פרופ' זאב רוטשטיין / צילום: תמר מצפי
דירקטוריון המרכז הרפואי הדסה, בראשות היו"ר ארז מלצר, מבקש להעניק למנכ"ל החדש פרופ' זאב רוטשטיין לא רק שכר חודשי של כ-100 אלף שקל ברוטו בחודש, אלא גם מרכיב של בונוסים בהתאם לעמידה ביעדים שייקבעו על-ידי הדירקטוריון. כך נודע ל"גלובס".
בקשתו של מלצר הועברה עוד בחודש דצמבר לממונה על השכר במשרד האוצר, קובי אמסלם, בהתאם להסכם ההבראה שהפך את הדסה לגוף ציבורי נתמך ומפוקח. על-פי הערכות, אמסלם סבר תחילה כי אין מקום לחלוקת בונוסים בגוף ציבורי שנקלע למשבר כלכלי עמוק, כזה שנזקק לחילוץ מצד המדינה כדי לכסות גירעון מצטבר בגובה 1.3 מיליארד שקל. עם זאת, אמסלם הסכים בסופו של דבר לאשר עקרונית שתנאי העסקתו של רוטשטיין יכללו מרכיב של בונוס תוך תיאום עם אנשיו. גורמים במערכת הבריאות שפנינו אליהם היום בעניין רמזו כי ייתכן שאמסלם התרצה לאור הלחצים שמפעילים לכאורה גורמים באגף התקציבים ובלשכתו של שר הבריאות יעקב ליצמן, שדחפו למינויו של רוטשטיין למרות ההסתייגויות המקצועיות והמשפטיות שהיו בעניינו.
גם בהדסה וגם במשרד האוצר סירבו לחשוף בפנינו את גובה השכר המדויק שהדירקטוריון מבקש לאשר למנכ"ל, וכך גם באשר לגובה הבונוסים. גורמים בהדסה מציינים כי רשימת היעדים בגינם ניתן יהיה לתגמל את פרופ' רוטשטיין עדיין לא מגובשת סופית, אולם היא תכלול בין היתר יעדים בתחום ההכנסות, הרווחיות, מימוש תכנית ההבראה, מחקר ויעדים נוספים כמותיים ואיכותיים כאחד.
באופן אירוני, בשעה שפרופ' רוטשטיין מצפה לבונוסים מעבר לשכר הגבוה ממילא מכל מקביליו, הוא מנהל מאבק מול ועד עובדי המנהל והמשק בהדסה שמעסיק מספר מזכירות בשכר מלא המשולם מקופת ביה"ח. מדובר בהעסקה שנויה במחלוקת, אולם היא הוכשרה הלכה למעשה בהסכם ההבראה שנחתם זה מכבר על-ידי הנהלת הדסה, ארגון נשות הדסה ומדינת ישראל.
תנאי העסקתו של רוטשטיין עדיין לא אושרו סופית ולפחות באופן רשמי הם עדיין במו"מ בין מלצר לאמסלם, והאחרון יכל להחזיק בידו קלף שרוטשטיין מאוד לא יאהב אם ישתמשו בו: אישור דרישות השכר רק בכפוף להתחייבות שלא לעבוד במקביל בעבודות פרטיות.
רוטשטיין, כזכור, "כיכב" בעבר בדוח מבקר המדינה כמי שעוסק ב-11 עבודות פרטיות מעבר לתפקידו כמנכ"ל בית החולים הממשלתי שיבא בתל השומר. רוטשטיין ביקר אז בחריפות את המבקר וטען כי הוא מונע משיקולים פופוליסטיים, בין היתר משום שמנה באותו דוח גם ייעוץ לוועדות רפואיות והוראה אקדמית כעבודות פרטיות. עם זאת, רוטשטיין המשיך לעבוד במקביל בין היתר כיועץ של חברת הביטוח מנורה ושל סוכנות הביטוח מדנס. על-פי הערכות, רוטשטיין יתנגד בכל מחיר במקרה של דרישה כזו, וספק אם אמסלם יתעקש על כך.
פרופ' רוטשטיין, שפרש בתחילת השנה רשמית מניהול ביה"ח שיבא ומשירות המדינה, הרוויח כמנכ"ל שיבא כ-91 אלף שקל ברוטו בחודש. שכרו הקובע לפנסיה היה נמוך יותר, והוא זכאי כעת לקצבת פנסיה (תקציבית) חוץ משכרו כמנהל הדסה. לצורך השוואה, מנכ"ל שירותי בריאות כללית אלי דפס, שעומד בראש רגון הבריאות השני בגודלו בעולם עם כ-40 אלף עובדים, 1,400 מרפאות ו-14 בתי חולים, מרוויח כ-84 אלף שקל ברוטו בחודש ואין לו הכנסות נוספות או בונוסים.
ממשרד האוצר נמסר כי הם אינם מגיבים על נושאים שנמצאים במשא ומתן, וכי בכל מקרה "דירקטוריון הדסה הוא הגוף המוסמך להגדיר את היעדים שהעמידה בהם תזכה בבונוס". במרכז הרפואי הדסה העדיפו שלא להגיב.