"הערך של סיוע לניצולי השואה אינו שנוי במחלוקת, אבל האופן שבו מגייסים את קק"ל לפתור את הבעיה, באופן שמטיל עול כספי שלא בטוח שקק"ל תוכל לעמוד בו, והטלת איפול על כל המהלך - כל זה נראה כמהלך בעייתי" - כך אומרים ל"גלובס" בכירים בקק"ל.
לאחרונה גוברת הביקורת בצמרת קק"ל על כוונת הארגון לרכוש את חבילת המניות של "החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה" (להלן - "החברה להשבה") בחברת אוצר התיישבות היהודים (להלן - אוה"ה). "החברה להשבה" מחזיקה כ-25% ממניות אוה"ה, חברת אחזקות ציבורית המחזיקה בכ-5% ממניות בנק לאומי, שבה רק שני מנהלים. שווי מניות אוה"ה בבנק לאומי מוערך ב-800 מיליון שקל, כך ששווי אחזקות "החברה להשבה" באוה"ה הוא כ-200 מיליון שקל - תלוי כמובן בשווי במועד הרכישה.
על פי מבנה האחזקות של מניות היסוד באוה"ה, מלוא השליטה בחברה מצוי בידי ההסתדרות הציונית העולמית, המחזיקה כ-18% מהמניות. באוה"ה פועל דירקטוריון גדול במיוחד בן 15 חברים, הנהנים משכר גבוה יחסית לפעילות המועטה של החברה. חלק מחברי הדירקטוריון הם מינויים פוליטיים המייצגים סיעות פוליטיות שונות, בכנסת וב"מוסדות הלאומיים".
הנהלת קק"ל צופה ירידה בפעילות והיא מתכננת קיצוץ רוחבי גדול ופיטורים בקנה מידה שאינו ידוע. בקופת קק"ל כ-4.5 מיליארד שקל, מתוכם 2.7 מיליארד שמורים לכיסוי התחייבויות פנסיוניות ועוד 2.2 מיליארד שקל היא מחויבת להעביר למדינה בשנתיים הקרובות, בהמשך להסכם של היו"ר דני עטר עם מטה הדיור של שר האוצר משה כחלון. זאת, כאשר צפויה ירידה בהכנסות קק"ל ממכירת קרקעות על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), בגלל שיטת "מחיר למשתכן" של הוזלת הקרקעות המשווקות למגורים.
"החברה להשבה" מותקפת שוב ושוב על אחריותה לסבלם של כ-11 אלף ניצולי שואה שהחברה אמורה לדאוג למחסורם, אך למרות נכסיה הרבים (מניות אוה"ה), אין בידיה מקורות זמינים לסייע לניצולים.
בשנה החולפת הגישה החברה להשבה תביעה נגד אוה"ה, במטרה לקבל ישירות את מניותיה בלאומי. המערכה המשפטית, בינתיים לא צלחה, ולפי שעה פגעה עוד יותר בניצולים, שמאמצע השנה שעברה סובלים מקשיים בתשלום הקצבאות כסדרן.
תביעת "החברה להשבה" מצטרפת לתביעה ייצוגית אחרת שהוגשה על ידי בעל מניות באוה"ה באמצעות עו"ד גולן קאשי, לחלוקת מניות לאומי במסגרת "דיבדנד בעין" לבעלי מניות אוה"ה. הטענה העיקרית בתביעה הייצוגית היא כי אוה"ה אינה תורמת דבר לבעלי מניותיה בתור "פילטר" שדרכו מוחזקות המניות בלאומי. יתרה מכך - מניות אוה"ה נסחרות ב"דיסקאונט" של מאות אחוזים ביחס לשווי ההחזקות של אוה"ה בלאומי. לטענת התובע, דירקטוריון אוה"ה נאחז במניות לאומי אך ורק כדי לשרת את האינטרס הצר של הדירקטורים, להמשיך וליהנות מן המנעמים של ישיבה בדירקטוריון שפועלו מצומצם עד מאוד.
"הדיון בסעיף זה לא יפורסם"
לפני ימים אחדים הודיעה החברה להשבה בדיון בוועדת הכספים על הפסקת תשלומי הקצבאות לניצולי השואה בגלל התביעה המשפטית מול אוה"ה. בדיון בוועדה נשמעו התבטאויות קשות בעניין. ח"כ מרב מיכאלי מהמחנה הציוני פתחה ביוזמה שבמרכזה גיוס קק"ל למימון התשלומים, לפחות לתקופת הביניים עד לפסק הדין. ח"כ מיכאלי הייתה מהבולטים בתמיכה בדני עטר, שהביאו למינויו לתפקיד יו"ר קק"ל.
בישיבת ועדת הנהלת קק"ל ב-22 בפברואר הועלתה האפשרות לפיה קק"ל תקנה את חלקה של "החברה להשבה" באוה"ה. מי שהציג בפירוט את היוזמה ואת הרקע היה ארנן פלמן, נציג הליכוד בדירקטוריון קק"ל. פלמן מכהן כסגן יו"ר קק"ל, יו"ר ועדת הכספים ויו"ר ועדת ההשקעות בדירקטוריון קק"ל.
האינטרס שהוצג בפני הנהלת קק"ל לרכישת מניות "החברה להשבה" באוה"ה על ידי קק"ל, נומק בכך, שרכישה כזו תסיר את החשש לפגיעה בשווי של אוה"ה ובשווי של המניות והשליטה שבידי ההסתדרות הציונית העולמית.
ההחלטה שהתקבלה בהנהלת קק"ל הייתה להקים צוות בראשותו של ארנן פלמן, ובהשתתפות עוד שני סגני יו"ר - ניסן צ'ליק (הנוער הציוני) ועו"ד שלמה דרעי (ש"ס). הצוות הוסמך "לבחון את הסוגיה ולהביא את המלצתו בפני ועדת ההנהלה".
פלמן וצ'ליק, מלבד תפקידיהם הבכירים בקק"ל, מכהנים גם כדירקטורים באוה"ה מטעם ההסתדרות הציונית העולמית. כדירקטורים שניהם גם נתבעים אישית על ידי "החברה להשבה" במסגרת התביעה לדיבידנד בעין. עובדה זו מעמידה אותם לכאורה במצב של חשש לניגוד עניינים. רק כשגברה הביקורת בתוך קק"ל בעניין זה נמסר בישיבת ההנהלה כי השניים "מנועים מלטפל בנושא בשל ניגוד עניינים". בראש צוות הבדיקה הועמד עו"ד שלמה דרעי, וצורפו אליו סגן היו"ר מייק ניצן והדירקטור איתמר הרמן.
בישיבת ועדת ההנהלה שנערכה ב-14.3 הוטל איפול על המגעים שמנהלת קק"ל לרכישת חלקה של החברה להשבה בחברת אוצר התיישבות היהודים. בהחלטה נאמר כי "בשל סודיות שיסודה בהוראות החוק, הדיון בסעיף זה לא יפורסם. הובהר לכלל המשתתפים כי המידע הנמסר במהלך דיון זה הינו פנימי, ועל פי חוק ניירות ערך, פרסומו או שימוש בו מהווים עבירה פלילית. בתום התהליך, יפורסם פרוטוקול הדיון, בהתאם להוראות החוק".
מקק"ל נמסר בתגובה: "קק"ל, כגוף השייך לעם היהודי, רואה את התמיכה בעשרת אלפים ניצולי שואה המצויים במצוקה כלכלית את חובתה הערכית והלאומית.
"בעבור ניצולי שואה אלה מדובר בהזדמנות האחרונה לסיים את חייהם בצורה מכובדת, ואנו בקק"ל נעשה ככל שביכולתנו כדי שכך יהיה.
"סוגיית הרכישה של מניות החברה להשבה באוה"ה על ידי קק"ל נבחנת הן על בסיס ערכי זה והן על בסיס כלכלי. בשנים האחרונות פועלת קק"ל בשיתוף פעולה מלא עם החברה להשבת רכוש נספי השואה והעבירה יותר מ-200 מיליון שקל במצטבר, שבאמצעותם הועברו לניצולי השואה סכומי כסף משמעותיים.
"בעניינם של פלמן וצ'ליק: על פי חוות דעת משפטית של עו"ד נגה רובינשטיין ועו"ד אלון גלרט, השניים אינם נמצאים בניגוד עניינים בסוגיה זאת".
"לנהל הכספים בשקיפות"
"קק"ל דורשת להחיל על עצמה את חוק מבקר המדינה בהסכם עם הממשלה", אמר יו"ר קק"ל בדיון שהתקיים ביום ג' בוועדה לביקורת המדינה.
עטר הוסיף: "אין לקק"ל מה להסתיר. כשנבחרתי לתפקיד, בפגישה עם מבקר המדינה, דרשתי בפני המבקר וצוותו להחיל ביקורת על קק"ל ואני מתכוון לעמוד על דרישתי זו. יש לנו חובה ציבורית ומוסרית לנהל את כספי העם היהודי בצורה מופתית ושקופה והביקורת היא כלי חשוב על מנת לעשות זאת".
על פי הסיכום שהושג בוועדה על בסיס דברים אלו, הוחלט כי במהלך החודשיים הקרובים קק"ל תגבש הסכמות מול הממשלה בדבר החלת הביקורת ולאחר מכן תשוב לדווח לוועדה לביקורת המדינה.