דוחות כספיים/צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
הוצאות המימון השנתיות של ראלקו, יבואנית ומשווקת מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, הסתכמו בשנת 2015 ב-10 מיליון שקל, לעומת 9 מיליון שקל בשנה קודמת. אבל כשבוחנים את המאזן ומחפשים על מה היא בעצם שילמה ריבית של 10 מיליון שקל, מתקשים למצוא.
האשראי השוטף של החברה מתאגידים בנקאיים (במסגרת ההתחייבויות השוטפות) מסתכם ב-27.7 מיליון שקל בסוף השנה, כשבתחילת 2015 הוא עמד על 38.5 מיליון שקל. בדוחות לא ניתן הסכום הממוצע של האשראי על פני השנה, אבל ניתן להניח שהוא איפשהו בין שני הסכומים האלו.
אבל, יש לחברה התחייבויות פיננסיות נוספות: תחת סעיף ההתחייבויות השוטפות יש גם חלויות שוטפות בגין הלוואות לזמן ארוך בסך 2.5 מיליון שקל (בתחילת 2015 - חצי מיליון שקל), וכן יש לחברה הלוואות לזמן ארוך שמסתכמות ב-7.8 מיליון שקל (ובתחילת השנה הסתכמו ב-1.1 מיליון שקל).
ההתחייבויות הפיננסיות הללו מסתכמות לסך של 38 מיליון שקל בסוף 2015 (לעומת כ-40 מיליון שקל בתחילת השנה), והן בטח לא מסבירות הוצאות מימון של 10 מיליון שקל; הן עשויות במקרה של ריבית מאוד גבוהה להסביר סדר גודל של 3-4 מיליון שקל - רחוק מאוד מהוצאות המימון של החברה. אז מה מסביר את הוצאות המימון?
מסתבר שיש לראלקו אשראי שלא נמצא בדוחות. ההלוואות והאשראי השוטף מהבנקים לא מבטאים את כל ההתחייבויות הפיננסיות של החברה. לראלקו אשראי שוטף נוסף שנובע מהפעילות העסקית - החברה מייבאת סחורה מספקים שונים, וכדי להבטיח להם את התשלום היא מעבירה לחלק מאותם ספקים מכתבי אשראי דוקומנטרי מהבנקים, שבמילים פשוטות אמורים להבטיח את התשלום. כלומר, הספק מקבל ערבות שהתשלום ישולם לו (אחרת הוא לא יספק את הסחורה), והערבות/מכתב אשראי הזה עולה כסף. מאחר שזהו סוג של מימון, הוא נרשם במסגרת הוצאות המימון.
מסגרות האשראי של ראלקו, הכוללות גם את האשראי הדוקומנטרי, מסתכמות ב-170 מיליון שקל, הרבה מעבר לאשראי ולהלוואות השוטפים. לא תמיד הן מנוצלות במלואן, אבל ברור שהאשראי הכולל הממוצע עולה על היקף האשראי בספרים.
מימון ביניים עד קבלת התמורה
ועדיין, זה לא מסביר הוצאות מימון של 10 מיליון שקל. מדוחות ראלקו מתברר שהוצאות המימון שנובעות מהאשראי הבנקאי (הכולל) מסתכמות בכ-5.6 מיליון שקל, כלומר קיים עדייו פער לא מוסבר של 4.4 מיליון שקל. הסבר חלקי לפער הזה הוא הפרשי השער.
החברה מייבאת מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, והשינויים בשער החליפין עלולים לעלות לה ביוקר. להמחשה, נניח שהיא רכשה מוצרים ב-1 מיליון דולר כששער הדולר היה 3.8 שקל, אבל במועד התשלום לספק הדולר כבר ב-4 שקלים. ההתחייבות לספק עלתה מ-3.8 מיליון שקל (1 מיליון דולר כפול שע"ח של 3.8 שקל לדולר) ל-4 מיליון שקל, והעלייה הזו כתוצאה מהפרשי שער חליפין נזקפת להוצאות המימון. לראלקו היו הפרשי שער בסך 1.4 מיליון שקל בשנה שעברה, וזה כמובן חלק מאותם 10 מיליון שקל.
קיים עדיין פער של 3 מיליון שקל - והוא מוסבר בניכיון שוברי האשראי. הנהלת ראלקו מציינת בדוח הדירקטוריון כי חלק מאוד משמעותי מהעסקאות למכירת מוצרי החשמל והאלקטרוניקה לצרכנים משולם בכרטיסי אשראי, במסגרת עסקאות תשלומים. ככה רוכשים מוצרים כאלו כבר שנים רבות, והשיטה הזו "מתגלגלת" גם ליבואני ויצרני מוצרי החשמל, לרבות ראלקו. "רשתות השיווק והסוחרים מעבירים את שוברי האשראי בגין רכישת המוצרים על ידי לקוחותיהם לחברה, באופן שלמעשה החברה נדרשת למימון ביניים עד לקבלת מלוא התמורה בגין רכישת המוצרים", מסבירים מנהלי ראלקו. "חלופה אפשרית לניכיון סכומי כרטיסי האשראי המתקבלים אצל החברה, הינה קבלת מסגרות אשראי (בהיקפים משמעותיים, מאחר שמרבית המכירות מתבצעות בכרטיסי אשראי) מתאגידים בנקאיים שיאפשרו מימון ביניים עד לקבלת סכומי האשראי כאמור (התמורה).
"למיטב הערכת החברה, קבלת מסגרות אשראי כאמור עשויה להביא לגידול בהוצאות המימון, בהשוואה להוצאות שהן פועל יוצא של ניכיון סכומי אשראי. זאת ועוד, עם ביצוע פעולת הניכיון מועבר חלקו המהותי של הסיכון בגין יתרת שוברי האשראי שנוכו וטרם נפרעו, מהחברה לספק שירותי הניכיון, למעט רכיב סיכון מהיתרה כאמור בו נושאת החברה".
לאשראי הלקוחות הגבוה יש מחיר
במילים פשוטות, ראלקו מספקת ימי אשראי-לקוחות גבוהים והיא צריכה מימון לאשראי הזה; החלופה של הלוואה/אשראי מהבנק יקרה מבחינתה, לכן היא פונה לניכיון שוברי אשראי, שזה מאותה 'המשפחה' של ניכיון צ'קים/ פקטורינג ואיגוח. החברה בעצם "מוכרת" את השוברים האלו בתמורה לסכום קטן יותר, שמבטא את הריבית בתקופה ואת הסיכון.
רק לשם המחשה - נניח שנמכר מקרר ב-4,000 שקל, והתשלום הוא באמצעות כרטיס אשראי - 10 תשלומים חודשיים של 400 שקל; ראלקו בדוגמה זו מוכרת את הזרם העתידי של התקבולים החודשיים בתמורה ל-3,800 שקל - הנחה על המחיר המלא בגלל הסיכון שעובר (במקרים רבים, אך לא תמיד) לרוכש החוב ובגלל הריבית (ערך התקבולים מהוון להיום נמוך מהערך הנומינלי שלהם).
מה ההפרש בפועל בין התקבולים הצפויים בכרטיסי האשראי לסכום שמתקבל במזומן? ראלקו לא מפרטת, אבל מסבירה ששיעורי הניכיון השוטפים כוללים את מרכיב הריבית ועלות עמלת הסליקה: "שיעורי הניכיון נקבעים מעת לעת והם תלויים בשיעור הריבית במשק, בגובה עמלת הסליקה אצל תאגידים פיננסיים המתמחים בכך, ובמספר התשלומים הנקובים בשוברים".
היקף הממסרים/תשלומים האלו שנוכו בסוף 2015 מסתכם ב-54.6 מיליון שקל (משמעותית מעל כל ההתחייבויות הפיננסיות המאזניות של החברה), וזה כמובן ההסבר לפער בין הוצאות המימון בפועל להוצאות המימון הנגזרות מההתחייבויות הפיננסיות במאזן, כשבשנה כולה הסתכמו הוצאות המימון בגין ניכוי כרטיסי אשראי ב-3 מיליון שקל.
* הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלו. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו
