סלולר / צילום: רויטרס
הדוחות הכספיים של חברות התקשורת, שפורסמו במהלך השבוע שעבר, מצביעים על כך ששוק התקשורת סבל מחוסר איזון משווע בשנת 2015.
יש לכך סיבות רבות, אבל בסופו של דבר כולן נמצאות במגרש הרגולטורי. בשנה החולפת נרשמה שחיקה אדירה ברווחיות של כל החברות, לעומת רווחיות אדירה בבזק. מי שרקח את התבשיל של הרפורמה בשוק הקווי (במטרה להוריד מחירים לצרכנים על ידי תחרות מלאכותית, הקטנת רווחיותה של בזק , וחיזוקן של קבוצות התקשורת נעדרות התשתית הקווית פרטנר וסלקום), גילה שהתבשיל נשרף.
במקרים כאלה בדרך כלל רצוי לזרוק לפח את מה שנוצר ולהתחיל מחדש, אבל אצלנו מנסים להציל את התבשיל ומה שקורה הוא שרק הולכים ומסתבכים.
בשיחה עם "גלובס" מסביר אמיר אדר, מנהל מחלקת מחקר ישראל במיטב דש ברוקראז', מדוע הוא סבור שהבעיה בשוק התקשורת תלך ותחריף בהיעדר פתרון רגולטורי יציב.
- מה אפשר ללמוד על מצב ההשקעות של חברות התקשורת ב-2015?
"מבחינת השקעות הכי מעניין לראות את המצב של סלקום. ב-2015 פרטנר השקיעה 354 מיליון שקל בשנה, סלקום 396 מיליון שקל ופלאפון 426 מיליון שקל, כולל ההשקעה שביצעה לטובת תדרים לתדרי דור רביעי.
"כזכור לסלקום יש פעילות טלוויזיה שאין בפרטנר - ואפשר לראות שהיא משקיעה גם בתחום הקווי במידה משמעותית יותר מאשר בפרטנר ועדיין ראה את הפערים בין השתיים, לדעתנו מדובר בפערים נמוכים מדי. כאשר אנחנו מסתכלים על השנה הבאה ורואים שפרטנר הולכת לשיתוף רשתות עם הוט, אתה מבין את הצורך של סלקום באיחוד רשתות עם גולן. זה לא רק צורך של גולן אלא גם צורך של סלקום בכל הקשור להשקעות, בטח ובטח אם הם רוצים להעצים את הנוכחות שלהם בתחום הטלוויזיה ולהוות תחרות להוט וליס".
- מה לגבי קבוצת בזק?
"אם הרבעון הרביעי והשנה האחרונה הראו לנו משהו - זה שבעצם עברנו את השיא של הרפורמה באינטרנט וללא שינויים רגולטוריים אנחנו לא נראה התקדמות משמעותית בשוק. בעצם בזק נותרה על הרגליים פחות או יותר גם עם יד קשורה מאחורי הגב של ההפרדה המבנית. הפערים, שהרגולטור אולי ציפה שהשוק הסיטונאי יצמצם אותם, רק החריפו.
"לצורך ההשוואה ב-2012 נתח השוק של בזק בינלאומי היה 38% בתחום ה-ISP, בסוף 2015 הוא עומד על 44%. התזרים החופשי של בזק בינלאומי הוא 173 מיליון שקל נקי, שזה לא רחוק כל כך מאשר התזרים של פרטנר בנטרול הכסף שהיא קבלה מאורנג' על הפסקת השימוש במותג אורנג', הפערים פה גדולים".
תחרות? אצל הוט
- איך אתה רואה את החברות כאשר אתה מסתכל על שורת הרווח?
"אם אתה מסתכל במונחיEBITDA, סלקום רושמת 872 מיליון שקל ופרטנר 876 מיליון שקל. אלו מספרים שנמוכים ממה שרושמת בסעיף זה כל קבוצת בזק ברבעון אחד. "בתחום הקווי לצורך השוואה, ה-EBITDA של בזק בקווי עמד על 2.9 מיליארד שקל, אז איזה תחרות אמיתית יכולה להיות כאן? בגלל שהשוק הסיטונאי לוקח לקוחות מהוט ומעביר לבזק, אז בזק נפגעת פחות. בהקשר של החברות סלולריות מספיק לשמוע מה אומרת פרטנר - היא לא מצליחה להפיק רווח מיישום השוק הסיטונאי".
- מה בעניין תזרימי המזומנים של החברות?
"לסלקום היה תזרים חופשי של 494 מיליון שקל. לצורך ההשוואה, רק נכס נדל"ן של בזק שעומד היום למכירה, מוערך על ידי בזק ב-450 מיליון שקל. שנה של סלולר בנכס נדל"ן אחד. אגב התזרים החופשי של בזק קווי לבדה עומד על כ-1.7 מיליארד שקל כמעט כמו סכום ה-EBITDA של סלקום ופרטנר יחדיו".
- איפה אנחנו רואים שיכולה להיווצר תחרות?
"במילה אחת - הוט. ברבעון הרביעי ראינו שהיא נעמדת על הרגליים האחוריות ומצליחה לגייס מנויי טריפל ולהקטין את השחיקה במנויי טלוויזיה. בנוסף היא הגדילה את מספר מנויי הטלפוניה והצליחה לעצור, לראשונה מזה שנה וחצי, את הירידה במנויי אינטרנט. נכון, זה עלה לה ב-EBITDA ובמקום לעשות 425 מיליון שקל בנטרול סלולר היא עשתה רק 401 מיליון שקל אבל זה מראה לך את הכוח של חברות התשתית ומסביר לך מדוע הוט הקדימה את התשלומים על שיתוף הרשתות עם פרטנר. כי זה מקל עליה מבחינה תזרימית לתת פייט בתחום של הטלוויזיה והטלפוניה".
- וכאן אנחנו מגיעים ליס שבפעם הראשונה חוותה ירידה במספר המנויים.
"אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה יס דיווחה על ירידה במספר המנויים וברבעון הרביעי אנחנו רואים את זה. המעניין הוא שאנחנו רואים את זה למרות שהנטישה ירדה לעומת רבעון קודם ונמצאת בטווח הממוצע של 2015. זאת אומרת שיס עדיין בקרב על ממוצע ההכנסה ממנוי (ARPU). אם הוט תמשיך במה שהיא עושה יס לא תוכל לשמור על רמה כל כך גבוהה של ARPU".
מי מפרסם בטלוויזיה
- מה עוד אתה רואה בדוחות?
"בסופו של דבר, מספיק להסתכל על הטלוויזיה. הפרסומות היחידות שאתה רואה הן פרסומות של בזק. מתי ראית פרסומת של פרטנר או סלקום? זאת אומרת שכאן אנו נכנסים כבר לאתגר של הרגולטור. בכך שחברות הסלולר הורידו את ההשקעה בתשתיות, הן הוכיחו לרגולטור שאסור לעשות את זה לבזק כי אסור שהדבר הזה יקרה בתחום התשתיות הקוויות.
"מצד שני זה ברור מאליו שלעודד תחרות בשוק סיטונאי כרגע - כשבזק אומרת שהיא מסתכלת על השלב הבא של הרשת שלה והמעבר לסיבים אופטיים ושדרוגי מהירות, מבלי שברור מה יקרה עם חברות הסלולר, זה בעייתי.
"העניין הוא שרמת הדחיפות לא תואמת את הנעשה בשטח שכן יש כאן בעיה שמחייבת פתרון. ללא פתרון המצב לא נשאר סטגנטי שכן הקשר הגורדי רק נעשה יותר ויותר סבוך והפער בין היכולות של בזק לחברות הסלולר רק מחריף. ברור מאליו שהגישה של אנחנו סבלנו קודם (סלולר) והם צריכים לסבול עכשיו (בזק) - זאת לא גישה שתוביל ליציאה מהמשבר.
"האתגר הגדול הוא למצוא גישה בונה ולדעתי הזרז פה הוא הנושא של מיזוג גולן וסלקום. לדעתי לכאן או לכאן זה יתחיל להסיר את אי הוודאות שקריטית יותר לחברות הסלולר, אבל שוב, צריך פתרון כולל גם לחברות וגם לצרכנים".
