עובד חברת החשמל / צילום: תמר מצפי
יצור חשמל מפחם הוא זול בהרבה מייצור חשמל מגז טבעי - זאת המסקנה שעשוי להגיע אליה מי שמעיין בדוחות הכספיים של חברת החשמל שפורסמו שלשום. לפי הדוחות, בעוד שייצור קוט"ש אחד של חשמל מפחם עולה לחברה 12 אג', עלות ייצור בגז טבעי היא 19 אגורות, כ-50% יותר. אלא שמחיר הגז שבו השתמשה החברה לחישוב עלויותיה, 6.2 דולר ליחידה, אינו מתיישב עם מחיר הגז בהסכם עם תמר, וגבוה מהמחיר שרשות החשמל נוקבת.
על-פי הדוחות, חברת החשמל שילמה על הפחם בממוצע 338 שקל לטון, כ-3.5 דולר ליחידת אנרגיה (mmbtu). לפי אותם דוחות, עבור הגז הטבעי שרכשה משותפות הגז היא שילמה 1,280 שקל לטון, 6.2 דולר ליחידה. הנתון הזה אולי יפתיע גם את המבקרים הגדולים של חברות הגז שטוענים, ובצדק, כי הסכם הגז שעליו חתמו השותפות עם חברת החשמל מוביל להאמרת מחירי הגז בישראל בכל שנה בגלל מנגנון ההצמדה. לפי ההסכם שנחתם ב-2012, מחיר הגז הוא 5.04 ד' ליחידת אנרגיה. ב-2015 הוא אמור לנוע סביב 5.5-5.8 דולר ליחידה.
ואכן, בחברות הגז טוענים כי חברת החשמל שילמה עבור הגז שרכשה ב-2015 כ-5.7 דולר בממוצע ליחידה. ברשות הגז מאשרים זאת, וגם במצגת של רשות החשמל מלפני שנה, עוד בימיה של היו"רית הקודמת אורית פרקש-הכהן, נטען שמחיר הגז של חברת החשמל יעמוד ב-2015 על 5.7 דולר ליחידה.
איך מסבירים את המחיר שצוין בדוחות? התשובה היא שהחברה "העמיסה" על המחיר עלויות שאינן קשורות לגז שהיא רוכשת מתמר. בחברת החשמל עצמה אמרו היום ל"גלובס" שהחישוב לטון גז אכן כלל את הרכיב המשולם לנתג"ז ואת מסי הבלו.
מה המוטיבציה של החברה לעשות זאת? להצדיק את המשך הייצור בפחם. בכל שנה נוגסות תחנות הכוח הפרטיות בנתח השוק של חברת החשמל. ב-2015 הן כבר החזיקו ב-23% מנתח ייצור החשמל, וב-2016 נתח השוק שלהן יגיע ל-33%. עם זאת, התחנות הפרטיות אינן יכולות להתחרות בתחנות הפחמיות של חח"י, המספקות גיבוי למקרים של תקלות בתמר. עובדי חברת החשמל עצמם דרשו ממשרד האוצר, כחלק מהרפורמה במשק החשמל, להבטיח להם שהשימוש של החברה בפחם לא יירד מ-50%, לפחות עד שנת 2021.
הגז משתלם בכל מקרה
גם אם נניח שהחברה משלמת על הגז 6.2 דולר ליחידה ועלות ייצור החשמל מגז הוא 19 אג' לקוט"ש לעומת 12 אג' מפחם, עדיין זול יותר למשק לייצר חשמל מגז טבעי. הסיבה לכך היא שעלות ייצור החשמל מפחם אינה מביאה בחשבון את העלות הסביבתית שלו.
לפי דוח ועדת קנדל לבחינת התועלת הכלכלית של אנרגיות מתחדשות, העלות הסביבתית של ייצור בפחם מגיעה ל-20 אג' לקוט"ש לעומת 3 אג' מייצור בגז. חברת החשמל עצמה משקיעה מיליארדי שקלים בהתקנת סולקנים שיפחיתו את זיהום האוויר מהתחנות הפחמיות (כל מספר בין 7 ל-10 מיליארד שקל יהיה נכון), אך גם אחרי שיותקנו, תעמוד העלות הסביבתית מפחם על 9 אג' לקוט"ש.
אם משקללים את הנתונים, כשחברת החשמל מייצרת חשמל בפחם העלות למשק היא כ-21 אג' לקוט"ש (אחרי התקנת הסולקנים), וכשהיא מייצרת חשמל בגז טבעי העלות גם היא 21 אג' לקוט"ש. עם זאת, לייצור חשמל מגז טבעי יש תועלות אחרות, לא סביבתיות, כגון הגדלת צריכת הגז במשק המקומי, שתקל את פיתוח מאגרי הגז שכרגע אין להם שוק מקומי.
נתון נוסף שכדאי לשים לב אליו הוא שעלות ייצור החשמל של תחנות הכוח הפרטיות הפועלות במחזור משולב, כגון תחנת הכוח דליה (תחנה דו-דלקית, שפועלת בגז טבעי ויכולה לפעול בסולר כגיבוי) נמוכה ב-50% מעלות ייצור החשמל של חברת החשמל ועומדת על 12 אג' לקוט"ש. הסיבה היא שתחנות אלו יעילות בהרבה מאלה של חברת החשמל ו"סוחטות" מאותה יחידת גז עד 28% יותר (נצילות של 59% בתחנת דליה לעומת נצילות ממוצעת של 46% בתחנות חברת החשמל שפועלות על גז).
ייתכן שהמסקנה היא שיש לתת לחברות פרטיות להקים תחנות כוח במחזור משולב ולאפשר להן גם למכור את החשמל למשקי הבית. היום, כידוע, הן מוכרות חשמל ללקוחות עסקיים בלבד ונהנות מתשואות גבוהות. גם אין סיבה שלא לאפשר לחברת החשמל לבנות תחנות כוח חדשות ויעילות, במקום שתשקיע מיליארדי שקלים בהפחתת זיהום של תחנות פחמיות ישנות ויקרות.
