שנאה, שיימינג, ורשתות חברתיות. פני התקשורת בשנה שחלפה מצטיירים במלוא הדרם, המכוער לעתים, בדוח השנתי שהפיק בית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל בשומרון. את המחקר המקיף, שבדק את התקשורת בישראל ב-2015 - סדרי יום, שימושים ומגמות - ערכו פרופ' רפי מן וד"ר אזי לב-און, והוא מאגד את כל המחקרים, האירועים והפרסומים שסבבו את המדיה הישראלית בשנה שעברה לכדי תמונת מצב ברורה.
לפי הדוח, שהגיע לידי "גלובס", מספר משתמשי האינטרנט ב-2015 היה 6.3 מיליון איש, ורוחב הפס הממוצע באינטרנט הנייח הגיע ל-50 מגה - עלייה של 25% בהשוואה ל-2014. הגולש הממוצע הוריד מדי יום לאינטרנט נייח קבצים בנפח של כ-3 ג'יגה, עלייה של 40%. כמו כן, ניכר גידול של 17% בגיבוי ובאחסון של תמונות וסרטונים בענן, ו-54% מהנשאלים בסקר שערכה בזק משתמשים בטכנולוגיית גיבוי זו.
84% מהנשאלים דווחו שהם צפו ברשת בסרטים ב-2015 - בהשוואה ל-75% ב-2014. 14% עשו זאת בסמארטפון בהשוואה ל-8% בלבד ב-2014. רק 54% מהצופים בווידיאו באינטרנט ציינו כי הם צפו גם בתכנים פיראטיים, מספר גבוה לכשעצמו, ומאחר שמדובר במעשה לא חוקי יש להניח שלא כל מי שהכחיש השיב את האמת לאמיתה.
סקר בזק גם מצא כי 80% מהמבוגרים בישראל נמצאים בפייסבוק ו-75% בווטסאפ. בקרב נוער בני 13-17, ווטסאפ ניצבת במקום הראשון עם 80% ורק אחריה פייסבוק ולבסוף אינסטגרם עם 51%. 35% מהנוער השתמש גם בסנאפצ'ט, ויש להניח שבשלושת החודשים שחלפו מאז, המספר רק עלה.
גם בישראל הפייסבוק אינה רשת חברתית צעירה כפי שניתן היה לחשוב. על פי נתוני אאודיאנס אינסייט, שהציגה חברת פיאלקוב דיגיטל, קבוצת הגיל הפעילה ביותר בפייסבוק היא של בני 25-34. כ-71% ממשתמשי הרשת הם אקדמאים או סטודנטים.
עוד מגלה המחקר, כי יותר ויותר ישראלים צרכו ב-2015 חדשות באמצעות התרעות ועדכוני פוש, ובאמצעות פייסבוק. כ-68% מבני 13-34 וכ-50% מבני 35 ומעלה ציינו שהם קוראים חדשות באמצעות הפניות כאלו. שליש מהנוער צורכים חדשות ברשתות החברתיות.
במהלך מערכת הבחירות האחרונה, במארס 2015, שליש מהציבור עקב אחר פוליטיקאים ברשתות החברתיות, לעומת 20% מהטלוויזיה והעיתונות. רק 4% פגשו בפוליטיקאים פיזית, בחוגי בית או אסיפות בחירות. בעוד שבבחירות 2013, הייתה מפלגת יש עתיד חלוצה בשימוש ברשתות החברתיות, ב-2015 הוביל בזירה זו הליכוד.
דור ה-Y בפייסבוק, דור ה-Z בסמארטפון
במחקר מתפרסמים בראשונה נתונים מתוך סקר TGI, שלא נחשפו עד כה. כ-64% מהנשאלים בסקר החצי שנתי הבוחן את החשיפה למותגי העיתונות המודפסת בישראל, ענו כי הם מסכימים עם ההיגד "אני יכול להסתדר בקלות ללא עיתון יומי". לשם השוואה, ב-2014, רק 61% הסכימו עם ההיגד וב-2013, שיעורם עמד על 60%. קבוצת הגיל שמסכימה יותר מכל עם ההיגד היא בני דור ה-Y שמוצאים עניין גובר בפייסבוק - בני 25-34. לעומתם, בני 65 ומעלה עדיין קשורים לעיתון שהם מקבלים מדי בוקר - רק 40% מסכימים עם ההיגד.
מתוך הנשאלים 49% הביעו הסכמה עם ההיגד "כעת, כאשר אני משתמש באינטרנט, אני קורא פחות עיתונות מודפסת" - לעומת 45.3% בשנת 2014. למרות תשובות אלו, מגלה הסקר כי הציבור עדיין לא מפנה עורף לעיתונות המודפסת וכי שני העיתונות המובילים בחשיפתם - "ידיעות אחרונות" ו"ישראל היום" - התחזקו בשנה זו.
בעבור בני 18-35, האינטרנט הוא באופן מובהק מקור המידע העיקרי לחדשות. קרוב ל-61% מבני שכבת גיל זו העידו על כך. העיתונות המודפסת משמשת מקור מידע עיקרי רק ל-2% מהצעירים. ככל שעולה גיל המשתתפים בסקר, שערך פרויקט הצעירים NET-MED, כך גוברת ההעדפה לטלוויזיה כמקור מידע, ופוחת השימוש ברשתות החברתיות. בעיני 24% מהצעירים אמצעי התקשורת המהימן ביותר הוא האתר ynet ואחריו חדשות ערוץ 2. בכל הנוגע לסיכום נתוני הצפייה בטלוויזיה - לפי נתוני הוועדה הישראלית למדרוג, זמן הצפייה היומי בטלוויזיה ב-2015 ירד בכ-5% לעומת 2014 - ל-3 שעות ו-36 דקות.
פרק שכתב ד"ר חננאל רוזנברג מאוניברסיטת אריאל, עוסק בנתוני צריכת המדיה של בני דור ה-Z, שנולדו החל בשלהי שנות התשעים. רוזנברג חושף כי כמחצית מבני 12-17 גולשים באינטרנט ובסמארטפון כ-4 שעות ביום ומעלה, ו-21% מהם כ-6 שעות או יותר. אך בניגוד להערכות, הנוער בישראל מרים את הראש מהמסך - 40% מהם מאזינים לרדיו - בעיקר בנסיעה ברכב עם ההורים; 21% מהם מנויים על מגזין מודפס (בעיקר בנות); ושימו לב לנתון הבא - 20% מבני הנוער שלחו מכתב או חבילה בדואר בשנה האחרונה.
שיח אלים נגד המדינה וסמליה
בכל יום נרשמות בישראל 15 אלף שיחות המכילות קללות או קריאות לאלימות. מדובר בעלייה של 20% לעומת שנת 2014 - כך קובע מחקר של חברת VIGO בראשותו של רביב טל, ששולב במחקר הנרחב. "השיח האלים הוא תנודתי, ומושפע ברובו מאירועים ביטחוניים או פוליטיים", מסביר טל. כמעט מחצית מהשיח הפוגעני הוא נגד המגזר הערבי, ומידת האלימות נגד השמאל גבוהה פי 2 מזו שנגד הימין. ועם זאת, לא כל השיח האלים הוא מגזרי - אלפי פוסטים אלימים הופנו במהלך שנת 2015 כלפי המדינה וסמליה, ובראשם הממשלה, המשטרה, צה"ל ובג"ץ.
אחד הנושאים המרכזיים בדיון התקשורתי ב-2015, קובע המחקר, הוא השיימינג ברשת, הב*יוש. אירוע בולט סביב הסוגיה הוא התאבדותו לפני כשנה של אריאל רוניס, מנהל בלשכת רשת ההגירה והאוכלוסין בתל אביב, שבפוסט שפרסם רגע לפני ששם קץ לחייו ציין כי הוא עושה זאת לאחר שהואשם ברשת ביחס גזעני כלפי אחת מבאות לשכתו.
המחקר מגלה כי 58% מהגולשים נחשפו לשיימינג במהלך השנה שעברה, וכ-11% מהנחשפים אליו, אף נטלו בו חלק ושיתפו אותו הלאה. כמחצית מההורים לילדים בני 6-17 מתארים את השיימינג כאחת התופעות שהם חוששים ממנה לגבי ילדיהם.
על פי סקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומובא במחקר, כמעט כל ילדה עשירית חוותה הטרדה מינית ברשת, 12% מהילדים חוו איום או השפלה ברשת ו-7% דיווחו על התחזות או גנבת זהות. כ-70% נפגעו ברשת יותר מפעם אחת.