גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  סביבה

קצין בכיר: גם בתרחיש קיצוני - פגיעה במכל האמוניה לא תגרום אסון

"יהיו מקרים של צריבות ושל בחילה. יהיו נפגעים, אבל בספק אם עשרות, בטח לא מאות ובטח לא רבבות", מפרט הקצין ■ עמותת צלול: "זו פצצה מתקתקת"

מיכל האמוניה בחיפה / צילום: ערן גילווארג
מיכל האמוניה בחיפה / צילום: ערן גילווארג

חודש בקירוב לאחר שמזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, איים שיפגע בעימות עתידי עם ישראל במכל האמוניה שבמפרץ חיפה - קצין בכיר בצה"ל מעביר מסר מרגיע ואומר: "גם בתרחיש הקיצוני ביותר, פגיעה של טיל במכל האמוניה לא תוביל לאסון, ובטח שלא מדובר בפגיעה של 'פצצת אטום' כפי שמאיים חיזבאללה".

לדברי הקצין הבכיר, גורמים מקצועיים בפיקוד העורף בוחנים באופן שוטף את רמת המיגון של המכל, שבכוחו לאחסן כ-12 אלף טונה אמוניה, ואת ההשפעות של דליפה ממנו בתרחישי ייחוס שונים.

"יש מגוון רחב של תרחישים שנבחנו, על רקע סוג אמצעי הלחימה שברשות האויב, כוונותיו, יכולות המענה שלנו, אמצעי המיגון במכל, יכולות מתן ההתרעה והיירוט של טילים ועוד. התרחיש הקיצוני ביותר מדבר על התקפת פתע מצד חיזבאללה באמצעות שיגור של טילים לעבר המכל ופגיעה ישירה בו באמצעות טיל עם ראש קרבי במשקל של מאות ק"ג.

על פי אותו תרחיש, באותו זמן המכל מלא בכ-12 אלף טונה אמוניה, כמות גדולה ממנו דולפת והרוח נושאת את הענן לעבר שכונות המגורים הסמוכות. גם אז, יידרשו דקות ארוכות של חשיפה מלאה לענן הזה כדי להיפגע מהחומר בצורה בלתי-הפיכה. מי שייכנס למחסה כמו בית או מכונית בתוך כעשר דקות - לא ייפגע בצורה משמעותית. לרוב, יהיו מקרים של צריבות ושל בחילה. יהיו נפגעים, אבל בספק אם עשרות, בטח לא מאות ובטח ובטח לא רבבות", אומר הקצין.

בתרחישים אחרים, כך לפי הקצין הבכיר, יהיה קל יותר להכיל את האיום שעולה מהמכל: בזמן של לחימה, ניתן יהיה לרוקן או לדלל באופן משמעותי את כמות האמוניה המצויה בו; ניתן יהיה לפרוס מערכות התרעה ויירוט של רקטות וטילים באזור האמור וממילא, רמת הקשב והערנות של התושבים באזור תהיה מרבית - באופן שימהרו להתמגן בעת הצורך.

"פצצה מתקתקת"

מכל האמוניה משמש בעיקר את חברת חיפה כימיקלים, המייבאת את החומר המסוכן, משתמשת בו בתהליכי הייצור השונים ומספקת אמוניה גם לצורכי התעשייה במשק. בלי קשר לאיומים מצד נסראללה, כי יפגע במכל באמצעות טילים מדויקים, זה שנים ארוכות עולות קריאות של ארגונים ירוקים שפועלים במפרץ חיפה לסילוק המכל מחשש לאסון.

המשרד להגנת הסביבה כבר הכריז על כוונתו לסגור את המכל ולפתוח מפעל לייצור אמוניה במישור רותם שבנגב. במסגרת תוכנית זו, המשרד פרסם מכרז שבו מתמודדים שישה גופים. המועד שנקבע להגשת ההצעות במסגרת מכרז זה הוא סוף החודש, אך זה שונה באחרונה עד לאמצע חודש מאי - בעקבות חשש שהמחיר הגבוה של הגז הטבעי ייפגע בכדאיות הכלכלית של פתיחת מפעל אמוניה. על רקע חשש זה, פנה באחרונה השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, לשר האנרגיה, יובל שטייניץ, כדי להחריג את התוכנית להקמת מפעל האמוניה ולקבוע לגז הטבעי שישמש את המפעל מחיר קבוע.

בעמותת צלול, שפועלת לסילוק מכל האמוניה ממפרץ חיפה, אמרו בהתייחס לדברים כי "אנו טוענים זה שנים כי מכל האמוניה במפרץ חיפה מסוכן ומיושן. כל בר-דעת מבין שמכל המכיל 12 אלף טונה של גז רעיל ונפיץ בלב שכונת מגורים הוא פצצה מתקתקת. מאחר שהמשרד להגנת הסביבה לא מצליח לקדם את החלטת הממשלה - לסגור את המכל, ולהקים מפעל אמוניה בנגב - צלול קוראת לממשלה לעבור לחלופה אחרת, להקים שני מכלי אמוניה קטנים וממוגנים בצפון ובדרום, וזאת כדי להדיר את הסכנה מעל ראשי התושבים".

בתוך כך, פיקוד העורף מתכוון להתחיל בקרוב בתוכנית ניסיונית לפריסת מערכות שיספקו התראה על דליפת חומרים מסוכנים ממתחמים תעשייתיים גדולים, באופן שמסכן את האוכלוסייה. מדובר במערכת המכונה מחו"ל (מערכת חומרים מסוכנים לאומית), שתחובר בין כל הגופים הרלוונטיים, בהם חדרי מצב של המשרדים לביטחון הפנים והגנת הסביבה, רשויות מקומיות, כיבוי האש, פיקוד העורף, המשטרה ומד"א.

על פי גורם צבאי בכיר, תפקיד המערכת החדשה הוא לספק התראה בזמן אמת לכל הגופים הרלוונטיים במקרה של דליפת חומרים מסוכנים. לפי נתוני צה"ל, ברחבי הארץ פרוסים כ-3,000 מפעלים המאחסנים חומרים מסוכנים הדרושים לתהליכי הייצור שלהם, ומהם כ-300 מפעלים מוגדרים "מסכני אוכלוסייה", וזאת בעיקר בשל הכמות הגדולה וסוג החומרים המסוכנים המאוחסנים בתחומם.

"חלק מהפיילוט של מערכת מחו"ל החדשה יעשה גם במפרץ חיפה, וכשנסיים אותו בהצלחה - נרחיב את המערכת למקומות נוספים ברחבי הארץ. התוכנית הניסיונות כבר מתוקצבת בידי פיקוד העורף ובידי המשרד להגנת הסביבה", אמר הגורם הצבאי.

עוד כתבות

אנדי ברנהאם, ראש ממשלת בריטניה / צילום: ap, Kin Cheung

העיתון הגדול בארה"ב מגנה את בריטניה: "פתחה במתקפה על ישראל"

כותרות העיתונים בעולם: וול סטריט ג'ורנל פרסם מאמר מערכת נגד הטלת הסנקציות על ישראל, היקף יצוא הנפט הסעודי בשפל של 13 שנה והבחירות בשבדיה שיכריעו את היחס לישראל ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ושר האוצר האמריקאי סקוט בסנט / צילום: Reuters, Umit Bektas

החות'ים השתלטו על מצר באב אל-מנדב; בישראל מזהירים: "המצב גרוע מהורמוז"

החות'ים השלימו את ההשתלטות על נתיב השיט האסטרטגי; חבר בלשכה המדינית של הארגון מנסה להרגיע: "חופש השיט בטוח, הפעולות הגנתיות" ● חרף הפצרות מצד סעודיה, טראמפ מסרב לתקוף ישירות בתימן ● בעזה: צה"ל חיסל הלילה את מחמד יאזורי, מח"ט ח'אן יונס של חמאס ● תושבי הצפון עודכנו בערב החג: בשעות הקרובות צפויות תקיפות בלבנון, הדי פיצוצים יישמעו בגליל המערבי ● עדכונים שוטפים

בורסת תל אביב / אילוסטרציה: Shutterstock

השנה העברית הסתיימה עם תשואות פנומנליות בת"א. מי המדד שהוביל?

הבורסה בתל אביב מסכמת שנה עברית נוספת של חוסן, במהלכה עקפה את מרבית המדדים המובילים ברחבי העולם - זאת, על אף אתגרים ביטחוניים וגאופוליטיים גדולים, ובראשם המלחמה נגד איראן ● שוק ההנפקות התחמם, שוק החוב הפגין איתנות מרשימה ביחס ליתר העולם, ואילו מדדים ענפיים ומניות כיכבו?

חוות שרתים בארה''ב / צילום: Shutterstock

אמריקה רוצה AI אבל אף אחד לא רוצה את חוות השרתים בחצר האחורית שלו

כמויות החשמל והמים שצורכות חוות השרתים מקימות עליהן זעם ציבורי חוצה מפלגות, ומה שנתפס כהבטחה כלכלית הופך לסיוט פוליטי ● בסנאט כבר הזהירו כי הדאטה סנטרים עלולים להיות הנושא הרדום שיתפוצץ בבחירות ● ובינתיים בייג'ינג מנצלת את השסע כדי להאט את המתחרה הגדולה מהמערב

התחנה המרכזית החדשה בתל אביב, כניסה ברחוב לוינסקי / צילום: Shutterstock

התחנה המרכזית תפונה? בת"א מצננים התלהבות

שינוי ייעוד אושר בשטחי מקווה ישראל להקמת מסוף תחבורה חלופי, שאמור לקלוט כ־60% מפעילות התחנה המרכזית בתל אביב ● המסוף צפוי להיפתח רק ב־2031, אך גם אז יידרש פתרון נוסף לפינוי מלא של התחנה ● האזור סובל מזיהום אוויר משמעותי הנגרם בעיקר מפליטות של אוטובוסים ומוניות שירות

אילן רביב / עיבוד: AI, מקור: רועי מזרחי

מקום 14 - מנכ"ל בית ההשקעות הגדול בישראל בטוח שאשתו עובדת יותר קשה ממנו

אילן רביב קיבל את מיטב כבית השקעות בינוני והפך אותו לגדול בישראל, שגם רשם תשואה של 900% בשלוש שנים ● בראיון חושפני הוא מדבר על תחלופת הבעלים הצפויה בעקבות המכירה של משפחת ברקת, התוכנית להפוך לבנק קטן, למה הוא נוסע למשרד ברכבת קלה ואיך זה להיות נשוי למחנכת בתיכון: "קשה בהרבה מניהול חברה ציבורית" ● 30 המנהלים והמנהלות הטובים 2026 

קווין וורש, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: ap, Amber Baesler

ארה"ב חוזרת להעלאות ריבית? ליו"ר הפד חסר נתון אחרון כדי להכריע

לראשונה מזה 3 שנים, על שולחן הפד עומדת שאלה - האם צריך להעלות את הריבית ● ברקע ההחלטה עומדים שורה של נתונים כלכליים, איום מצד טראמפ, והגורם המכריע: מה קרה לאינפלציה באוגוסט היום

ראסל אלוונגר / עיבוד: AI, מקור: ענבל מרמרי

המקום הראשון: לפני 20 שנה הוא הציל את החברה. השנה היא שילשה את שווייה

ראסל אלוונגר כבש את פסגת הדירוג ● בשנה החולפת זינקה מניית טאואר בחדות, והחברה אף הפכה לזמן קצר לישראלית הגדולה בעולם במונחי שווי שוק ● היא הרחיבה את ייצור השבבים בטכנולוגיה חדשנית והגדילה את יעדי ההכנסות ● המנכ"ל, שכבר 22 שנה בראש, מגלה מה הדרך המקורית שלו לשמר טאלנטים ומיהי אשת סודו במשרד ● 30 המנהלים והמנהלות הטובים 2026

הסכמה לקבצי עוגיות / צילום: צילום מסך

מטיב טעם ועד מגדל: המסמך העמום שהצית גל תביעות נגד החברות הגדולות במשק

מסמך שפרסמה הרשות להגנת הפרטיות, שנועד להסביר מתי ואיך מותר לאסוף מידע על גולשים באמצעות שימוש ב"עוגיות" (Cookies) בעת כניסה לאתרים, הפך לבסיס לשורת תביעות נגד חברות גדולות במשק ● כעת, בענף עריכת הדין מזהירים כי גילוי הדעת החדש יוביל לנטל כלכלי כבד על עסקים

שר החינוך יואב קיש / צילום: מארק ישראל סלם/ג'רוזלם פוסט

האם אפשר להתאושש מנפילת פיזה?

איפה אנחנו ואיפה ביטחון מזון ● היכולת לשקם את החינוך בישראל ● והמשבר שיצר מסמך ה"עוגיות" ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

שכר־טרחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עמלות הייעוץ של הבנקים בשיא: מאילו ניירות ערך הם מרוויחים הכי הרבה

היקף הכספים המנוהלים בחשבונות המיועצים בבנקים גדל אשתקד לכמעט חצי טריליון שקל, והם הניבו להם עמלות של 1.4 מיליארד שקל בגין קנייה ומכירה, הפצת קרנות ודמי ניהול חשבון ● השווי הממוצע של חשבון מיועץ עומד על 1.44 מיליון שקל, עלייה של כ–13% תוך שנה

קיה נירו הייבריד 2026 / צילום: יח''צ

177 אלף שקל לפני הנחה: המכונית שיש לה קהל יציב ונאמן

הדור המחודש של ההיברידית רבת המכר של קיה מציג עיצוב פנים וחוץ נאה ובוגר, אבזור משודרג, מרחב פנים סביר והתנהגות כביש מפתיעה לטובה ● אבל מעבר לפינה מחכות לה היברידיות סיניות מאובזרות וזולות משמעותית

הפרויקט ברחוב הנשיא 99 בחיפה. 14 מיליון שקל לדירת הדופלקס־פנטהאוז / צילום: פאול אורלייב

איזו עיר ישראלית הצליחה להיכנס לרשימת הערים המאושרות בעולם?

בכמה יגדל תקציב הביטחון הטורקי בשנים הקרובות ● איזו עיר ישראלית יחידה הצליחה להיכנס לרשימת הערים המאושרות בעולם? ● וגם: מי נבחר במקום הראשון בפרויקט המנהלים והמנהלות הטובים של גלובס? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס

תמיר כהן וצחי אבו / צילום: סיון פרג', יונתן בלום

הקופון של תמיר כהן: יקבל 6 מיליון שקל על תיווך בעסקת הנדל"ן של צחי אבו

אבו בדרך לרכוש 25% ממניות חברת הנדל"ן ווי–בוקס יחד עם כהן, מנכ"ל שיכון ובינוי לשעבר, לפי שווי של 300 מיליון שקל לחברה ● כהן יקבל מימון לרכישה ודמי ייעוץ בסכום כולל של 16 מיליון שקל ● בעתיד, צפוי אבו לפעול כדי לבסס את שליטתו בחברה

קורקינטים חשמליים / צילום: איל יצהר

הקורקינטים נשארים בינתיים בחולון: ביהמ"ש עיכב את החלטת העירייה

בית המשפט המחוזי עצר לעת עתה את המהלך להוצאת הקורקינטים השיתופיים מחולון, וקבע כי העירייה תידרש להציג עד אמצע אוקטובר, תשתית מקצועית ומסמכים התומכים בהחלטה

פול לנדס, לשעבר ראש צלצל והמט''ל / צילום: ערוץ היוטיוב של Bitcoin Israel ‏

הבכיר שחושף: מה באמת קרה ליחידת צלצל במוסד

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לדברי הבכיר לשעבר, פול לנדס, יחידת "צלצל" הפסיקה לפעול כבר ב-2014, אך לא נסגרה אז סופית ● ב-2017 הוא יזם את העברת פעילותה ממשרד ראש הממשלה למשרד הביטחון, שם הוקם המט"ל ● יוסי כהן היה זה שאישר את המהלך, לדבריו, במטרה להפוך את הלוחמה הכלכלית לאפקטיבית וגלויה יותר

ליאל אלי בקמפיין BUYME / צילום: צילום מסך מתוך הקמפיין

בלי משרד פרסום, ועם יוצרת תוכן מצליחה, הפרסומת של BUYME היא האהובה ביותר

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השני שייכת לבנק דיסקונט, רותם סלע והגפילטע פיש, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● בנק לאומי וגל תורן מתברגים במקום השני בזכירות, גם הודות להשקעה הגבוהה

מצלמות אכיפה / צילום: Shutterstock

כמה המדינה הרוויחה ממבצע האכיפה הנרחב בכבישים?

4,269 דוחות ניתנו במבצע האכיפה הארצי של אגף התנועה והרלב"ד, שנערך במסגרת המאבק בקטל בכבישים • מתוכם, 485 ניתנו על שימוש בטלפון סלולרי ו-421 על עבירות מהירות • בחישוב גס, הקנסות בעבירות המרכזיות שנאכפו במבצע עשויים להניב למדינה לפחות מיליון שקל

ברק רוזן וצחי ארבוב / צילום: איל יצהר, אלכס פרגמנט

כפי שנחשף בגלובס: השלמת עסקת ישראל קנדה ואקרו תידחה

השלמת העסקה צפויה עד סוף חודש אוקטובר, במקום עד סוף ספטמבר ● חצי מהתשלום במזומן, 310 מיליון שקל, לבעלי השליטה באקרו יידחה בעד 14 חודשים ● במקביל התשלום לבעלי המניות מהציבור לא יידחה ● מבחינתה של ישראל קנדה מדובר בשיפור תנאי העסקה

סכנת האשראי שמסתתרת בענף הנדל''ן / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ספירלה של מעגל סגור: סכנת האשראי שמסתתרת בענף הנדל"ן

הבנקים מלווים ליזמי נדל"ן שמתקשים למכור דירות, וכשהאשראי הישיר נגמר - רבים מהם פשוט מעבירים את הכסף לחברות חוץ־בנקאיות, שמעבירות אותו בחזרה לאותם קבלנים ● כך הציבור ממשיך לממן בסיכון כפול את בועת החובות של ענף הבנייה