגב הוא שהביא לקריסת החברה. השופטת הבהירה כי גם אם היה טיש מוכיח זאת, ספק אם היה בכך כשלעצמו כדי להצדיק את ביטול הסכם ההשקעה והשבת ההשקעות של טיש בחברה, כיוון שיוגב לא היה צד להסכם.
בשולי הדברים, השופטת ציינה כי מקובלת עליה טענתו של טיש כי קיים טעם לפגם בכך שיוגב יוצג בתביעה על-ידי מי שהיה בא-כוחה של חברת ווייטווטר, ואולם היא קבעה כי אין בכך בכדי לשנות את המסקנה כי יש לדחות את התביעה.
השופטת רונן חייבה את טיש בתשלום הוצאותיו של יוגב, חברת הייעוץ שבבעלותו וחברת וויטווטר שנתבעו, בסך של 120 אלף שקל.
היועמ"ש בודק חשש כי אורי יוגב פעל בניגוד עניינים
ביום רביעי האחרון העביר מבקר המדינה, יוסף שפירא, ליועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, חומרים שעלו בביקורות של המבקר ושמעלים חשש לעבירות פליליות שביצע אורי יוגב, יו"ר רשות החברות הממשלתיות. העברת החומרים בוצעה בהתאם לסמכויות שהוקנו לשפירא בחוק מבקר המדינה במקרים בהם עולה חשש לפלילים ממעשי המבוקרים. יודגש כי מדובר בחשש בלבד, כיוון שבדיקת היועמ"ש טרם החלה.
החומרים שהעביר המבקר ליועמ"ש כללו, בין היתר, חשדות לכך כי יוגב פעל תוך ניגוד עניינים בתקופות שונות. בעקבות זאת פנה אדווין (בני) טיש, שותפו של יוגב בחברת וייטווטר, ביום חמישי למבקר המדינה - באמצעות עורכי הדין זהר לנדה ואיתי ויגודה - בבקשה להעביר לעיונו את המידע והמסמכים המצויים במשרד המבקר בקשר עם פעולותיו בניגוד עניינים של יוגב בתקופה בה ניהל את חברת ווייטווטר. וזאת, כדי לבחון אם להציגם במסגרת התביעה שהוא מנהל נגד יוגב.
טיש גם ביקש מהמבקר להזמינו לעדות. ואולם, כאמור, תביעתו של טיש נגד יוגב נדחתה הבוקר - מה שככל הנראה יוביל לדחיית בקשתו, אלא אם יחליט להגיש ערעור על פסק הדין ולבקש להסתמך, בין היתר, על החומרים שאסף המבקר.
פנייתו של מבקר המדינה ליועמ"ש בנוגע להתנהלותו של יוגב עוסקת במספר נושאים. לדברי המבקר, החשש הפלילי עלה במהלך ביקורות שערך המבקר בחברת מקורות ומקורות ייזום. חשש דומה עלה, לדברי המבקר, "בבדיקת מינוי רואי חשבון בחברות ממשלתיות".
עוד כתב המבקר כי "בעקבות פניות ומידע נוסף עולים עניינים שמעלים חשש לכאורה לביצוע עבירות פליליות - רישום כוזב במסמכי תאגיד והתערבות בהליכי מכרז ואיומים".
בנוגע למינויים של רואי חשבון בחברות הממשלתיות, בודק המבקר טענות לליקויים לכאורה במינויים ובקבלת החלטות. בין היתר נבדק אם הרכב הוועדה למינוי רואי החשבון נקבע באופן תקין. כמו כן נבדקות החלטות שהתקבלו בוועדה ודרך קבלתן. כן בדק המבקר את התנהלותו של יוגב בחברת וויטווטר.
בתגובה להעברת החומרים בעניינו מהמבקר המדינה ליועמ"ש, גורם המקורב ליוגב מסר כי קשה להתייחס לדברים לגופם, שכן יוגב שמע עליהם לראשונה מהתקשורת. עם זאת, המקורב מסר ליוגב כי "רשות החברות מובילה רפורמה שמטרתה לסייע בהפיכת החברות למקצועיות רווחיות ונקיות. כחלק מהרפורמה, הרשות בהתמודדות בלתי פוסקת עם תופעות פסולות וניקוי רעות חולות. לצערנו, תמיד יהיו בעלי עניין שינסו לשמר את השיטה הישנה והפסולה. אין בכוונתנו להירתע מגורמים עלומים בעלי אינטרסים זרים".