גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"בשוק הפרסום עדיין קיים מצב של הסכמים בעייתיים"

הסכסוך בין ארטימדיה ומדיה קום - כשבתווך נמצא אחד המפרסמים הגדולים, P&G - מפנה את הזרקור למקום שבענף הפרסום מעדיפים להשאיר בחשכה - עמלות יתר ועסקאות תשלום מראש ■ "גלובס" מציג תמונת מצב של שוק במעבר

גל תורג'מן / צילום: תמר מצפי
גל תורג'מן / צילום: תמר מצפי

בשבועות האחרונים מתרחשת מלחמה עיקשת בין שני גופים גדולים בתחום המדיה. מצד אחד של המתרס ניצבת ארטימדיה, רשת פרסום פרוגרמטי המשווקת את פרסום הווידאו של אתרי התוכן הישראליים, ומצד שני ניצבת מדיה קום, חברת המדיה של קבוצת אדלר-חומסקי, אחת מרוכשות המדיה הגדולה בישראל. וכאילו לא די בשני גופים אלה, בלב המאבק שהולך ומסתמן כאמוציונלי מאוד נמצאת אחת המפרסמות הגדולות בישראל ובעולם - פרוקטר&גמבל.

לכאורה מדובר בסכסוך מסחרי שאינו אמור לעניין אף אחד פרט לצדדים המעורבים. אך בפועל מדובר בסכסוך שמשקף את השוק כולו, שבשנה האחרונה הגיע לנקודת שינוי הן ביכולות המקצועיות הקיימות בו והן במודלים העסקיים - במצב לימבו שבו העבר איננו עוד, אך העתיד עדיין לא כאן.

פרגמטי עם פרוגרמטי

תולדות הסכסוך נעוצות בעבר: לפני כשנה החלה ארטימדיה לפעול בישראל במטרה לייצר זירת מסחר שמאגדת בתוכה את מלאי פרסום הווידאו של האתרים הישראליים. מצוידת בכיסים עמוקים רכשה ארטימדיה מראש את כל מלאי הפרסום בווידאו של האתרים הגדולים (פרט לוואלה! שעמו ההתקשרות שונה) והביאה עמה טכנולוגיות שהעבירו את השוק מהר מאוד משוק שכמעט כל המלאי בו נרכש באופן מסורתי, לכזה שחלק הארי בו נרכש באופן פרוגרמטי.

בארטימדיה שיננו כמו מנטרה את החשיבות שבפרסום בתוך תוכן ישראלי ודיברו על פרסום יעיל ואפקטיבי הנובע בין היתר מיכולות טירגוט וניתוח של צריכת התוכן של הגולש. ואכן, לא רק האתרים נרתמו למהלך אלא גם חלק ניכר מחברות המדיה - בהן יוניברסל מקאן, שהחליטה לתמוך במהלך ההולך ומתגבש של ארטימדיה אף שהייתה לה מערכת פרוגרמטית משלה.

אבל לא כולם אהבו את המהלך. בשוק דיברו על כך שמדיה קום, אינה ששה לתמוך בשחקן החדש, ושהתנגדותה הייתה אחת הסיבות שארטימדיה נשלחה לבקש את אישור הממונה על ההגבלים העסקיים, בבחינת להקדים תרופה למכה. למדיה קום הייתה גם הנדוניה הנחשקת בשוק - תקציב המדיה של פרוקטר&גמבל, שנחשבת לא רק למפרסמת הגדולה ביותר בתחום הווידאו, אלא גם לאחת המתוחכמות ברמה העולמית.

פרוקטר&גמבל לא שבעה נחת מהפרסום באתרים הישראליים, ובארטימדיה ראו חשיבות גדולה בצירופה לזירה, מתוך הבנה ששיתוף-פעולה עמה כמוהו כקבלת תעודת הכשר. בשוק סברו רבים שזה גם היה המנוע העיקרי לסיכומים שאליהם הגיעו ארטימדיה ומדיה קום. אבל מתברר שההסכמים בין הצדדים הלכו מעבר לכך ונגעו בין השאר גם בתחומים שפחות אוהבים לחשוף לאור הזרקורים: עמלות יתר ועסקאות תשלום מראש.

קבוצת אדלר-חומסקי לא הייתה מהראשונים לקפוץ על עגלת הדיגיטל. וכך קרה שחלק חשוב מלקחותיה פנה לרעות בשדות זרים - למשל קבוצת בזק באמצעות די סיי אינטראקטיב. השחיקה ההולכת וגוברת ברווחיות הפרסום המסורתי אל מול העובדה שבדיגיטל עוד אפשר היה להרוויח באחוזים דו-ספרתיים בעמלות יתר מהאתרים, גרמו לרבים להבין שדיגיטל יכול להיות צינור שיחדיר חמצן נוסף למשרדים. אך כשבאדלר-חומסקי נזכרו לנסות להחזיר את הלקוחות הביתה כבר היה לזה תג מחיר גבוה - הם היו חייבים להיות אטרקטיביים מאוד במחיר. הדרך לכך הייתה עסקאות של קנייה מראש.

בעסקאות כאלה, המשרד מזרים מראש סכום כסף לאתר מסוים, ומקבל עליו עמלה - עמלות שעד לפני שנה יכלו להגיע ל-35%. בנוסף, ערך המדיה שמתקבל עבור התשלום הוא גבוה יותר, לדוגמה: המשרד שילם 10 שקלים, אך שווי החשיפות שהוא יקבל יהיה 15 שקל. את הרווח יעשה המשרד מהעמלה שקיבל וממה שירוויח על הפער בין מה שרכש לסכום שמכר בו ללקוח. במרווחים כאלה גם אם מחיר ההתחייבות ללקוח הסופי הוא נמוך מאוד, יהיה בדרך-כלל פער שבתוספת העמלה שהתקבלה אפשר יהיה לחיות ממנו.

זו בדיוק השיטה שגרמה לחברות מדיה מתוחכמות להרוויח במשך שנים מיליונים בטלוויזיה ולפתוח פער מול המתחרים. ההתנהלות הזאת יכולה להתקיים בשקט בשוק לא מתוחכם ובמשך תקופה ארוכה גם האינטרנט התנהל באותו פורמט מסחרי וחברות המדיה נהנו מעמלות יתר גבוהות.

אך כניסתן לשוק של ענקיות פרסום כמו גוגל ובהמשך של חברות כמו ארטימדיה ו-ILX, הפועלות בשיטה פרוגרמטית, הייתה אמורה לצמצם משמעותית את תופעת העמלות. בארטימדיה הבינו שאי-אפשר להעלים את התופעה לגמרי, אבל גם הפרגמטיות היחסית שלהם לא הביאה את החברות לדמי ניהול של 35% כפי שהתרגלו בעבר.

מי הפר את ההסכם?

במדיה קום אולי לא אהבו את השיטה החדשה, אבל בכל זאת התיישבו לשולחן המשא ומתן, ובנובמבר האחרון נחתמו בינה לבין ארטימדיה שני מסמכים התלויים זה בזה: הסכם עמלות מקמפיינים פרסומיים, והסכם מימון (מראש) שהתחייבה מדיה קום להעמיד לארטימדיה. שלא לייחוס העריכו בשוק כי מדובר בהיקף כספי של 5-7 מיליון שקל.

התשלום אמור היה להיעשות במספר פעימות, זאת אף שלכאורה בבורסה קנייה מראש אינה אמורה להיות אפשרית. בעבור רכישת מדיה ובשל התשלום מראש אמורה הייתה מדיה קום לקבל תנאים מסחריים טובים במיוחד, שכללו מחיר פרסום נמוך ועמלות גבוהות. מי שהוביל את המשא ומתן היה עומר שמעוני, שאחראי לכספים בקבוצת אדלר-חומסקי, ולא מנכ"ל חברת הדיגיטל של מדיה קום, דוד סלמן.

ואכן, קמפיינים של מדיה קום החלו לעלות לאלתר, אבל התשלומים והיקפי הפרסום שמדיה קום התחייבה להם לא הגיעו. במקביל החלו להישמע מתוך מדיה קום תלונות על איכות המוצר של ארטימדיה. במדיה קום טענו שאף שארטימדיה התחייבה לטרגוט, המערכת שלהם איננה יכולה לעשות זאת ובפועל המוצר שלהם יקר יותר, אך אינו מספק את התוצאות המצופות או את התוצאות שמספקים המתחרים - גוגל ופייסבוק. עם זאת, נראה כי ביצועי הרשת של ארטימדיה לא היו בשום שלב תנאי לתשלום, ולכן בארטימדיה המשיכו לצפות לתשלום.

במקביל להסכם עם מדיה קום הסכימה ארטימדיה לערוך פיילוט עבור פרוקטר&גמבל, והתנאים שגיבשה לצורך הפיילוט היו נמוכים אפילו מהתנאים שנקבעו בהסכם עם מדיה קום.

בשלב מסוים הבינו בארטימדיה כי הם לא עתידים לראות בקרוב את הכסף ממדיה קום, והודיעו להם כי נוכח ההפרה מדיה קום תוכל לקבל שירותים ככל לקוח אחר, בהתאם לתנאים המסחריים ולתעריפי הרשת. משמעות הדבר הייתה אובדן העמלות של מדיה קום. במדיה קום לא נשארו חייבים. כפי שנחשף ב"גלובס", החברה שלחה בתגובה מכתב שבו האשימה את ארטימדיה ביצירת סכסוך בינה לבין גוגל, בפגיעה בהכנסותיה ובעיקר באי עמידה בסטנדרטים מקצועיים.

בארטימדיה שמרו לכאורה על פרצוף של "עסקים כרגיל", אבל תוך ימים ספורים פעלו בשני מישורים: שליחת מכתב מאיים למדיה קום שבו נכתב כי אם לא יחדלו להכפיש את הטכנולגיה של החברה הם ייאלצו להתמודד עם תביעת דיבה, ושליחת מצגת מסודרת למפרסמים גדולים ולמשרדי פרסום שבה מוצגות יכולותיה העכשוויות של החברה ובשורה שלפיה יכולות הטרגוט שלה יורחבו באופן משמעותי מסוף חודש אפריל הקרוב. מיותר לציין כי במדיה קום ראו במייל שנשלח מעין הודאה כאילו עד עתה באמת לארטימדיה לא היו יכולות טרגוט.

בימים האחרונים הסלים המצב, וכפועל יוצא מכך ארטימדיה הודיעה לפרוקטר כי מסוף מארס היא לא תאפשר לה לעלות לרשת באמצעות מדיה קום. פרוקטר תוכל אם תרצה לעלות באמצעות הסכם ישיר, ואז להשתמש במדיה קום כמנהלת מקצועית ולא כרוכשת מדיה - מה שאומר ששוב אין עמלות למדיה קום.

עיתוי ההודעה אינו מקרי: בימים אלה מסתיים שלב הפיילוט הראשון בן שלושת החודשים של פרוקטר&גמבל, ובינתיים נראה כי ארטימדיה עמדה ביעדים שהוצבו לה. השלב הבא דורש יכולות טרגוט מורכבות יותר, מעבר לטרגוט גברים-נשים שעליו נבחנה ארטימדיה עד עתה. לא ברור כעת מה יבחרו בפרוקטר לעשות על רקע המשבר שאליו נקלעה חברת המדיה שלהם עם מי שמתפעל למעשה את עיקר הווידאו של האתרים הישראליים.

"לכל אחד יש צד צודק"

הסיפור גורם אמנם עניין רב בשוק, אך רוב הבכירים מעדיפים שלא לנקוט עמדה באופן פומבי ונוטים לראות את האמת באמצע. עם זאת, אם יש משהו שכולם מסכימים עליו: המלחמה הזאת מדליקה זרקור על מקום שנוח לכולם שיהיה חשוך. "זאת מלחמת אגו מטופשת שלא מצליחים לצאת ממנה ולכל אחד יש בו צד צודק", אומרים בכירים בתעשייה. "זה נכון שלמדיה קום פגעו בכסף והכניסה של ארטימדיה דפקה להם ולאחרים את המודל העסקי, אבל זה לא אומר שחלק מהטענות המקצועיות שלהם לא נכונות.

"ארטימדיה אמורה לספק בורסה לתוכן איכותי, אבל כרגע אין לה יכולות אמיתיות לפלח והמחיר הגבוה יחסית לא מצדיק את המוצר. טרגוט כמו שיש להם כרגע - על-פי תוכן - פחות מעניין כי ברכילות למשל יכולים לצפות גם גברים וגם נשים. סוג הטרגוט של גוגל למשל שאומר 'אנחנו יודעים שאת פאשינסטה ונתפוס אותך עם פרסום על אופנה לא משנה באיזה תוכן את גולשת' לא קיים אצלם עדיין, למרות שעל פניו מאפריל הם אמורים להיות שם".

בשוק מדברים על כך שהמחיר הממוצע ל-CPM (עלות לאלף חשיפות) באתרים הישראליים עלה בחודשים האחרונים באופן משמעותי ועומד היום על כ-200 שקל לעומת מחיר ממוצע של 120 שקל ביוטיוב ו-80 שקל בפייסבוק. בארטימדיה מדובר לכאורה בבורסה, אבל מחיר המינימום שאתו אפשר להתחיל הוא גבוה יחסית - 170 שקל - ואם שואלים את רוב הגורמים בשוק בשלב הזה לא לגמרי בצדק, בין היתר כי צריך לגלם ממנו החזר מסוים למשרדים. "גם בעתיד, כשהמערכת שלהם תשתפר, הם יתקשו להצדיק מחיר כה גבוה. ואם ארטימדיה באמת רוצים להתמודד עם המדיות הבינלאומיות, הם יצטרכו לספק איכויות כמוהם", אומרים בכירים בענף הפרסום.

"כרגע קיים עדיין מצב של הסכמים בעייתיים. צריך לזכור שהמעבר למערכות פרוגרמטיות התרחש בארץ רק השנה. זה תהליך אבולוציוני ובינתיים אנחנו לא שם ולא שם, ולכן זה שלב בשוק שכל אחד לוקח פוזיציה בהתאם למודל שלו. את פייסבוק וגוגל אי-אפשר לכופף - הם לא רואים אף אחד ואם עושים להם בעיות הם הולכים ללקוח ישירות ופותחים לו חשבון. לקוחות מתקדמים הולכים בעצמם ופותחים שם חשבון, והחשבונות שקופים כמעט לגמרי לכן אי-אפשר לעשות עליהם ארביטראז'ים וזה לא מתאים לכל אחד. למי שרוצה לחיות על עמלה קל יותר לסגור דברים עם ארטימדיה. אבל השינוי כבר יצא לדרך בעיקר כי המפרסמים מתרגלים לחשוב בבידים. אני מאמין שאת 2016 נסיים עם מחיר מינימום נמוך משמעותית ועם שוק הרבה יותר שקוף", אומר גורם בענף.

ויש עוד סיבה חשובה שבעטיה רוב חברות המדיה ממשיכות לשתף פעולה עם ארטימדיה גם אם המוצר שלה לא לגמרי מושלם: "חשוב שיהיה במשחק האסטרטגי תחרות. התחרות בריאה לכולנו ואף אחד לא רוצה לחזור לשוק שיש בו רק שחקן אחד" ,אומרים בענף. "כשגם ארטימדיה בשוק כל האופציות של חברות המדיה פתוחות והן לא נמצאות לגמרי בידיים של מישהו. גם זה משהו שצריך לחשוב עליו לטווח ארוך".

ממדיה קום אינטראקשן נמסר: "ההסכם בין ארטימדיה למדיה קום הינו על כלל לקוחות המשרד, ולא על לקוח ספציפי.

"במסגרת ההסכם התחייבה ארטימדיה לתוצאות על בסיס טענתם המרכזית שיש להם מערכת טרגוט מתקדמת. בעבור התחייבות זו ורק במקרה שארטימדיה תעמוד בתוצאות שלהן התחייבה, מדיה קום התחייבה לקנייה בהיקף מסוים. בהמשך לכך נקבע פיילוט לבחינת התוצאות, שהוארך פעמיים עקב אי עמידה ביעדי הטרגוט של ארטימדיה. להפתעתנו, קיבלנו מארטימדיה הודעה על ביטול ההסכם בטרם הסתיימה תקופת הפיילוט השנייה".

בארטימדיה ובפרוקטר&גמבל סירבו להתייחס לדברים שנאמרו בכתבה.

ארטימדיה ומדיה קום: סכסוך מטורגט

עוד כתבות

נשיאת נציבות  האיחוד האירופי, אורסולה פון־דר־ליין ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Jonathan Raa, Fritz Nordengren

רגע האמת של אירופה: ביבשת מתלבטים איזו עסקת סחר לסגור עם ארה"ב

מסתמן שהדדליין להטלת מכסים הוארך ל־1 באוגוסט. על הפרק עומדים יחסי סחר בהיקף 1.6 טריליון דולר ● הדעות באירופה חלוקות בין תמיכה בהסכם מהיר לחשש מוויתורים ● האפשרויות המרכזיות: רכישת אנרגיה מסיבית מארה"ב לצד ״מכס מינימלי״ של 10% על סחורה אירופית

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

מגדלי משרדים בתל אביב / צילום: Shutterstock

המספרים שמגלים עד כמה קשה לקנות דירה בתל אביב

פער משמעותי בין יוקר המחיה בתל אביב לאיכות החיים בה: לפי דירוג של דויטשה בנק, העיר ניצבת במקום השמיני ברשימת הערים היקרות בעולם ובולטת לרעה גם עם מחירי הדיור, אך מדורגת רק במקום ה-28 באיכות חיים ● אלו הפרמטרים שבחן הבנק

הגופים המוסדיים היו הגופים הפעילים ביותר בשוק המניות בשבוע החולף

המגמה התהפכה: כספים זורמים מחו״ל לישראל. אלה המספרים

יוני הפך לאחד החודשים החזקים בבורסת תל אביב, גם הודות להזזת כספי משקיעים מקרנות נאמנות המשקיעות במדד S&P 500 אל הבורסה המקומית ● לידר: "קשה לראות תפנית שלילית משמעותית או תיקון בשוק" ● במגדל מזהים הזדמנות במניות נדל"ן מסחרי ותקשורת

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

מעצמה ביטחונית: המניות שהציפו לפימי רווחים של כ־3 מיליארד שקל

בפחות משנה מימשה קרן ההשקעות מניות בחמש חברות תעשייה ביטחוניות שבשליטתה תמורת מיליארד שקל וברווחים עצומים ● איתות למשקיעים? הקרן נותרה עם החזקה משמעותית בחברות

טלפון עם eSIM / צילום: Shutterstock

מתכננים לטוס לחו"ל? כך תבחרו חבילת אינטרנט

כדי לבחור חבילת אינטרנט שתתאים לכם בחו"ל, צריך לקחת בחשבון את נפח הגלישה הדרוש, האם יש צורך גם בשיחות, משך השהות ומספר המדינות שבהן תהיו ● לפניכם הפתרונות הזמינים לכל אפשרות

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

הזמר עומר אדם (במרכז) עם המנכ''ל משה לארי ומנהל החטיבה העסקית אופיר מורד / צילום: באדיבות מזרחי טפחות

מלאומי למזרחי טפחות: עומר אדם באירוע של הבנק המתחרה

הזמר עומר אדם הופיע באירוע של בנק מזרחי טפחות  - לאחר שרק לאחרונה, כיכב דווקא בפרסומת של המתחרה בנק לאומי ● ה-SUV החדש של מותג הרכב הסיני Zeekr הושק במתחם ה-VIP של אצטדיון בלומפילד ● וגם: דלויט ישראל מגייסת עובדים למשרות בתחום ה-AI ● אירועים ומינויים

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נתן ווייל, לע''מ

היועמ"שית: הליך הדחתי על־ידי הממשלה בלתי חוקי ופוליטי לגמרי

גלי בהרב־מיארה הגישה את עמדתה באשר לעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד הדחתה, בה קבעה כי ההליך הוא בלתי־חוקי ביסודו ● "השיקול המרכזי בבסיס ההחלטה - רצונה של הממשלה להסיר מגבלות על כוחה השלטוני, באמצעות הליך הפסקת כהונה פוליטי", כתבה היועמ"שית

ייבוא רכבים / צילום: Shutterstock

כשהיצע הרכבים והמותגים בשיא, מי צריך את הרפורמה ל"הגברת התחרות"

בוועדת הכלכלה דורשים "לפתוח את שוק יבוא הרכב לתחרות", אבל ניתוח המסירות במחצית הראשונה של 2025 מגלה תמונה של שוק היפר־תחרותי, ביקוש ריכוזי ומלחמת מחירים שכבר שוחקת את הרווחיות ● אז למה כולם רוצים, ורצים, לקבל זיכיונות יבוא בחסות הרגולטור?

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

השותפים בקרן רד דוט קפיטל (מימין למעלה: אטד פלד, יניב שטרן, ברק סלומון, מימין למטה: דניאל ארדון ברץ, יורם אורון) / צילום: עומר הכהן

אחרי מכירת פאראגון: זו הקרן שמגייסת 320 מיליון דולר

קרן ההון סיכון הישראלית רד דוט, אותה הקימו הקימו יורם אורון ויניב שטרן ומאחוריה מספר אקזיטים בולטים, מגייסת קרן שלישית להשקעות בחברות בוגרות ● על פי הערכת גלובס, הקרן הראשונה של רד דוט שהיקפה כ-150 מיליון דולר, החזירה למשקיעים המוגבלים בקרן פי 5 על ההשקעה

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: באדיבות עיריית קריית אונו

הרוב קובע, גם כשהבניין שלכם נהרס מטיל. וזה לא תמיד כל כך פשוט

השאלה הגדולה העומדת בפני דיירים שהבית המשותף בו הם מתגוררים נפגע היא האם קיים רוב לשיקום הבניין ● אם כן - המחוקק מעודד זאת ● במידה ואין הסכמה שכזו - יכול להתבטל רישום הזכויות הפרטניות והדיירים הופכים לשותפים במקרקעין ללא זיקה לחלק מסויים בשטח ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

ציור שנוצר בעזרת chat GPT

כתב הגנה למשרדי פרסום בעידן ה–AI - בעקבות הטור של אמיר גיא

אם משרד פרסום הוא מה שהיה במשך עשרות שנים - שותף אסטרטגי, צומת שבו מרוכזת הבנת שוק, חדשנות מותגית ויכולת לראות את התמונה כולה - יש מצב שנמשיך לראות אותו עוד הרבה שנים ● רגע לפני שקוברים את המקצוע, הנה כמה דברים שבינה מלאכותית פשוט לא יכולה לעשות, נכון לעכשיו

בנייני משרדים בתל אביב. מסתמנת בעת האחרונה מגמה חדשה בשוק / צילום: Shutterstock

חברות ההייטק הגדולות נוטשות את השכירות ובוחרות בבעלות

מאנבידיה עד קופת חולים מאוחדת: חברות גדולות במשק עוברות בעת האחרונה ממודל של השכרת שטחי משרדים לרכישתם ● מה עומד מאחורי המגמה?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: ap, Mark Schiefelbein

"הממשלה תצטרך למצוא מקורות": נגיד בנק ישראל מזהיר שעשויה להגיע העלאת מסים

בראיון עם פרופ' אמיר ירון, הוא מבקר את המעבר לשיטת החישוב החדשה של הלמ"ס, וכן מתייחס לאפשרות של העלאת מסים, בשל צורכי הביטחון שגדלו, בעקבות המלחמה: "יש פערים מאוד גדולים בין דרישות משרד הביטחון, מול מה שמשרד האוצר מדבר עליו"

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת