איילת שקד / צילום: איליה מלניקוב
אמש (א'), לאחר שהרכב של 5 שופטי בג"ץ פרסם את החלטתו הדרמטית שלפיה סעיף היציבות במתווה הגז אינו חוקי ודינו להתבטל, יצאה שרת המשפטים איילת שקד בביקורת חריגה על שופטי העליון.
"ביטול סעיף היציבות מהווה התערבות בוטה ומיותרת בהחלטת הממשלה ופוגע פגיעה קשה בכלכלת ישראל", אמרה שקד. לדבריה, "לא ייתכן שלממשלה יש האחריות לכלכלתה ושגשוגה של המדינה, אך היא נותרת ללא אפשרות לפעול. בלתי אפשרי לעבוד כך במדינה מתוקנת".
לאור פסק הדין ובלית-ברירה קראה שקד לשר יואב גלנט ולחברי הכנסת יאיר לפיד ואביגדור ליברמן "לגלות אחריות לאומית, להתאחד ולהעביר במהירות האפשרית את סעיף היציבות של מתווה הגז בחקיקה, כדי לקדם את יישום המתווה".
ההזדמנות של שרת המשפטים
שקד אינה אומרת זאת היום באופן מפורש, אבל כל בר-דעת מבין שהחלטת בג"ץ בנוגע למתווה הגז תגביר את המוטיבציה שלה לנסות לשנות את הרכב ואופי השופטים המכהנים היום בבית המשפט העליון.
גם קודם להחלטה אתמול שקד חזרה וטענה כי בית המשפט העליון מרכז אליו כוח רב מדי ומתערב יתר על המידה בהחלטות הממשלה, והיא הבהירה פעמים רבות בעבר כי ברצונה למנות לבית המשפט שופטים שמרנים.
העובדה שהשופט נעם סולברג, שנחשב שמרן, היה היחיד בהרכב השופטים שסבר אתמול כי אסור לבג"ץ להתערב במתווה הגז, מחזקת את עמדתה של שקד כי צריך למנות לעליון שופטים שדומים יותר לסולברג ופחות לאסתר חיות, למשל, שכתבה בפסק הדין ביקורת נוקבת על התנהלות הממשלה. "ההתחייבות האקטיבית של הממשלה במסגרת הוראות הכבילה לסכל כל שינוי בחוק הנוגד את המתווה, אם יחוקק בעקבות הצעת חוק פרטית, חוצה את כל הגבולות המותרים בדמוקרטיה פרלמנטרית וצובעת את הוראות הכבילה בצבע בלתי חוקי ברור ומובהק".
סולברג, לעומת שאר שופטי ההרכב, סבר כי מתווה הגז הוא נושא שמצוי בסמכות הממשלה על כל חלקיו, וכי הממשלה מוסמכת לכבול את שיקול-דעתה כדרך שעשתה בפסקת היציבות.
בשנה הבאה יפרשו לגמלאות מבית המשפט העליון הנשיאה מרים נאור והשופטים אליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן, וצבי זילברטל, שהודיע על פרישה מוקדמת עם הגיעו לגיל 65. כך נפלה בידי שקד הזדמנות להחליף מאפריל 2017 כרבע מהרכב בית המשפט העליון בשופטים שמרנים.
מי שמכיר את שקד יודע שהיא אינה מאלה שמרבים לפספס הזדמנויות. היא אמנם לא התחילה עדיין לעסוק באופן ממשי בגיבוש רשימת השופטים ועורכי הדין שברצונה לקדם לעליון, ואולם בג"ץ מתווה הגז שניתן אתמול צפוי לשנות את התמונה ולגרום לה להתחיל בחיפושים אחר "נעם סולברגים" נוספים לעליון.
כמה שמות של משפטנים כבר הוזכרו כמועמדים מועדפים על שקד: השופטת יעל וילנר מבית המשפט המחוזי בחיפה, שבאה מהציבור הדתי-לאומי ומזוהה עם תפיסת עולם שמרנית; פרופ' גדעון (גידי) ספיר מאוניברסיטת בר-אילן, מועמד מוביל לשיפוט בעליון, תושב גוש עציון ומומחה למשפט חוקתי, שהביע לא אחת עמדות ימניות ושמרניות הקרובות לעמדותיה של שרת המשפטים. ב-2010 פרסם ספיר את ספרו "המהפכה החוקתית", שבו תקף את האקטיביזם השיפוטי של בית המשפט העליון.
כך כתב ספיר בספרו: "מ-1992 ועד היום בית המשפט העליון איבד גובה ונכנס לסחרור, ולא בגלל ששופטיו מגינים על המיעוטים, אלא בגלל שבג"ץ הפך להיות שחקן מהשורה במשחק הפוליטי-האידיאולוגי בישראל".