לאחר שעשרות בני אדם נספו בעיר הבירה של האיחוד האירופי במתקפת הכלל-עירונית השלישית באירופה תוך 15 חודשים, גוברות הקריאות לתקן בדחיפות את "ליקוי הביטחון" בלבו של הגוש בן 28 המדינות. פוליטיקאים וקובעי מדיניות כבר החלו לטעון כי אירופה חייבת לגבש תגובה קולקטיבית רצינית למתקפות, אך מתכונתה של תגובה זו ממשיכה להיות שנויה במחלוקת.
ראש ממשלת איטליה, מתיאו רנצי, שניצב במרכז-ימין המפה הפוליטית, מיצב עצמו בראש התומכים באינטגרציה הדוקה יותר כפיתרון לבעיה. מדיניות הגנה וביטחון משותפת נחוצה כעת לאיחוד האירופי, טען רנצי בתגובתו למתקפות שיצאו לפועל השבוע.
"אנו זקוקים לברית אירופית - ברית למען החופש והביטחון. האיחוד האירופי חייב ללכת הפעם עד הסוף. אנחנו צריכים להשקיע בכינונה של מסגרת יחידה לביטחון והגנה", אמר רנצי לכתבים ברומא. האיחוד "מתדיין ומתקוטט" בסוגיית ההגנה המשותפת מאז 1954, קונן רנצי, וקרא לכינונו של "שיתוף פעולה קבוע, ממוקד ונמשך" בין כוחות הביטחון של מדינות האיחוד.
התסכול גואה
הצעותיו של ראש ממשלת איטליה אינן צפויות להגיע רחוק. מבין מדינות האיחוד בולטת במיוחד בריטניה בהתנגדותה העזה למדיניות הגנה משותפת של האיחוד האירופי, אך רבים מעמיתיו של רנצי באירופה חולקים את תסכולו. צרפת המתינה שעות ספורות בלבד לאחר המתקפה בבריסל, לפני שיצאה בביקורת על האיחוד האירופי על כישלונו לאמץ במהירות את הצעדים שהציעה צרפת בעקבות מתקפת הטרור האסלאמי על השבועון הסטירי "שארלי הבדו" בחודש ינואר אשתקד.
"אירועים אלה... מדגישים את הצורך ליישם במהירות האפשרית את כל הדרישות שהצגנו לאיחוד האירופי לצורך חיזוק התיאום במאבק נגד הטרור ברמה האירופית והבינלאומית", אמר שלשום שר הפנים הצרפתי, ברנאר קזנב, בעת שניצב בכניסה לארמון האליזה לאחר פגישת המועצה לביטחון לאומי של צרפת.
מתחילת 2014 דנים שרי הפנים של האיחוד האירופי בחבילה משמעותית של צעדים יעילים יותר נגד איום הטרור, ואולם אף אחד מצעדים אלה לא יושם. מחוקקים בכירים ברחבי אירופה מתריעים שאם לא ייושמו צעדים אלה כעת עלול הסכם שנגן כולו להתפורר. הצעדים המוצעים כוללים תוכניות שיתוף מידע בסיסיות, כגון רישום שמות הנוסעים האירופים - תוכנית שבמסגרתה יחויבו חברות התעופה למסור לרשויות האיחוד האירופי את נתוני הנוסעים במטוסיהן.
קזנב אמר כי יש ליישם צעד זה "בדחיפות", לאחר שהמהלך התעכב במשך חודשים בפרלמנט האירופי. צעדים אחרים שמקדמת צרפת כוללים מערכת כלל-אירופית מתואמת של רישומים פליליים, הידוק הפיקוח על כרטיסי אשראי בהטענה מראש כדי למנוע מימון פעולות טרור, וצוות משימה כלל-אירופי למאבק בזיוף מסמכים מזהים.
רבים מחשיבים את שיתוף המידע כצעד ראשון בלבד, ואחרים טוענים שיש צורך גם בשיתוף מידע מודיעיני. "אם לא נקים ארגון מודיעין במתכונת של המשטרה האירופית 'יורופול', נהיה שוב בסכנת פגיעה", אמר ל"פייננשל טיימס" אנטוניו טג'ני, פוליטיקאי איטלקי ממרכז-ימין המפה הפוליטית וחבר בפרלמנט האירופי, שממונה על הביטחון הפנימי בפרלמנט זה. "זה לא מספיק לומר שאנחנו נגד טרוריזם, כשהאיטלקים והגרמנים לא מדברים זה עם זה, וכשהצרפתים והבלגים לא מדברים זה עם זה".
נטלי טוצ'י, סגנית מנהל מכון המחקר לעניינים בינלאומיים, הפועל מרומא, אמרה כי "זה זמן רב" יש צורך בשינוי, אך שינוי זה יהיה תלוי בשינוי הרגליהם של שירותי הביטחון של המדינות, ובנחישות הפוליטית של מנהיגי המדינות. "שירותי הביטחון הם ארגונים סגורים, חשדניים ולאומניים מעצם מהותם", אמרה טוצ'י. לדבריה, יש יותר "שיתוף פעולה" בין שירותי הביון האיטלקיים מצד אחד לבין ארה"ב, ישראל ומצרים מצד שני - מאשר בין שירותי הביון של איטליה לשירותי הביון של מדינות אירופיות אחרות.
"בילוש גרוע"
ואולם מבחינתן של כמה מסוכנויות הביון האירופיות, היעדר שיתוף הפעולה והתיאום הוא עניין משני בלבד. הבעיה האמיתית היא שלשירותי המודיעין האירופיים אין את היכולות הדרושות. לבריטניה ולצרפת יש מומחיות גדולה במאבק נגד הטרור, אמר ל"פייננשל טיימס" אחד ממומחי הביטחון המובילים באירופה. "אבל חוץ משתי מדינות אלה - אולי גם הגרמנים - קשה מאוד לסוכנויות המודיעין של מדינות אירופה האחרות להתמודד עם בעיית הטרור".
לשירות הביטחון הבלגי, Staatsveiligheid, אין מספיק כוח אדם לעקוב אחר כל הג'יהדיסטים מבלגיה שנלחמו עם דאעש בסוריה ושבו כעת לבלגיה. מעקב רציף ומלא אחר אדם אחד דורש 15-20 סוכנים, לדברי מרבית המומחים. ההערכה היא כי 560 אזרחים בלגים נסעו לסוריה, וכי מחציתם שבו לבלגיה, ופירושו של דבר הוא שאפילו על בסיס האומדן השמרני ביותר זקוקה בלגיה לצוות מעקב גדול בכמה מאות אחוזים מגודלו של שירות הביטחון הנוכחי שלה.
נוסף על כך קיימים הבדלים משמעותיים בתחום המודיעין האלקטרוני. לבריטניה יש גוף רב-עוצמה בדמותו של GCHQ, זרוע המעקב האלקטרוני של ממשלת בריטניה, אך חוץ מבריטניה כמעט שאין באירופה מדינות אחרות בעלות יכולת משמעותית בתחום המודיעין האלקטרוני. בעקבות חשיפת המידע שביצע המדליף האמריקאי אדוארד סנודן, נקטו ממשלות רבות צעדים לצמצום יכולת איסוף המידע האלקטרוני של עצמן.
ייתכן שהבעיה פשוטה יותר. כל מתקפת טרור מציתה גל של האשמות נגד שירותי הביון, לדברי מומחה בריטי ללוחמה בטרור. לדעתו, הבעיה הבסיסית באירופה היא הכישלון לתרגם מידע מודיעיני לשיטור יעיל בשטח. "אירופה סובלת מליקוי ביטחוני, אבל אני לא בטוח שזה נובע רק משיתוף חלקי של מידע מודיעיני. לפעמים הבעיה בסיסית יותר. יכול להיות שזה פשוט עבודת בילוש גרועה. המידע קיים וניתן להיעזר בו כדי למצוא כיוון לחקירה. המשטרה צריכה לדעת כיצד מתרגמים מידע לפעולה בשטח".