בעלי המניות, אתמול (א’) בת”א. “לעשות סדר של צדק ואמת” / צילום: איל יצהר
"זה בדיוק הזמן לקחת את ה'מורסה' הזאת, ולעשות סדר של צדק ואמת עם אלה ששמו את מיטב כספם, התגייסו לעניין הציוני, לקריאה של מוסדות העם, ורכשו בשנת 1936 מניות לבניית נמל תל אביב. זה היה אבא שלי שקנה, ואחרי מותו עברו המניות אליי. הבנתי שבכסף שהוא קנה אז את המניות, הוא יכול היה לקנות מגרש יפה - לא בלב תל אביב, אבל בפרברים שלה. הוא בחר להשקיע בנמל. והנה, עד היום לא רק שלא ראינו אגורה, אלא גם מורחים אותנו, סוחבים אותנו במילים יפות, בעוגיות ומשקה קל, ובדרך גוזלים מאתנו את חלקנו" - כך מספר ל"גלובס" זאב טננבאום, אחד מכמה עשרות בעלי מניות מיעוט המחזיקים ב-16% בקירוב מחברת אוצר מפעלי ים, חברה ממשלתית עירונית המנהלת את נמל תל אביב.
בהודעה מראש של שבוע בלבד מכנסת החברה ביום ד' השבוע "אסיפה כללית יוצאת מן הכלל" לשינוי תקנון החברה, בדרך למימוש ההסדר להעברת נכסים ומניות בין עיריית תל אביב-יפו בראשות רון חולדאי, לרשות החברות הממשלתיות בראשות אורי יוגב.
נכון להיום, מתוכננת הפגנה של בעלי המיעוט במשך האסיפה הכללית, ניסיון לגייס את מבקר המדינה כדי שיקיים ביקורת על הנעשה בחברה ובקרב בעלי המניות שלה, כמו גם פנייה לשר האוצר משה כחלון הממונה על רשות החברות הממשלתיות, ולשר הפנים אריה דרעי - שההחלטה והחתימה הסופית הן שלו.
"כמו חיות בג'ונגל"
"אצלנו זה אבא של סבא, ממקימי תל אביב, שקנה את המניות אז - גם כציונות וגם כהשקעה כספית בנמל תל אביב", מספר לנו שמחה, הצעיר בחבורת בעלי המניות, שמציג עצמו רק בשמו פרטי. "הניירות נשמרו בקפידה, עברו מדור לדור, כמיטב הסדר הייקי הידוע. עד לשנים האחרונות לא התעניינתי, אבל אז הבנתי שעד היום גלגלו את האנשים האלה מפה לשם, משנה לשנה, אולי חשבו שיתעייפו בדרך, אולי חיכו שהעניין ייעלם כשהם ייעלמו. בין החברה, רשות החברות הממשלתיות ועיריית תל אביב-יפו - זה כל הזמן מזכיר לי את התמונה של החיות הגדולות בג'ונגל שאורבות ואוכלות את החיות הקטנות. הגיע הזמן. יש חובה חד-משמעית להגיע להסדר הוגן. בהקדם".
הפעילה בקבוצה, רחל מלצקי-איצקוביץ שכינסה את החבורה בביתה שלחוף הים בתל אביב, אומרת: "זאת הירושה של הוריי - ואני עצמי כבר לא כל כך צעירה. כבר שנים שאני רצה מאסיפה כללית אחת לדיון בבתי המשפט בכל הערכאות שהעניין שלנו מתגלגל בהן כבר כמעט 15 שנה. הגיע הזמן שלפחות אני אהנה מהמניה. בינתיים זה ממש עושק של המיעוט על-ידי המדינה".
עוד אחד מבעלי מניות המיעוט, אריה ברנס, אומר: "במשך כל הזמן הזה, הולכים וגוזלים את חלקם של בעלי המניות. כבר ב-1948, כאשר הנכסים עברו מהבריטים למדינת ישראל, התחילו לחתוך לנו דונמים מהשטח. אחר כך סיפרו לנו שהנה מייבשים את המים ומקימים אי מול שטח הנמל בתל אביב. עכשיו מתברר שבמהלך ההסדר בין המדינה לעירייה - אנחנו שוב נזרקים לאחור? הרי במינימום מדובר ב-75 דונם של קרקעות מחוף מציצים עד ארובת רידינג. כמה זה שווה כיום? אנחנו לא יודעים, כי אנחנו לא מקבלים נתונים. מעריכים את נכסי חברת הנמל במיליארדים רבים. זה אומר שגם חלקנו שלנו גדול, שלא לדבר על עשרות שנים בלי דיווידנדים.." עם זאת, יש לציין כי גורמים רשמיים נותנים לחברת נמל תל אביב שווי של 250-300 מיליון שקל בלבד, בגלל חובות עבר, בעיקר לרשות המקרקעין, וגם לבעלי חוב אחרים. מה גם שהטענה הרשמית היא שהחברה לא הציגה עד היום רווחיות מרשימה.
במקביל לקבוצה זו פעילה קבוצה בראשות חיים פניני, שקיבל את המניות מאביו. קבוצה זו הגישה כבר ב-2004 תביעה בבקשה להכיר בה כתביעה ייצוגית - אלא שמאז היא מתגלגלת מבית משפט לבית משפט. לפני פחות מחודש, ב-22 בפברואר, התקבלה החלטה בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, וכך כתב המשנה לנשיאה, השופט אליקים רובינשטיין: "...סוגיית בעלי מניות המיעוט בחברה צריכה להיפתר גם בלא קשר לפסק הדין העומד לפתחנו, וככל שלא תסתיים בצורה הוגנת ואפקטיבית בהליך זה. אין צורך בחוש הנבואה (שנמסר לאחר החורבן לשוטים) כדי להעריך כי לא ייתמו התדיינויות אין קץ, אם לגבי בעלי המניות המערערים ואם לגבי אחרים, ואינטרס כל הצדדים צריך להיות לסיימן". עוד הוסיף וכתב השופט רובינשטיין: "נבקש עדכון באשר להתקדמות המשא ומתן בשלב ראשון עד סוף מארס 2016. באותה נקודת זמן יתברר אם יש צורך בשירותי גישור, אף שאנו מקווים כי הצדדים יתקדמו בעצמם. דרושים רצון טוב והיגיון מכל הצדדים, הן באשר לנכונות והן באשר לציפיות".
"נעשו ניסיונות להסדר"
בין כל האירועים הללו, בתחילת 2014, התקבלה החלטת ממשלה לבקשת רשות החברות הממשלתיות ומשרד האוצר, לעשות סדר חדש בחברות שהיו בבעלות משותפת של הממשלה והעירייה - בכללן אוצר מפעלי ים המנהלת את נמל תל אביב; חברת אתרים המנהלת את הטיילת והמרינה וחלקים נוספים מהחוף; והחברה לפיתוח יפו העתיקה המנהלת את החופים ביפו. מאז הצדדים מדברים. ככל הידוע, עקרונות העסקה למכירת אחזקות המדינה בחברות הללו לידי השותפה, עיריית תל אביב-יפו, כמעט נסגרו, אבל עדיין לא נחתמו. הטענה היא כי האסיפה הכללית היוצאת מן הכלל מתכנסת לצורך תיקוני תקנון ברוח זו. בשלב האחרון זו תהיה חברה עירונית שבעלת השליטה הדומיננטית בה היא עיריית ת"א-יפו, כשלצדה קבוצת מיעוט, שישית מכוח המניות, שהם בפועל חסרי מעמד.
החשש של בעלי המניות הללו הוא שהעובדה שפרק הזמן הזה של הסדר הבעלות החדש לא נוצל כדי לעשות צדק עם כלל בעלי המניות - לקבוע מחיר לחברה, מחיר למניה ולהציע פדיון או המשך אחזקה - מסמנת שאין כלל כוונה לעשות זאת, אלא למסמס את הדברים בשנים הבאות, עד להתשה המוחלטת של היורשים, שהם בעלי המניות הנוכחיים.
מאוצר מפעלי ים נמסר בתגובה: "האסיפה הכללית הקבועה ליום רביעי הקרוב, מיועדת להשלמת מספר סוגיות הקשורות לעסקה שבין המדינה לבין אתרים (עיריית תל אביב), שבמסגרתה מוכרת המדינה את אחזקותיה באמ"י (אוצר מפעלי ים) לעירית ת"א. אין בעסקה ובאסיפה הקרובה משום פגיעה בבעלי מניות המיעוט אשר אחזקותיהם נותרו כפי שהינן".
גורמים באוצר מוסרים כי בעבר נעשו ניסיונות להגיע להסדר עם בעלי מניות מיעוט, שלא צלחו. עוד מסרו כי למרות שהמניות הללו נחשבות מניות נחותות ביחס למניות השליטה ההיסטוריות של המדינה והעירייה, הייתה המדינה מוכנה לתת לכל מחזיק מניה את השווי הכספי הזהה לזה שהמדינה תקבל מהעירייה, בעת ביצוע המכירה של המניות מהמדינה לעירייה. עוד מוסיפים אותם גורמים כי הם מאמינים שגם העירייה תהיה מוכנה להעביר לזכות בעלי מניות המיעוט את השווי הזהה לזה שתשלם למדינה. נציין כי גורמים מובילים בקרב בעלי מניות המיעוט אומרים כי המדינה מעולם לא הציעה הצעות, לא נכנסה למשא ומתן איתם, ולא התייחסה אליהם כלל.