ראשי הערים / צילום: יוני רייף
כבר זמן רב לא שמענו על סעיף "התקצוב הדיפרינציאלי" שיזם אגף התקציבים במשרד האוצר, אותו סעיף שיפחית את תקציב החינוך ברשויות החזקות ויעניק יותר לחלשות. דברים אחרים דחקו את העניין מראש סדר היום, אבל הנושא ממשיך להסעיר את ראשי הרשויות המקומיות, בהם ראשי ערים שהשתתפו בפורום גלובס DUN'S 100 שהתקיים בשבוע שעבר במשרדי דן אנד ברדסטריט בגבעתיים, בהנחיית עורך "גלובס" חגי גולן ומנכ"ל דן אנד ברדסטריט דורון כהן.
"הערים אינן זהות - אם אני אתן את אותו הסכום שרמת גן נותנת למערכת חינוך, לא יהיה אצלי חינוך", אמר חנוך זייברט, ראש עיריית בני ברק. "אם עיריית ירושלים תיתן את אותו הסכום כמו תל אביב, לא יקבלו כלום בירושלים. יש אי שוויון בין הרשויות. מה שמקבל ילד בירושלים, בבני ברק או בתל אביב לא זהה, ולא ייתכן שילד בעיר אחת יקבל פחות מילד בעיר אחרת, רק בגלל שבהיסטוריה עיריית תל אביב קיבלה שטחים מסחריים. כולם יודעים שאין חלוקה שוויוניות בהכנסות בין ראש פינה לחצור הגלילית, והיא לא נעשתה לפי הצרכים של כל רשות. אין צדק חלוקתי בין הילדים שגרים בעיר כזאת לעיר אחרת".
ראש עיריית טבריה יוסי בן דוד הוסיף: "נוצרו פה שני מחנות: 15 הערים הגדולות, לעומת כל השאר. מי שייצאו נפסדים במאבק הצודק הן כל הערים הקטנות והבינוניות, במיוחד הפריפריה. ראינו לאחרונה דוגמה מובהקת בנושא הטבות המס. אחרי מאבק של 14 שנים טבריה ועוד רשויות נוספות קיבלו את הטבות המס. המשמעות היא דרמטית, אבל למה צריך הטבות מס כאלה אם המדינה יכולה לתקן עיוותים מראש כדי שכל ילד בין אם גר בדרום או צפון או מרכז הארץ יקבל את אותה השקעה?".
ראש עיריית גבעתיים רן קוניק התייחס גם הוא למתח שבין השלטון המרכזי לשלטון המקומי, אבל הציג את הצד השני: "הדירוג הסוציו-אקונימי מעוות. אנחנו דירוג 8-9, אבל אנחנו לא עיר גדולה ולא עיר חזקה. כך גם כפר ורדים, סביון, כפר שמריהו, שאולי גרים בהם תושבים חזקים, אבל זה לא קשור למצב הכספי של העירייה. לא יעלה על הדעת שבכסף שתושב משלם ארנונה, יממנו עיר אחרת.
"ולא רק זה - צריכים לעשות סדר בנושא השתתפות הרשויות המקומיות בהחלטות של המדינה. לא ייתכן שהמדינה מחליטה החלטות, והרשויות צריכות לממן אותן".
ראש עיריית הוד השרון חי אדיב הסכים עם קוניק: "מטילים עלינו תיקים על ימין ועל שמאל. הממשלה קובעת חוק נגישות, וגם קובעת שאי יישום שלו הוא עבירה פלילית, אבל כדי ליישם אותו צריך 20 מיליון שקל, שמאיפה אני אביא? ואם אני לא מביא, אז אני עבריין. המדינה צריכה לקחת אחריות על ההחלטות שלה גם ברמת המימון. התושבים משלמים ארנונה, אבל הם משלמים גם מס הכנסה מאוד גבוה - אז גם המדינה צריכה לדאוג להם".
גם בעניין הדירוג הסוציו-אקונומי הסכים אדיב עם קוניק: "הגיע הזמן שהממשלה תעשה סדר כי גם אם הדירוג הסוציו-אקונומי שלי הוא 10 זה לא אומר שיש לי כסף. השלטון המרכזי בורח מאחריותו כלפי המקומי".
ראש עיריית טבריה יוסי בן דוד הוסיף בהקשר זה כי הוא חושש שעירו תעלה בדירוג הסוציו-אקונומי: "טבריה סיימה את 2015 בשיא במכירת יחידות דיור - כמו המכירות ב- 15 השנים הקודמות. אני ממש מפחד שאעלה בדירוג הסוציואקונומי מ-4 ל-5, על כל המשתמע מכך".
"משסים אותנו זה בזה"
היוזמה לקחת תקציבים מרשויות חזקות ולהעבירן לרשויות חלשות כבר עוררה התנגחויות בין רשויות, בעיקר בין ראש עיריית ירושלים ניר ברקת לראש עיריית תל אביב רון חולדאי. "הממשלה מצליחה בכל פעם לשסות אותנו, ראשי הערים, זה בזה", אמר ראש עיריית רמת גן ישראל זינגר. "פעם זה תל אביב וירושלים ופעם זה אחרים, ולצערי אנחנו נותנים לה יד. זה לא משחק סכום אפס בינינו".
סגן ראש עיריית ירושלים עופר ברקוביץ התייחס לתקציב בבירה: "ירושלים לא בוחרת להשקיע פחות בחינוך. היא נמוכה בכל מדד בהשוואה לתל אביב וזו מציאות שנכפית על מי שנולד בירושלים כי זו המדיניות של ממשלת ישראל, לרבות בארנונה".
לדבריו של ברקוביץ הגיב בזעם ראש עיריית הרצליה משה פדלון: "הרצליה היא עיר חזקה, אבל יש לה 5,500 משפחות שנתמכות באגף רווחה. אנחנו נוסעים לחו"ל כדי להביא לעיר היי-טק, לא המדינה. אז המדינה מחלקת מענקי איזון למי שזכאי, לא לנו. הטבות מס הולכות אליכם ולא לנו. אז למה אני צריך לתת לכם כסף? תתייעלו ויהיה לכם כסף לחינוך".
את דבריו חיזק ראש עיריית פתח תקווה יצחק ברוורמן, שציין: "במקום לקחת מהערים החזקות, צריך להיאבק שהמדינה תיתן יותר כסף למי שצריך. פתח תקווה שייכת לערים הגדולות, אבל יש בה פריפריה עירונית יותר חלשה מערים חלשות שטוענות לחיזוק. אם אקצץ בתקציב אלה התושבים שייפגעו".
"כבר קיים תקצוב דיפרנציאלי"
מי שנזעק להגן על הרשויות החזקות הוא עו"ד איתן אטיה, מנכ"ל פורום ה-15, שטען כי כבר קיים תקצוב דפרינציאלי: "בעקבות היוזמה של האוצר להעמיק את התקצוב הדיפרנציאלי הוקמה ועדה מיוחדת לכך. ראש עיריית ראשון לציון דב צור דרש שהאוצר יחשוף את נתוני התקצוב האמיתיים בכל עיר, שנגזרים גם מהשקעת העירייה וגם של משרד החינוך. התשובה היתה שאין לאוצר נתונים. כלומר, ניסו לבוא עם יוזמה על בסיס חוסר נתונים.
"אחרי שלושה שבועות הביאו נתונים שמראים שתקצוב דיפרנציאלי קיים, ולא רק שהוא קיים הוא עמוק ביותר. יחד עם ההשקעות של העירייה בערים שטענו נגדן (החזקות), המימון לתלמיד עומד על 14-19 אלף שקל לשנה לתלמיד. אבל בערים (הבינוניות והקטנות) שיצאו נגד הערים הגדולות, התקצוב עומד על 23-47 אלף שקל לשנה לתלמיד. אלה העובדות".
סגן ראש עיריית תל אביב אסף זמיר, ניסה להגן על העירייה, שאליה בדרך כלל מופנית האש בסוגיית העברת כספים מערים חזקות לחלשות: "אין עיר שאין לה אתגרים ובעיות ומצוקות. לפני 20 שנה עיריית תל אביב כמעט פשטה רגל. בעשורים שהגיעה לאן שהגיעה בינתיים חולון טיפסה 3 דרגות במדד הסוציואקונומי, והיום היא במצב שעוד מעט תהיה מועמדת לכך שיקחו ממנה תקציבים לערים חלשות. ראש עיריית הרצליה מתגאה שהביא לעיר את חברת אפל, אבל מה התמריץ לכך? עיר שתצטיין יקחו לה תקציבים".
מה מקומן של הרשויות המקומיות בפתרון מצוקת הדיור? "אין תקנים למהנדסים ובודקי תוכנית"
סוגייה נוספת שעלתה בפורום היתה כמובן מצוקת הדיור, ומקומן של הרשויות בפיתרון (או בהעמקת) הבעיה. ראש עיריית פתח תקווה, שמנהל מאבק בממשלה על רקע התוכנית לפינוי מחנה סירקין, אמר בעניין: "הממשלה רוצה יחידות דיור בכל מחיר ובאזורי הביקוש. מנסים לכפות עליי בנייה ואני מבקש שיראו לי את הדרכים אל הדירות האלה, כי אני צריך לתת שירותים לתושבים אחר כך. הוד השרון רוצה לבנות, ראש העין בונה, גבעת שמואל בונה, אבל מצד הממשלה שהתושבים יעמדו אחר כך בפקקים. המדינה לא חושבת מה יהיה מחר. משרד התחבורה טוען שאת 12 אלף יחידות הדיור שהמדינה מעוניינת לבנות בסירקין צריכה לשרת רכבת קלה שתמשיך עד ראש העין (שהיום מגיעה בתכנון רק עד פתח תקווה), כבישים אורכיים ומטרו. אמרתי שרק כשאראה את העבודות להקמת המטרו אסכים לתוכנית שלהם".
משה פדלון מהרצליה התייחס לחוסר התיאום בין הממשלה לרשויות המקומיות בנושא הדיור: "לאחרונה חתמנו על הסכם גג שיכלול את תוכנית מחיר למשתכן באדמה יקרה מאוד בגליל ים. רק מה, אי אפשר להתחיל לעבוד, כי אין מהנדסים ובודקי תוכניות. אף אחד לא בא לעבוד אצלי. אולי בחברות חיצוניות אפשר לקבל שכר יפה אבל אצלנו אין תקנים".
באותו הקשר ציין חי אדיב מהוד השרון: "לפני שבוע ביטלו לנו פרויקט של 7,000 יח"ד שכבר 10 שנים אנחנו מקדמים. הוועדה המחוזית אומרת שהתוכנית פתאום חלה על פארק לאומי. איך נקדם פרויקטים כשככה מתנהלים?"
ראש עיריית אור יהודה ליאת שוחט נתנה כדוגמה מקרה שבו המדינה אפילו מתחרה ברשות המקומית וגוזרת עליה מפלה כלכלית. "היום תוכנית המתאר של אור יהודה כוללת גם מגורים וגם אזור תעסוקה. אבל בגבול הדרומי של אור יהודה אנחנו גובלים עם רשות שדות התעופה, שפתאום אני שומעת שמקדמת תוכנית ל750 אלף מ"ר תעסוקה ומסחר על השטחים שגובלים איתנו. תוכנית כזאת תגרום לנו מה שגרם האירפורט סיטי ללוד. אנחנו ניאבק יחד עם הערים עוטפי נתב"ג בתוכנית הזאת, שהמשמעות שלה היא גזר דין מוות על כל אזורי התעשייה שלנו".
ראש עיריית גבעת שמואל יוסי ברודני אמר: "השלטון המרכזי מנותק מהמציאות. הם לא מבינים את הצרכים של השלטון המקומי ואני חושב שגם לא אכפת להם. האנשים בשלטון המרכזי צריכים לשרוד ולא מצליחים להחזיק מעמד. לכן הם לא מטפלים לא בתשתיות, לא בחינוך, ולא ברווחה וזה יוצר בעיה גדולה יותר. את ראשי הערים לא סופרים במדינת ישראל. כשצריך לעשות הסכמי גג הם יודעים להגיע, אבל לא ראית אותם לפני ולא אחרי. למזלי כל הקרקעות בגבעת שמואל הן פרטיות ואין לי עסק עם השלטון המרכזי".
אסף זמיר: "אנשים רוצים לגור רק איפה שיש תעסוקה. אפילו לפני החינוך. הבעיה שהמדינה לא נותנת להקים מרכז עסקים מטרופוליני שיתחרה בתל אביב. תארו לכם שהיה קם אזור תעסוקה ענק בבאר שבע, שכולל גם את כל שטחי התעסוקה בערים והישובים שסמוכים לבאר שבע. הבעיה היא שהממשלה מתמרצת כל ראש עיר קטנה להקים אזור תעסוקה קטן, במקום לחזק מרכז אחד".
עו"ד יובל גלאון, שותף במשרד שביט בראון גלאון צין יגור ושות' המייצג רשויות מקומיות, פנה לראשי הערים: "אחרי שביטלו לכם היטלי השבחה בתמ"א 38 ונתנו לכם לכאורה סמכויות בתיקון 101, נשארתם במצב שבו העובדים שלכם לא עומדים בנטל. כל תושב נהיה יזם בגלל תמ"א. הדרישה שלכם כלפי השלטון המרכזי צריכה להיות תקנים לעובדים ולמהנדסים. לא ייתכן שרשות מקומית לא יכולה להעסיק מהנדסים. כבר שכחו, אבל כשרפורמת הפרגולות עברה הממשלה הבטיחה תקציב של מאות מיליונים לעובדים ברשויות המקומיות. בית המשפט העליון ביטל את האפשרות שקבלנים יבצעו עבודות פיתוח ברשויות מקומיות כנגד ויתור על היטלי השבחה. שופטי העליון זרקו אבן לבאר והם היחידים שיכולים וצריכים להוציא אותה. למה הרצליה יכולה לקבל 7,000 יחידות דיור בהסכם גג וגבעתיים, שאין לה שטחים בכלל, לא יכולה לקבל הסכם גג להתחדשות עירונית? הממשלה אמרה 'תעשו מעונות סטודנטים בשב"צים' אבל לא אמרה מאיפה בדיוק הכסף לזה. היא לא נותנת כלים ליעדים שהיא מציבה. הדרך היחידה היא לעתור לבית המשפט העליון נגד השלטון המרכזי על מנת שיתחיל להכיר בשלטון המקומי".