גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שר האוצר היווני מדבר על כהונתו הסוערת והיחסים עם אירופה

יאניס ורופאקיס מעולם לא חש נבגד על ידי ראש ממשלת יוון אלקסיס ציפראס תשעה חודשים אחרי שהתפטר מכהונתו הסוערת כשר האוצר של המדינה, הוא מדבר על שיחות החילוץ הקשות, חושף את האינטריגות בין בכירי האיחוד האירופי, ומסביר איך מרגישים כשכל משקל העולם על הכתפיים

יאניס ורופאקיס שר האוצר של יוון / צילום: רויטרס
יאניס ורופאקיס שר האוצר של יוון / צילום: רויטרס

חמשת החודשים שבהם סיקרתי את כהונתו הקצרה והסוערת כשר האוצר היווני, גיליתי איכויות קולנועיות אצל יאניס ורופאקיס. מעיל העור המסוגנן שלו נראה תמיד קצת יותר מדי תפור. ההגעה לישיבות הקבינט היווני על אופנוע נראתה מבוימת מדי. משחקי המילים המחוכמים - "סקי מים פיסקלי", "פירמידה של צנע" - נשמעו מתוסרטים מדי. זה היה כאילו הוא מגלם תמיד את התפקיד הראשי ב"יאניס ורופאקיס - הסרט".

לכן אני לא מופתע כשוורופאקיס, ביום חמים חריג באתונה, נכנס למסעדה "17" עם צעיף אדום מבריק סביב צווארו. הוא בהחלט לא זקוק לפריט חימום, אבל צבע הצעיף הולם את צבע קסדת האופנוע שתלויה ברישול אלגנטי על כתפו השמאלית כשהוא נכנס, וביד ימינו הסמארטפון בצבע מטאלי.

כדי להיות הוגן, אציין שגם ורופאקיס אינו בטוח לגמרי מי אני. אולי אלה ההערות המעליבות שהוא צייץ נגדי בטוויטר (הוא כתב פעם ש"הטענות המפוקפקות" שלי בכתבה אחת היו "לא ראויות"), או הבוז שבו הוא השיב על שאלות שלי במסיבת עיתונאים, או הגינויים שהוא השמיע נגד הסיקור שלי בפגישות פרטיות עם אנשים ששיתפו אותי אחר כך בחוויה.

העיתונות היוונית, בשיא דרמת הגרקזיט בשנה שעברה, דיווחה אפילו על היריבות לכאורה בינינו, למרות שלא הכרנו באמת זה את זה. אתר חדשות יווני דיווח במאי 2015 על "מלחמת אינטרנט ורופאקיס-פיטר שפיגל עם ציוצים רעילים"). בנובמבר, כשהגעתי לאתונה למשימת כתיבה כמה חודשים אחרי שהוא התפטר, החלטתי לקבור את קרדום המלחמה ולהזמין אותו לקפה בפלאקה. כנראה זה עבד, מפני שהוא מקדם אותי בחום אמיתי ובשמחה לארוחת הצהריים הנוכחית. הוא נראה נינוח וחסר דאגה, בז'קט שחור וחולצה אפורה ללא עניבה (כמו תמיד).

המסעדה היא פורמלית, עם מפות מעומלנות צחורות על השולחנות ווילונות מוזהבים כבדים, ושוכנת בקומת הקרקע של בניין גדול במרחק יידוי אבן מהבנק המרכזי והליכה קצרה מבניין הפרלמנט הניאו-קלאסי. לאדם שהואשם בעבר שהוא "סוציאליסט שמפניה" אחרי צילום שלו בדירתו האופנתית באתונה במגזין "פארי מאץ'" בשיא משבר הגרקזיט, המסעדה נראית בחירה מוזרה. מה זה אומר על כלכלן שמחשיב את עצמו ל"מרקסיסט בלתי צפוי" וסועד במסעדה "מופלצת" עם האליטה של אתונה? אבל כאשר ורופאקיס בן ה-55 מתיישב מולי, מתברר שעוזר שלו בחר את המסעדה. "אני בחרתי מקום אחר, יפה יותר, אבל שכחתי שסגור שם בימי שני", הוא מסביר במשיכת כתפיים.

יאנוס ורופאקיס  / צילוםרויטרס

מרצה מבוקש

תשעה חודשים אחרי התפטרותו מכהונת שר האוצר, ורופאקיס הוא היום מרצה מבוקש ויועץ פרילאנס לכל מיני מנהיגים פוליטיים מהשמאל. לפני כניסתו לפוליטיקה הוא היה מרצה לכלכלה באוניברסיטאות ברחבי העולם. הסיבה הרשמית לפגישתנו היא הפרסום הקרוב של ספרו, "החלשים סובלים כי הם חייבים?". אני מעלעל בו בחדווה, בתקווה למצוא עדות ממקור ראשון על כהונתו הסוערת בממשלת יוון. במקום זאת, זהו דיון ארוך למדי על תקן הזהב ושקיעתו, שפול וולקר, הנגיד האמריקאי לשעבר, מופיע בו כדמות הראשית, בתוספת ביקורת קונבנציונלית להפתיע על משבר גוש האירו.

"כתבתי שני שלישים ממנו עוד לפני שידעתי שאני הולך לפוליטיקה, ואז זה הופרע קשות על ידי האירועים, כמו שנהוג לומר", הוא מסביר. "האבק צריך לשקוע, גם אצלי בראש. עדיין לא החלטתי איך אני עומד לכתוב את הספר הבא על התקופה הזו".

כשאני שואל אותו על אינספור הספקולציות שמסתובבות באתונה על כך שהוא חוזר לפוליטיקה, מצב רוחו נעכר. השאלה מעוררת בו זיכרונות מרירים של חודשי כהונתו האחרונים, שבהם אלקסיס ציפראס, ראש הממשלה, עקף אותו בדיוני החילוץ של יוון והשיג עסקה גדושת צנע עם המלווים הבינלאומיים, של 86 מיליארד אירו - בתקווה לקבל בסופו של דבר הקלה מסוימת בחוב היווני. "השילוב של העדר כוח לעשות את מה שאני חושב שצריך לעשות, והמשקל של העולם על כתפיי, אני יכול להבטיח לך שהוא גורם מתחים", הוא אומר. "מבחינתי הכול השתנה כשראש הממשלה הסכים ליעדי החילוץ המחמירים באפריל (2015). אפילו אלוהים, שליחיו, האלים של האולימפוס, בכוחות משותפים, לא יצליחו להשיג דבר כזה. וכאשר שמעתי את הסיבה לכך שהוא ויתר, שהייתה שזהו חלק מסחר-מכר מדומה שבו אנחנו נקבל מחיקת חוב, זה פשוט לא נשמע לי הגיוני".

מכתב התפטרות

ורופאקיס מגלה שבשלב זה הוא ניסח מכתב התפטרות, אך החליט שלא להגיש אותו לציפראס, כי הוא רצה "להיות שם בשבילו" בנקודת השפל.

אני מרים את הספר וקורא פסקה ממנו, שבה הוא מדבר על כהונתו בממשלה. הוא טוען בו שלציפראס היו שלוש אופציות במו"מ עם הנושים-מלווים: להסכים לצעדי צנע חדשים במסגרת חילוץ חדש, לבצע "פרישת מוות" מגוש האירו, או אופציה שלישית של "קמפיין אי ציות לתכתיבים של בריסל ופרנקפורט" - זו האופציה שהוא המליץ עליה.

אני לא מבין את האופציה הזו, מפני שהממשלה עמדה להישאר ללא כסף אחרי תקופה של מרי, מה שהיה מוביל לחדלות הפירעון הגדולה ביותר בעולם ולגרקזיט. אבל ורופאקיס טוען שהנושים רק בילפו: גם אם יוון הייתה מפסיקה לפרוע את כל חובותיה, נשיא הבנק המרכזי האירופי מריו דראגי לא היה מאפשר גרקזיט. הנושים היו חוזרים לשולחן המו"מ, הוא אומר לי.

"כדי להשיג את הפשרה מהסוג הזה, אתה צריך לפעול על הבסיס של לא משחקים, זה לא משחק הפחדן", הוא אומר. "ההבדל בין משחק הפחדן להתנהגות שלנו היה צריך להיות שבמשחק הפחדן, אתה ממצמץ אם הצד השני לא ממצמץ. ההשקפה שלי הייתה שאנחנו לא ממצמצים. אנחנו עוצמים את העיניים וממשיכים, ומאפשרים לכל מה שהם רצו להתרחש".

די מזעזע לשמוע את ורופאקיס מודה בכך בגלוי. אנשי האיחוד האירופי שיערו זמן רב שהוא היה נחוש להפיל את יוון מראש הצוק. לדעתי, ההליכה הזו על פי התהום היא מתכון לאסון, מפני שלא חשבתי שהאיחוד האירופי מבלף. ידעתי שהם נערכו לגרקזיט. בסופו של דבר, ציפראס מצמץ. ורופאקיס חושב שזו הייתה חולשתו הגדולה. "יכולתי לראות שהוא מתפורר", הוא אומר. "אבל מה אפשר לעשות בשלב כזה, בייחוד כשהציבור לא ידע מאומה על כך? האם אתה יכול להתנתק מראש הממשלה שלך?"

אחרי בואו של המלצר (ורופאקיס מתאכזב מרה כשנאמר לו שאין להם את השרדונה המיוחד מסנטוריני), אני חוזר ליחסיו עם ציפראס, ואומר לו שזה נשמע כאילו הוא חש שהבוס והחבר שלו בגד בו.

"אתה מכניס לי מילים לפה. קודם כול, מעולם לא חשתי שאני נבגד ברמה האישית. או נבגד בכל דרך אחרת, בשום שלב, אני חייב לומר לך", הוא מתעקש. "תן לי להיות הוגן ככל שאני יכול. הרגשתי שהייתה לנו הזדמנות. זה היה חלון הזדמנויות קטן, שלא ניצלנו אותו. לכן זו הייתה אכזבה, לא שום דבר אחר. רק אכזבה", הוא משיב בחיפוש אחרי המילים הנכונות.

אני מספר לו, אחרי הקשת כוסיות היין, שלפני בואי לאתונה עשיתי סיבוב בבריסל וסיפרתי לבכירים באיחוד האירופי על ארוחת הצהריים המתוכננת איתו. התגובה הכללית הייתה גלגול עיניים והרבה מרירות על הנזק הפיננסי והכלכלי שוורופאקיס גרם כביכול ליוון. אתונה כמעט נחלצה מהחילוץ של 2014, וכעת מעמיסים עליה עוד חילוץ. הכלכלה היוונית התחילה להתאושש, והנה היא חוזרת למיתון. היו שאמרו לי שהטעויות של ורופאקיס גרמו למדינה נזק של עשרות מיליארדי אירו.

"יש כאן הרבה טעויות חשבון בשאלות הללו, קודם כול", הוא אומר, ומציין שההלוואות החדשות פשוט החליפו את ההלוואות הקודמות, והבנקים היווניים היו זקוקים בכל מקרה לחידוש הון בהיקף של מיליארדי אירו. ההבראה הייתה רק אשליה. העובדה שיוון יכלה לגייס כספים בשוק האג"ח לפני שהוא הגיע למשרד האוצר לא הייתה סימן לבריאות כלכלית, אלא עסקה פוליטית שהייתה אמורה לעזור למפלגת השלטון הקודמת להישאר בשלטון. בקיצור, הוא לא מתנצל.

למה הוא עורר כה הרבה כעס כלפיו בבריסל? "כי לא רציתי להתכופף", הוא אומר. "תראה, אני מבין ממה הם פחדו. קראתי להם חדלי אישים, והם היו חדלי אישים".

אני מסביר בעדינות שהשחצנות הזו היא שגרמה לעמיתיו שרי האוצר ממדינות האירו לצאת מדעתם, גם אלו שהיו בעלי ברית של יוון. זו לא הייתה טקטיקה גרועה לניהול מו"מ? "לא, זה היה לקראת הסוף", הוא מתעקש. "אם אתה עושה את זה מההתחלה, אתה אידיוט. הסיבה לכך שפרסמתי באתר שלי את הנאום הראשון שלי (בכינוס שר האוצר האירופים) הייתה שרציתי להראות שהלכתי לשם בצניעות ובמתינות. רק אחר כך אתה מתחיל להקשיח את המשחק שלך".

"הם פשוט נעלבו"

הוא נדלק על הנושא, וטוען שהנציבות האירופית, אחת המפקחות על הסכם החילוץ של יוון, והנציב הכלכלי שלה, שר האוצר הצרפתי לשעבר פייר מוסקוביצ'י, פשוט נעלבו מן החוצפה שלו. "כמו שאתה יודע, הנציבות כבר לא קיימת יותר. היא נדחקה לגמרי לפינה והושפלה פעם אחר פעם לנגד עיניי. פעם אחר פעם".

זה לא מפתיע אותי. אישי ממשל גרמנים רוחשים בוז כמעט גלוי לכלכלני הנציבות, שהם חושבים שהם רכים מדי כלפי היוונים. אבל ורופאקיס מפתיע אותי: מבלי שהתבקש הוא מזכיר את אחת התקריות המדוברות ביותר בתקופת כהונתו. הכוונה היא לדיווחים בעיתונות הצרפתית שלפיהם הוא הגיע כמעט לחילופי מהלומות עם ג'רום דיזלבלום, שר האוצר ההולנדי שהוביל את צוות המו"מ מטעם גוש האירו עם יוון. לפי ורופאקיס, "זו לא הייתה תקרית ביני לבין דיזלבלום, אלא תקרית בין מוסקוביצ'י לדיזלבלום. ראיתי את מוסקוביצ'י מושפל לחלוטין לנגד עיניי. זה מה שקרה".

הוא נראה מרוצה מאוד מתיקון הטעות הזה, ומקבל צלחת אדירה של עלי חסה ועליהם רצועות סלמון נדיבות סביב סרטן ענקי. "חשבתי שאני מקבל משהו דומה יותר לצנע", הוא צוחק.

אני שוב מסביר לו בעדינות שלא רק הביורוקרטים בבריסל מתחו עליו ביקורת קשה, אלא גם עמיתיו היוונים, כולל עמיתים אקדמאים לשעבר באוניברסיטת אתונה.

כאשר אנחנו מזמינים קפה, השיחה מסתיימת בפרויקט הנוכחי שלו, תנועת "דמוקרטיה באירופה", ניסיון להפוך את האיחוד האירופי לכפוף יותר לציבור הבוחרים שלו. אני אומר לו שחלק מהביקורת על בריסל גורמת לו להישמע כמו אירו-סקפטי בריטי - והוא מסכים, ומציין שהוא "חבר הכי טוב" של נורמן למונט, שר האוצר הבריטי לשעבר, שתומך כעת בברקזיט. ההבדל, הוא אומר, הוא שהוא מאמין בתיקון האיחוד האירופי ולא בנטישה שלו. ומה לגבי השמועות שהוא מנסה למעשה ליצור מפלגת שמאל פאן-אירופית שהוא יעמוד בראשה?

"תראה, אין לי מושג איפה זה הולך להסתיים", הוא אומר. "אני כנראה אכשל כמו כל בעלי הכוונות הטובות. בוא נהיה ישרים כאן: החיים מסתיימים במוות. את זה אנחנו יודעים. אבל זו לא סיבה לא לחיות, נכון?"

אגו טריפ על חשבון חברות קרובה?

אני מספר על מה ששמעתי על יאניס סטורנראס, קודמו במשרד האוצר שמכהן כעת כנגיד הבנק המרכזי היווני. שניהם היו קולגות בפקולטה לכלכלה, וסיפרו לי שסטורנראס קידם את ורופאקיס למרות שהיה לא פופולרי בפקולטה, בטענה שאתונה זקוקה לבעלי אישיות כדי לקבל הכרה. השניים הפכו לידידים קרובים, וגם נשותיהם התיידדו. אבל היחסים נעכרו כאשר ורופאקיס הפך לאחד המבקרים החריפים ביותר של כהונת סטורנראס כשר אוצר. הקולגות שסיפרו לי את הדברים טענו שזהו מקרה מובהק של אגו טריפ של ורופאקיס, אפילו על חשבון חברות קרובה.

אבל ורופאקיס עדיין לא מתרשם, ומתעקש לטעון שחילוקי הדעות עם סטורנראס היו על מדיניות ולא אישיים. "חיבבתי אותו. למעשה זו הייתה חיבה הדדית. בילינו שעות טובות ביחד, בחגים וחופשות. הנשים שלנו אהבו זו את זו".

אבל לתיאור שלו את היחסים ביניהם משתרבבות כמה הערות ארסיות. סטורנראס הגיע לאוניברסיטה רק כמה ימים בשבוע, ואילו הוא, ורופאקיס, שהה שם "עשר שעות ביום". סטורנראס השלים את הכנסתו באמצעות הענקת שירותי ייעוץ. "אני הפכתי לראש הפקולטה, הוא מעולם לא היה ראש פקולטה". הוא גם תוהה אם המעבר של סטורנראס ממשרד האוצר לנגידות הבנק המרכזי ערב הבחירות שהעלו את מפלגת סיריזה לשלטון היה מוסרי.

"מעולם לא אמרתי משהו ביקורתי על סטורנראס", הוא טוען לבסוף, מבלי להבין שזה עתה הוא האשים את נגיד הבנק המרכזי בהתנהגות לא מוסרית.

עוד כתבות

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על המוח שלכם? תשקיעו בשרירי הרגליים

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב