מוצרי חלב, סופרמרקט / צילום: תמר מצפי
התקוות כי הורדת המע"מ תגרום להורדת מחירים ותגביר את הצריכה, לא התממשו: בכיר באוצר מודה בשיחה עם "גלובס" כי הורדת המע"מ מ-18% ל-17%, שהתרחשה בתחילת אוקטובר 2015, גולגלה רק באופן חלקי לצרכן.
לדבריו, "הורדנו את המע"מ ב-1%, אבל חצי מהעסקים לקחו את זה לרווחים שלהם ולא גלגלו את ההורדה לצרכן. גם ברשתות המזון הורדת המע"מ לא גולגלה באופן מלא לצרכן. זה חמור מאוד". ממצאים אלה עלו בבדיקה ראשונית שערך משרד האוצר על השפעת הורדת המע"מ.
נזכיר כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר, משה כחלון, הכריזו על הורדת המע"מ ב-1%, הורדה שנכנסה לתוקף ב-1/10/2015. הורדת המע"מ באה לאחר עודפי גבייה ממסים ומתוך מטרה לעודד את הצמיחה תוך תמיכה בצריכה הפרטית.
ההנחה הייתה שהמע"מ יוביל להורדת מחיר, וממילא כתוצאה מכך הצריכה תעלה. על רקע זה התנגד בשעתו בנק ישראל למהלך וטען כי "עדיף להפעיל צעדים שיסייעו לענפי היצוא וההשקעות ולאו דווקא לתמיכה הנוספת בצריכה הפרטית".
הורדת המע"מ על מוצרים גדולים, כמו למשל מכונית, באה לידי ביטוי בהורדה של מאות שקלים. ההורדה על מכונית שמחירה 100 אלף שקל היא 847 שקל. על מקרר שמחירו 8,500 שקל ההורדה הייתה אמורה לבוא לידי ביטוי בהפחתת 72 שקל מהמחיר.
ואולם במוצרי מזון, הורדת המע"מ הייתה אמורה לבוא לידי ביטוי בהורדה של אגורות בודדות עד עשרות אגורות למוצר צריכה. משפחה שסל הצריכה החודשי שלה עומד על 3,000 שקל בחודש הייתה אמורה לחסוך 25 שקל. התועלת הכללית הייתה אמורה להגיע להורדת המע"מ על כלל ההוצאות של המשפחה, לרבות חשבונות שוטפים, וככזו היא הייתה עשויה להגיע לסכומים משמעותיים יותר.
העובדה שבמוצרי הצריכה מדובר באגורות או בעשרות אגורות בודדות, הקלה על הרשתות שבחרו שלא לגלגל את ההורדה לצרכן, כיוון שהצרכן לא מסוגלת להבחין בהבדל.
מבדיקה שערך "גלובס" בשיתוף עם אתר פרייסז עולה כי בפועל ההורדה במרבית המקרים אכן לא התגלגלה לצרכן אלא שימשה את הרשתות לשיפור הרווחיות. הבדיקה בוצעה באופן רנדומלי, כאשר הן סניפי הרשתות והן המוצרים נבחרו באופן זה.
כך למשל, מחירו של אורז פרסי סוגת לא ירד בסניפים שנבדקו ברשתות ויקטורי, יש בשכונה, יש חסד ואלונית. לעומת זאת, המחיר בשופרסל אקספרס וביוחננוף ירד. מחיר בורקס תפו"א של מעדנות וביסלי גריל ברשת רמי לוי לא ירד בעקבות הורדת המע"מ.