פלסטינים / צילום: רויטרס
אני מת להצטרף לארגון "שוברים שתיקה", שבימים אלה פעיליו מסתובבים בין המיקרופונים כדי להסביר את תורתם. זאת, כי אני מסכים עם הרעיון המרכזי שלהם, שהוא סיום הכיבוש.
מה יכול להיות יותר יפה ומועיל מזה? מי בכלל רוצה להיות בתפקיד הכובש? מי שואף ללכת, או לשלוח את בנו, לתפקידים של שליטה בעם אחר? לחפש מחבלים, להעיר משפחה באישון לילה, לחקור ילדים, ושאר תופעות מהסוג שהכיבוש גורם להן? מי לא חושב שיותר טוב לחיות בשכנות הרמונית, ללא שנאה, טרור ואלימות?
סיסמה יפהפייה
למרות זאת אני לא מצטרף ל"שוברים שתיקה" ולא מתכונן לעשות זאת בעתיד הנראה לעין. למה? משום שהארגון לא מראה לי איך משיגים את המטרה של סיום הכיבוש. אני מקבל מהארגון סוגי מידע שהם אולי חשובים מבחינה מוסרית, אולי מזיקים מבחינה לאומית - בכל מקרה הם לא מראים לאף צד דרך מוסכמת החוצה.
הסיסמה "סיום הכיבוש" יפהפייה מכל בחינה, אבל מה היא שווה כאשר לא מוצגת בצדה דרך מעשית להשיג אותה? אם איזה חייל או קבוצת חיילים עושים עבירות אתיות ואחרות, אולי חשוב שנדע על כך. אבל מה לזה ולסיום הכיבוש?
מה רוצים לשבור?
אם הכיבוש היה נאור ומוסרי לאורך ולרוחב - אז הוא היה בסדר? כי זה בעצם המסר של השוברים. בסופו של יום, לא ברור מה הם מבקשים לשבור. האם מטרתם היא לשבור שתיקה - או לשבור את הכיבוש? כי לשבור שתיקה קל מאוד, בוודאי לארגון שפועל במדינה דמוקרטית שבה יש חופש ביטוי רחב. הרבה הרבה יותר קשה לשבור כיבוש. אבל זו צריכה להיות המטרה, ופעולות הארגון צריכות להתאים למטרה - ולא להיות מנותקות ממנה.
תביאו הצעה מוסכמת
אצטרף מחר לארגון, אם הם יראו לי תוכנית לסיום הכיבוש המקובלת על שני הצדדים. כי לפי שעה, השוברים מתנהגים ופועלים כאילו בסכסוך הזה יש רק צד אחד שכולו רוע.
אני מוכן לסגת, רבותיי השוברים, אבל תראו לי איך עושים את זה. גבשו תוכנית, לכו אתם אל הפלסטינים שאתם בקשרים טובים עמם, תבואו עם משהו מוסכם שאתו אפשר ללחוץ על המנהיגות, בשני הצדדים, לבוא ולחתום, או לפחות לבוא ולדבר.
לבנות, לא לשבור
אבל שום דבר מכל זה, או אפילו דומה לזה, לא קורה. רוב האנרגיות של השוברים גורמות למעשי הלשנה והכפשת שם ישראל בעמים. זה מה שיביא לסיום הכיבוש? בינתיים, רבותיי שוברי השתיקה, בינתיים אתם רק שוברים, מה עם להתחיל לבנות - את סיום הכיבוש, למשל?