שר האוצר משה כחלון / צילום: אוריה תדמור
בשקט-בשקט הסתיים עוד סיבוב באחת השאלות החברתיות העקרוניות ביותר: האם ראוי להטיל מס על עיזבונות וירושות בגובה של נניח 10 מיליון שקל ומעלה? הרי במקרה כזה מדובר במס נמוך יחסית, של כ-10%, שיושת רק על המאיון העליון. האם יש מס צודק יותר ממס על הכנסה שלא מעבודה, מס המצמצם את אי-השוויון החברתי שנוצר על-ידי העברה בינדורית של עושר משפחתי?
שר האוצר משה כחלון נכנע לראש הממשלה בנימין נתניהו - וירד מהרעיון.
ברוב המכריע של מדינות המערב גובים אחד משניים: מס עיזבון, המוטל באופן גלובלי על העיזבון שמותיר הנפטר; או מס ירושה המוטל על היורש, על-פי גובה חלקו בירושה, קרבתו לנפטר ודרגת המס שלו.
בארצות-הברית, כאשר נשיאים מנסים לצמצם את מס העיזבון, מתייצבים מנגד האנשים האלה: וורן באפט, ביל גייטס וג'ורג' סורוס. בישראל, ראוי לציין, יש רק טייקון אחד התומך בגלוי בהחלת מס עיזבון, וזהו חיים כצמן.
מס העיזבון שרר בישראל מ-1950 ובוטל בשנת 1981, בין השאר בנימוקים של גבייה נמוכה, מול עלויות גבייה גבוהות של מערכת המס. ועדת בן-בסט המליצה בשנת 2000 לחדש את מס העיזבון, בגובה של 10%, מרמה של 2 מיליון שקל.
יש הערכה שהמס יכניס למדינה כ-4 מיליארד שקל בשנה. ועדת טרכטנברג החליטה להוריד את הרעיון מסדר יומה, בין השאר בנימוק של חוסר יכולת של מערכת המס להתמודד מול תכנוני מס וטריקים, כמו הורשת יהלומים או מתנות שיינתנו בחיים. ח"כ שלי יחימוביץ הציעה מס מדורג על ירושות מעל 15 מיליון שקל, בשיעור של 5% עד 12.5%. ההצעה נתקלה בקואליציה של מתנגדים.
נכון, הטלת מס ירושה תדרוש מערכת מסים מתוחכמת, כדי להתמודד עם פטנטים וטריקים. אבל מי שיש לו אמצעים מתוחכמים לברר באילו תנאים בר רפאלי מתגוררת ומהו מרכז חייה, יכול לקרוא בקשה לקיום צוואה המוגשת לבית המשפט ולבקש הצהרה מהיורש.
כך אמר כחלון בשבוע שעבר: "המס הכי צודק זה מס עיזבון, אבל ראש הממשלה מתנגד. מי שהוריש 10 מיליון שקל, אם הבן שלו ייתן קצת - כלום לא יקרה לו. אבל נתניהו מתנגד, ואני לא יכול להעביר את החוק. ברגע שהוא משחרר לי את זה, אני טס עם החוק".
וראוי לומר לכחלון: אדרבא, אם אתה באמת חברתי כל-כך, תילחם על זה. בוא נראה מי מתנגד למס של 10% על ירושה של מיליונים.