גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עידן חדש בענף הרכב?

חקיקת הדגל של משרד התחבורה מתקרבת לקו הסיום וצפויה להשפיע על שוק הרכב כבר בחודשים הקרובים, אבל מי שסבור שחוק רישוי שירותים לרכב יביא לירידה במחירי המכוניות, החלפים והטיפולים לוקה בעודף אופטימיות

מעט בלי ששמנו לב מגיע "חוק רישוי שירותים לרכב" של משרד התחבורה לישורת האחרונה שלו. עוד דיון אחד או שניים בוועדת הכלכלה, עוד הצבעה פורמלית בכנסת, וחקיקת הדגל של השר ישראל כ"ץ יוצאת לדרך. האמת היא שקשה לבוא אלינו בטענות שנרדמנו בשמירה. החוק, על מאות סעיפיו, מתגלגל כבר יותר משלוש שנים וכבר ירד מסדר היום הציבורי, אלא שעכשיו הוא כבר כאן, ממש מעבר לפינה, ועמו פוטנציאל לשינוי המציאות של ענף הרכב הישראלי עוד השנה. לטובת קוראינו שאיבדו עניין, ננסה למפות את השינויים הצפויים.

מחירי הרכב לא יירדו

נתחיל מהסוף, שהוא העיקר. למרות כל ההבטחות, החוק "הפרו-תחרותי" לא צפוי להפחית את מחירי הרכב והחלפים באופן משמעותי, אם בכלל. מחירי הרכב החדש בישראל מושפעים בעיקר מהמיסוי הכבד ממשתנים חיצוניים כמו שערי החליפין של מטבעות הייבוא ומצב שוק הרכב העולמי. לאורך כל הדיון בחוק בחרו כל הפוליטיקאים העוסקים במלאכה לברוח מנושא המיסוי כמו ממגפה, אף שכולם, ובראשם השר כ"ץ, יודעים היטב שבלי טיפול בסוגיית המס לא תהיה הפחתה אמיתית במחירי הרכב בישראל. הנה ציטוט של כבוד השר מכנס השמאים, שעסק באותו חוק לפני זמן רב: "אני יודע שהמדינה מרוויחה הרבה כסף מהרכבים האלה ואם זה היה תלוי בי מס הקנייה היה חצי לפחות ממה שהוא היום. אבל זה לא תלוי בי ואני לא יכול להיאבק על דבר שהוא לא ריאלי כרגע. עם זאת, אין ספק שמדובר במס קנייה מופרז". באמת טוב לדעת.

תיאורטית, גם להגברת התחרות, שבשמה יצא החוק לדרך, יכולה להיות השפעה מסוימת על המחירים. אבל רכב הוא לא טלפון סלולרי ושוק ייבוא הרכב בישראל, למרות טענות השר, הוא כבר עתה אחד התחרותיים והאגרסיביים ביותר בעולם. עשרות מותגים מכל רחבי העולם מתחרים כאן על כל נישה ועל כל לקוח והשוק כולו נמצא בעיצומה של מלחמת מחירים עזה, שמורידה את המחירים בפלחי המשפחתיות, רכבי הפנאי, רכבי המיני ואפילו רכבי הפאר.

אמנם כלפי חוץ "המחירונים הרשמיים" של היבואנים שומרים על פיקציה של יציבות, שנועדה בעיקר לצורך האשליה של מחירי היד השנייה ולצורך הנחות לחברות הליסינג (ובכך משרתת את טענות משרד התחבורה). אבל בפועל כל לקוח ישראלי שעיניו בראשו יכול לרכוש כיום רכב חדש במחירים נמוכים באופן דרמטי ממחירי המחירון, בין אם הוא רוכש אותו בסוכנות הרשמית, דרך מועדוני לקוחות, ובין אם בערוץ ה"אפס קילומטרים" של חברות הליסינג. בדיקה מהירה מגלה ששיעורי ההנחות מהמחירון הניתנים כיום ללקוח בישראל גדולים מאלו שניתנים על ידי הדילרים בארצות הברית, שכולם כפופים ישירות ליצרני הרכב.

משרד התחבורה טוען כי ירידת המחירים תבוא מהוספת ערוצי ייבוא חדשים לכל מותג רכב, ובראשם ערוצי ייבוא מקביל וייבוא "זעיר". עשרות שעות של דיונים בחוק הוקדשו כדי לעודד את היבואנים החדשים לפרוש עליהם מטריית אחריות ושירות של יבואנים רשמיים, לפטור אותם מחובה למתן אחריות ו"ריקולים" בטיחותיים, להסוות את מקורות הייבוא שלהם בחו"ל ולהגן עליהם מפני פעילות אנטי-תחרותית כביכול של יצרני הרכב הסדירים והיבואנים שלו.

אלא שמשרד התחבורה יכול אולי לנפח את החזה ולצעוק בקולי קולות בחצר הפרטית שלו, אבל אין לו שליטה - והחוק החדש גם לא יעניק לו שליטה כזאת - על יצרני הרכב הבינלאומיים, שהם "בעלי הבית" האמיתיים בשוק הרכב העולמי. אם יצרן רכב גדול יחליט לנטרל ייבוא "אפור" לישראל הוא יוכל לייבש את מקורות האספקה גם בעתיד.

ייתכן שפה ושם יהיו יבואנים מקבילים ו"זעירים", שימצאו שיטות יצירתיות מספיק לייבא מלאים של כלי רכב - בעיקר רכבי יוקרה, שהרווח עליהם מצדיק את הסיכון - ממקורות מזדמנים ברחבי הגלובוס. אלא שעודף יצירתיות עלול להביא אותם אל זרועות רשות המסים והמכס, שבשנתיים האחרונות התמקצע בנושא, הידק את הרשת והצליח לנטרל חלק גדול מפעילות הינוקא של ייבוא הרכב המקביל בישראל. אולי זו הפגנת שרירים בלבד, אבל אין ספק שהיא הצליחה להוציא בצורה אקטיבית מאוד את הרוח מהמפרשים של היזמים לעתיד.

התרחיש של שלילת הרישיון

למרות האמור לעיל, אסור לזלזל בכוח שמעניק החוק החדש למשרד התחבורה ולעומד בראשו. העיצומים הכספיים, שאותם יהיה רשאי משרד התחבורה להטיל על מפרי החוק, הם די בדיחה ובוודאי שלא ירתיעו את מי שמגלגל עשרות ומאות מיליונים בחודש. אבל החוק גם מעניק לראשונה לשר תחבורה בישראל אפשרות "לשלב שיקולים תחרותיים" בבואו לחדש את רישיונות הייבוא של היבואנים, ובמקרים קיצוניים אפילו לשלול רישיונות ייבוא מיבואנים קיימים.

ההליכים הללו יהיו תלויים אמנם בתיאום עם רשות ההגבלים העסקיים, וקרוב לוודאי שגם יתלוו אליהם הליכים משפטיים ממושכים. אבל אם השר יחליט לעשות הפגנת כוח ולמרר את חייהם של יבואני הרכש יהיה ביכולתו לעשות זאת, תיאורטית, כבר מינואר 2016, שהוא המועד הקרוב שבו אמור משרד התחבורה לחדש את רישיונות הייבוא של היבואנים הקיימים.

האם התרחיש של שלילת זיכיון מיבואן רכב גדול הוא אפשרי? התשובה תלויה בשאלה עד כמה רחוק מוכן השר כ"ץ ללכת. נזכיר שלאורך כל הדיונים בחוק תקף השר את היבואנים בסגנון כוחני ובנימה אישית מאוד.

אם השר יבחר לנצל את הסמכות לשלול זיכיון בפועל, הוא יצטרך לעמוד בפני המשוכה של יצרני הרכב. אלה יכולים להחליט על חיסול פעילות הייבוא הרשמית שלהם בישראל, דבר שלא יהיה אובדן משמעותי ליצרן שמוכר כאן כמה אלפי מכוניות בשנה. התוצאה תהיה שעשרות אלפי לקוחות של מותג ייוותרו "בלי אבא" בכל הנוגע לאחריות ולשירות, במיוחד לאור העובדה שהחוק מאפשר ליבואנים "אפורים" לייבא רכב בשיטת "שגר ושכח".

לחלופין עשויים יצרני רכב גדולים למשוך חוטים כלכליים-פוליטיים מאחורי הקלעים, שבסופו של דבר יפגעו באינטרסים של ישראל בעולם. אם מביאים בחשבון את היחסים הסימיביוטיים בין יצרני הרכב למדינות המוצא שלהם, זה לא דבר שניתן לזלזל בו.

לבסוף, אף שאין כיום הרבה גורמים במערכת הפוליטית ובפקידות הממשלתית שמוכנים להתמודד בגלוי עם הכוחניות של שר התחבורה, יש גבול לאורך החבל שיינתן לו. השיטה הריכוזית הקיימת של יבוא הרכב בישראל היא צינור גביית מס יעיל ופורה ביותר של קופת המדינה. הוא מזרים לאוצר יותר מ-12 מיליארד שקל בשנה והכסף הזה מפרנס היטב הרבה מאוד אינטרסים פוליטיים. לפיכך, לא ברור עד כמה יוכל השר לטלטל את הספינה ולפגוע ביעילות של "משאבת כסף" בטרם יתערב מישהו מלמעלה. כל אלה הם נימוקים רציונליים, אבל אנחנו לא שוכחים לרגע שכאשר מדובר באגו, הכול אפשרי.

מערכון המוסך והחלפים

לא מעט שעות בדיונים בחוק הוקדשו לצמצום הביורוקרטיה ולשיפור התחרותיות בשוק החלפים והמוסכים, במטרה מוצהרת להוריד משמעותית את יוקר המחיה בסעיפים הללו. אלא שגם כאן העדיף משרד התחבורה להתעלם מהבעיות האמיתיות של שוק החלפים ולהתחמק ממוקשים. ענף הביטוח הכול-יכול, למשל, שהשפעתו על המחירים בשוק החלפים בישראל היא קריטית, חלף דרך דיוני הוועדה כמו קליע מצופה טפלון.

המשמעות היא שגם אחרי כניסת החוק ימשיכו לקוחות החלפים והמוסכים בישראל להשתייך לשתי אוכלוסיות. מצד אחד, חברות הביטוח והלקוחות המוסדיים הגדולים, שימשיכו לקבל הנחות של עשרות אחוזים ממחירי המחירון הרשמיים המנופחים על חלפים ותיקונים. מצד שני מאות אלפי בעלי רכב פרטיים ימשיכו לשלם 180 שקל לפני מע"מ ועבודה על פילטר שמן, שעולה בשער היצרן 6 דולרים, ועוד יגידו תודה. וכמו במערכון המוסך הידוע של הגשש משנות ה-70 - וכנראה כלום לא השתנה מאז - את האלמנט ימשיכו להכניס לנו עמוק.

עוד כתבות

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב, אסר על מכירתם במשך 100 שנים ● כעת האוסף מותר למכירה, והוא שווה סכום עתק

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט