משה אשר / צילום: אוריה תדמור
איש בצמרת רשות המסים לא לקח ברצינות את הטענות שעלו במספר מכתבים אנונימיים, שנשלחו, בין היתר, למבקר הרשות, בשנתיים האחרונות. מדובר בטענות, לפיהן חלק מתווי הקנייה שרוכש הוועד הארצי של עובדי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין בהיקף עצום וחריג של עשרות מיליוני שקלים בשנה - ומאות מילונים בסך-הכול בשנים האחרונות - מסופסרים תמורת רווח כביכול ומופצים לכאורה באמצעות תחנות טוטו. לפי הטענות, המסחר הזה מגיע לחלק משמעותי מסכומי הרכישות - קרי, למיליוני שקלים בשנה לפחות. אם ברשות היו בודקים את הטענות, ייתכן שהיו מגלים שהיו מספר עובדים במס הכנסה שאכן עסקו בספסור תווי קנייה "בשחור", תוך העלמת מס לכאורה. זאת, גם בשעות העבודה ברשות המסים, שתפקידה להילחם בתופעת ההון השחור.
בדיקת "גלובס" מעלה כי יש מן האמת בטענות, וכי היו תווי קנייה שנרכשו לרווחת עובדי מס הכנסה, שנמכרו באמצעות תחנת טוטו אחת לפחות - בקרבת משרדי מס הכנסה שבקריית הממשלה, בתל אביב. השאלות שעוד צריכות להתברר הן, מה היקף הספסור? האם אכן הגיע לסכומים כה גבוהים, אפילו של מיליוני שקלים או למעלה מכך, בכל שנה בשנים האחרונות? כמה עובדים היו מעורבים במעשים? והאם גם צמרת ועד העובדים במס הכנסה ידעה, או אפילו נהנתה מהתופעה?
היקף מסחר עצום
הנורות האדומות היו צריכות להידלק בצמרת הרשות, כבר מעיון בנתונים המוזרים, לפיהם בשנים 2010-2015 רכש הוועד הארצי תווי קנייה בשווי של כ-150 מיליון שקל לפחות וזאת מרשת שופרסל בלבד. לכך יש לצרף סכום של עשרות מיליונים נוספים שהוצאו על תווים של רשת מגה. התווים כולם נמכרו, ללא שתוצאות הפעילות המסחרית הענפה הזו דווחה לרשות המסים בדרך כלשהי. טענות "גלובס" בעניין היעדר הדיווח לא הרשימו בכירים ברשות. "מי שאחראית על הפיקוח על הוועד היא הסתדרות עובדי המדינה", נמסר ל"גלובס".
רשות המסים נכשלה משתי בחינות - האחת, ניהולית - כארגון שבתוכו קרה הדבר הזה - הספסור שאכן היה, ועדיין לא התברר היקפו; הכשלון השני של הרשות הוא בתור רשות חקירה, הגוף האמון על המלחמה בעבירות המס. זאת, בין היתר משום שהטענות בתלונות שנשלחו פותחות פתח, ככל הנראה, לגילויו של שוק שחור של ספסור בתווי קנייה שהיקפו חורג מחלקו של ועד עובדי מס הכנסה והוא כולל לכאורה, גם תווים שנרכשו על-ידי וועדים בולטים נוספים, גם בשירות המדינה.
בצמרת הרשות נרתמו בימים האחרונים, בעקבות פניית "גלובס", כדי להגן על הוועד ועל העומד בראשו, ודים אבנשטיין מפני הפרסום וכדי לנסות להפיס את דעתו של "גלובס", כי אין טעם בפרסום. ראש הוועד אבנשטיין מצדו, שינה את הסבריו להיקף המסחר העצום בתווי הקנייה. בתחילה טען כי תווי הקנייה נמכרו אך ורק ל-3,500 העובדים המאוגדים בוועד הארצי שבראשו הוא עומד (ברשות המסים קיימים שלושה ועדים) ולגמלאי מס הכנסה. אולם בהתייחס להיקפים החריגים של הרכישות, קיים קושי לקבל את טענה זו.
בהמשך ניסה אבנשטיין להניא את "גלובס" מפרסום הכתבה, תוך שהוא מודה שגם מעגל רחב יותר של אנשים הורשה לרכוש תווי קנייה באמצעות הוועד - לדוגמה משפחות מורחבות של עובדי מס הכנסה, החברים בוועד. לבסוף, מתוך ניסיון אחרון למנוע את הפרסום, הודה אבנשטיין בקיומו של ספסור מועט בתווי קנייה. לפי תגובתו האחרונה של ראש הוועד, מדובר בספסור בהיקף קטן - של אלפי שקלים בחודש, שנעשה על-ידי עובדת הרשות, שמכרה לכאורה תווים למפעילי תחנת הטוטו בקרבת משרדי מס הכנסה. "סביב הדבר הזה, בנו סיפור הרבה יותר גדול, שהוא לא נכון", מסר לנו ראש הוועד. אבנשטיין גם הודה בשיחה עם "גלובס" כי הוא לא דאג לטיפול משמעתי או אחר בעובדת המספסרת לכאורה, אלא פשוט "מרגע שנודע לי, הפסקתי למכור לה".
לאור השינויים התכופים בתגובות שמסר ראש הוועד אבנשטיין ל"גלובס", אין ספק שנדרשת חקירה של הטענות הרחבות יותר. כך גם נדרש חשבון נפש בצמרת הרשות, שנמנעה מחקירת הטענות, למרות האינדיקציות החזקות שמשהו אינו כשורה. גם להסתדרות עובדי המדינה חלק במחדל של היעדר הבדיקה. ההסתדרות, מסיבותיה, מתכחשת לתלונות שנשלחו אליה בעניין, החל מאמצע 2014. ההתכחשות לקבלת התלונות מנוגדת, לפרטים שמסרו גורמים בצמרת רשות המסים וגם לדברים שמסר אבנשטיין עצמו.
גאוותו של ראש הוועד
ועד עובדי מס הכנסה החל לרכוש תווי קנייה של רשת שופרסל ("תו הזהב") וכן של רשת מגה ("רב תו"), לפני למעלה מ-15 שנה. ואולם, מהמסמכים שבידי "גלובס" עולה כי תחת ניהולו של ראש הוועד הנוכחי, אבנשטיין, התופעה הגיעה להיקפים גדולים הרבה יותר. מהמסמכים עולה כי הרכישות נעשו, בין היתר, באמצעות צ'קים משני חשבונות שמנהל הוועד בבנק יהב.
תווי הקנייה הם שטרות לרכישה בחנויות, בעיקר בסופרמרקטים, שגופים בהם מאוגדים עובדים רבים נוהגים לרכוש אותם בהנחה, במיוחד סביב החגים. כך, לדוגמא, ההנחה שלה זכה ועד עובדי מס הכנסה עמדה על עד 19% בחודשים הטובים. המשמעות - ניתן להגיע לסופרמרקט עם תלוש שנרכש ב-81 שקל ולקנות מוצרים ב-100 שקל.
עם זאת, עד לתיקון לחוק שנכנס לפני כשנה וחצי, היו גם חסרונות לתווי הקנייה. כך לדוגמא, בסניפים המוזלים - סניפי הדיסקאונט של החנויות - היו מכבדים את תווי הקניה לפי ערך של 90% מן המחיר הנקוב בתו. כלומר - תו של 100 שקל, היה מזכה ברכישות בשווי 90 שקל בסניפים הזולים יותר. בוועד מסבירים כי רכישת תווי קנייה מוזלים היא פעילות לרווחת העובדים, שכן, העובדים רוכשים את התו בהנחה, וכך העובדים מוזילים את עלות ההוצאה שלהם בקניית מוצרים. "אנחנו מאוד גאים בפעילות הזאת", מסר לנו אבנשטיין.
את חלק מסכומי הרכישה של תווי הקנייה ע"י ועד עובדי מס הכנסה, ניתן להסביר במתנות לחג לעובדים. המתנות הללו נרכשות על-ידי הוועד, אך ממומנות באופן חלקי (כ-400 שקל בכל חג לכל עובד) על-ידי רשות המסים (הוועד נוהג להוסיף עוד מספר מאות שקלים על המתנה הניתנת לעובדים). ואולם, תחת הוועד הארצי מאוגדים כ-3,500 עובדים, כך שגם במתנה בסך 1,000 שקלים לעובד, לא ניתן להסביר רכישות של תווי קנייה בהיקף של יותר מ-3.5 מיליון שקל בכל חג. בחלק מהשנים, הרכישות של תווי קנייה עלו על-סך של 20 מיליון שקל מרשת שופרסל בלבד. כך לדוגמא, בערב חג הפסח 2014 רכש הוועד תווי קנייה בסך 13 מיליון שקל מרשת שופרסל בלבד. מדובר בסכום פנטסטי לכל הדעות. אם לקבל את טענותיו של ראש הוועד הארצי בעניין, הרי שכל עובד במס הכנסה רכש תלושים ב-3,700 שקלים בממוצע באותו פסח ברשת שופרסל בלבד - נתון שעל-פניו נשמע חריג.
אם נמשיך לבחון את טענות הוועד הארצי, לפיהן מלוא הסכום שנרכש נמכר לעובדים - הרי שהעובד הממוצע במס הכנסה רכש תווי קניה בשווי של מעל 40 אלף שקל בשנים 2010-2015. לפי גרסה זו, בשנים מסוימות, קנו עובדי מס הכנסה בממוצע תווים בכ-10,000 שקל לעובד - בשתי הרשתות, שופרסל ומגה.
הוועד בתגובה: "כל הפעילות נעשתה בהתאם להנחיות ההסתדרות ובבדיקת המבקר שלה"
מוועד עובדי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין נמסר: "הוועד דואג ללא לאות לרווחת העובדים, הן בצד השכר ותנאי העסקה והן בצד ניצול כוח הקנייה של גוף מאוגד והשאת תשואה מקסימלית, והכול לטובת העובדים. בסוף שנות ה-90 החלו רשתות השיווק להעניק הנחות גבוהות לוועדי עובדים לרכישת תווי קנייה וגם ועדי העובדים באגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין מצאו אפיק זה כמתנה כדאית לעובדיהם.
"רכישות התווים החלו עוד בתקופת קודמיו של ודים אבנשטיין בתפקיד ראש הוועד. תווי הקנייה הפכו באותם שנים ועד לאחרונה, להיות המתנה המועדפת על מעסיקים וועדי עובדים משום הנוחות ברכישה, ההנחה הגבוהה, ומגוון אפשרויות הניצול בידי העובד.
"במקביל לרכישת תווי הקנייה כמתנה לחג, ביקשו עובדים וגמלאים רבים לרכוש לעצמם תווים נוספים לרכישות השוטפות ברשתות השיווק, והוועד הארצי של עובדי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין נעתר לבקשה כמו ארגונים וועדים רבים. הוועד זיהה עוד בתחילת שנות האלפיים, את ההטבה הגלומה בכך לעובד ולמשפחתו מחד, והיכולת לקבל הנחה גדולה יותר עקב הגדלת כוח הקנייה, מאידך. לימים תווי הקנייה הפכו מטבע נפוץ שניתן היה לרוכשו דרך מועדוני צרכנים שונים דוגמת 'חבר', 'הוט', ואף דרך לשכות מקצועיות דוגמת לשכת רואי חשבון, לשכת עורכי הדין ואחרים. מיותר לציין כי כל הפעילות נעשתה בהתאם להנחיות ניהול הקופה של ההסתדרות וקופת הוועד אף נבדקה על-ידי מבקר ההסתדרות מספר פעמים"
"לפי כתבות שונות ב'גלובס' נראה שעם ישראל כולו מאוד אהב את תווי הקנייה ומתברר שברשת שופרסל היקף העסקאות שבוצעו באמצעות תווי קנייה הגיע לכ-1.2 מיליארד שקל, שהם כ-10% מסך המכירות; וברשת מגה מדובר על כ-700 מיליון שקך בשנה ("גלובס", 22.9.2014). היקף רכישות תווי הקנייה בשנה הגיע ל-3 מיליארד שקל ("גלובס", 7.9.2014).
בתוספת מאוחרת לתגובת הוועד נמסר: "הוועד הארצי רכש תווי קנייה לצורך מתנות והנחות לעובדי וגמלאי האגף ובני משפחותיהם. למרות שאין שום פגם חוקי בכך, במקרה היחיד בו נודע לוועד כי היה מי שרכש תווים על מנת לעשות לעצמו רווח אישי, הופסקה מכירת תווי הקניה לאותו עובד, לאחר שנערכה עמו שיחה חריפה. מקרה זה דווח לכל הוועדים המקומיים על מנת שיקפידו כי תווי קניה יימכרו רק לעובדים ולגמלאים המיוצגים על ידינו".
יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, אריאל יעקובי, מסר בתגובה: "מבדיקה מול מבקר ההסתדרות, לא התקבלה כל תלונה בעניין שהעליתם. פעולות רווחה למען העובדים זה חלק מתפקידי הוועד. ועדי עובדים דואגים לרכישת תווי קניה שמוזילים לעובדים את הקניעה למשק הבית. כך פעל גם ועד עובדי מס הכנסה. ככל שיידרש, הדברים ייבדקו על-ידי ההסתדרות, שפועלת באופן שוטף לביקורת על קופות ועדי העובדים".
השאלות המטרידות
מדוע רכש ועד עובדי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין תווי קניה במאות מיליוני שקלים בשנים האחרונות?
איך הגיעו חלק מתווי הקניה הללו להימכר באמצעות תחנת (או תחנות) טוטו?
מדוע הנהלת רשות המסים התעלמה ממכתבי תלונה שנשלחו למבקר הרשות בעניין?
מדוע לא סיפר יו"ר הוועד, ודים אבנשטיין, להנהלת הרשות על תפיסתה של עובדת שספסרה לכאורה בתווי קניה?
מדוע התגייסה צמרת רשות המסים כדי לשכנע את "גלובס" "לרדת מהסיפור"?
מדוע הסתדרות עובדי המדינה מכחישה קבלת תלונות בנושא?
האם ועד עובדים רשאי לקיים פעילות מסחרית בעשרות מיליוני שקלים בכל שנה, מבלי שהתוצאות הכספיות של הפעילות ידווחו לרשויות?