הביקושים לחשמל צפויים לגדול בעשורים הבאים בקצב נמוך מבעבר, אך הצורך בתחנות כוח חדשות לא יפחת, כך מעריך בנק ישראל בקטע שפורסם היום מתוך דוח הבנק ל-2015 שיפורסם בקרוב. הבנק מציין שתהליכים כמו הסבת מפעלים לשימוש בגז טבעי צפויים לצמצם את צריכת החשמל, אך מצד שני יישאר הצורך בחשמל לצורכי גיבוי. בנוסף, תהליכים כמו כניסת יצרני חשמל ממקורות אנרגיה מתחדשת יחייבו הגדלת עתודות ייצור החשמל כדי לשמור על יציבות המערכת. בשורה התחתונה עולה מתחזית זו כי מחירי החשמל עשויים דווקא לעלות, גם אם הצורך בחשמל יפחת באופן יחסי. "מורכבותו של משק החשמל בישראל תגדל מאוד בשנים הקרובות, ועל כן תגדל מאוד חשיבותה של מערכת תכנון ורגולציה מקצועית, בעלת יכולת להתמודד עם האתגרים", נכתב בסיכום הדוח.
לתחזית הביקושים לחשמל יש חשיבות מכרעת בתכנון משק החשמל, שממנו אמורות להיגזר החלטות על הקמת תחנות כוח חדשות במיליארדי שקלים. המשתנה המרכזי בתחזית ביקושים כזאת הוא עדיין קצב הצמיחה הצפוי של הכלכלה ורמת פעילות גבוהה, שמתלווה אליה גם עלייה ברמת החיים, מגדילה את הביקוש ולהפך. אלא שבנק ישראל מראה כי המשתנה הזה הולך ומאבד מחשיבותו. במילים אחרות, אם בעבר אפשר היה להניח שהביקוש לחשמל יגדל בקצב זהה לגידול בתוצר של המשק, הרי שהקצב הזה הולך ומפגר אחרי הצמיחה.
בתעשייה המסורתית, שנחשבת צרכן החשמל האינטנסיבי ביותר, החל תהליך ירידת האינטנסיביות של השימוש בחשמל כבר בתחילת שנות ה-90, בעקבות התרת ייבוא חופשי של מוצרי דלק, ששימשו תחליף לחשמל בתהליכי הייצור של חלק מענפי המשק. "תהליך דומה עשוי להתרחש בישראל בעשור הקרוב, כאשר תתרחב האפשרות להשתמש בגז טבעי - תחליף קרוב לחשמל - במפעלים עצימי אנרגיה ואולי גם במשקי הבית (לחימום). מכאן שגם הרחבת השימוש בגז טבעי תמתן את הגידול בביקושים לחשמל בישראל", מעריכים כלכלני הבנק.
מעבר לסקטור התעשייה עצמו צפויים להשפיע גם תהליכים בכלכלה הישראלית. בעשורים האחרונים גדל חלקם של ענפי השירותים בתוצר הישראלי, וכיוון שעצימות השימוש בחשמל בענפים אלה פחותה מעצימותו בענפי התעשייה, הדבר הביא לירידה בעצימות השימוש בחשמל במשק הישראלי. יתר על כן, בתוך השירותים והתעשייה גדל משקלם של ענפים שעצימות השימוש בחשמל בהם נמוכה יחסית. בתעשייה גדל משקלם של ענפי הטכנולוגיה העילית (ענפי התרופות והרכיבים האלקטרוניים), ובשירותים - משקלו של ענף השירותים הפיננסיים והשירותים העסקיים האחרים. מדובר, אגב, בתופעה שמאפיינת לא רק את ישראל אלא את המדינות המפותחות באופן כללי.
"הממצאים עולים בקנה אחד עם מגמת הירידה שניכרת במדינות OECD מאז שנות ה-70, ירידה שהתלווה לה צמצום בהבדלים בין המדינות השונות", נכתב בדוח.
ריבוי יצרנים יחייב עתודות ניכרות
גם במגזר משקי הבית, שאחראי ל-30% מהביקוש לחשמל, צפויה התמתנות בקצב הגידול, לאור העובדה ששיעור משקי הבית שיש בבעלותם מזגן צפוי להגיע לכ-100% בתחילת העשור הבא. המזגנים הנחשבים זוללי החשמל העיקריים במשקי הבית אחראיים לכ-50% מצריכת החשמל בימי הקיץ.
ואולם הכלכלנים מעריכים שהתהליכים שיביאו לגריעתם של צרכנים כמו מפעלי התעשייה ממערכת החשמל הארצית לא יאפשרו בהכרח צמצום מקביל בהיקף הייצור של המערכת, שכן הם ימשיכו להסתמך על המערכת הארצית לצורכי גיבוי. בשנים הקרובות צפויים להשתלב במערכת יצרנים נוספים, וחלקו של הייצור הפרטי צפוי להגיע לכ-40%. שילובם של יצרנים פרטיים במערכת מחייב לפתח במקביל מנגנוני תיאום בין היצרנים הפרטיים לבין מנהל מערכת החשמל הארצית, שכן המערכת מחויבת לרכוש את עודפי הייצור של היצרנים הפרטיים, בשעה שאלו מחויבים קודם כול ללקוחותיהם הפרטיים. לכן היצרנים הפרטיים אינם יכולים להתחייב על מועד האספקה למערכת הארצית ועל היקפה.
תהליך נוסף שצפוי להשפיע על מבנה משק החשמל בישראל הוא המעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות. עד כה שיעור ההפקה של חשמל מאנרגיות מתחדשות בישראל עומד על פחות מ-2% מסך ייצור החשמל, אולם החלטות הממשלה קובעות כי שיעור זה יעלה תוך עשור ל-13% לכל הפחות, וכי עד 2030 הוא יעמוד על 17% לכל הפחות.
הבעיה היא ששילוב אנרגיה מתחדשת בהיקפים גדולים יחייב להרחיב את יכולת הקליטה של רשת החשמל. "יתר על כן, קיימים עדיין מכשולים טכניים משמעותיים בתחום האנרגיה הסולרית, ובראשם פיתוח היכולת לאגור אותה בעלות נמוכה (שהרי אנרגיה סולרית ניתן להפיק רק בשעות היום והיא מושפעת גם מתנאי מזג האוויר). מכשולים אלו פירושם שיש לקיים עתודות מערכתיות לייצור חשמל כדי לתת מענה לביקושים בשעות החשיכה ובימים מעוננים".
לסיכום, כותבים כלכלני בנק ישראל כי "בשעה שהגידול המתון בביקושים יאפשר להרחיב את כושר הייצור בהיקף צנוע יחסית, הרי שריבוי היצרנים והשימוש באנרגיות מתחדשות ידרשו לקיים במערכת המרכזית היקף ניכר של יתירות, כלומר עתודות לייצור חשמל, שעלותה בצדה". על רקע זה ממליצים הכלכלנים לקדם "כלים לוויסות הביקושים" כגון מדי צריכה אלקטרוניים, כדי לאפשר לתמחר את החשמל בהתאם להשתנות הביקושים במשך היממה. במקביל ניתן להשתמש בטכנולוגיות קיימות וחדשות שיאפשרו להפעיל מכשירי חשמל מרחוק או בתזמון שיותאם למחירים.