דורית סלינגר / צילום: יח"צ - הקרית האדמית אונו
"אני משוכנעת שיהיו מנהלים טובים גם בשכר בעלות של עד 2.5 מיליון בשנה", כך אמרה היום (ג') דורית סלינגר, הממונה על אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, בהתייחס לחוק החדש להגבלת שכר הבכירים במגזר הפיננסי.
סלינגר אמרה בכנס בנושא "עתיד החיסכון הפנסיוני" שהתקיים בקריה האקדמית אונו, כי "אם אתם שואלים האם שכר שנתי בעלות 2.5 מיליון שקל זה הרבה או מעט - זו כבר שאלה ערכית לגמרי".
עוד אמרה סלינגר, כי "כבר לפני למעלה משנה התחלתי לעסוק בנושא של שכר ראוי - וביחד עם הבנקים הוצאנו רגולציה חדשה בהקשר של שכר קבוע ושכר משתנה. החוק החדש שהתקבל לאחרונה קבע מנגנונים לתשלום ואנחנו נמשיך לפעול בנושא זה", לדבריה.
בכנס השתתפו גם פרופ' ירון זליכה, ראש בית הספר לראיית חשבון בקריה האקדמית אונו שהנחה את הפאנל; יהודה בן אסייאג, מנכ"ל מנורה מבטחים פנסיה וגמל; ורובי גינל, משנה למנכ"ל התאחדות התעשיינים.
בן אסייאג התייחס גם הוא לנושא הגבלת שכר הבכירים, וטען כי "חלק מהמנהלים כבר עדים לגל פרישה שהחל במקום אחד. הסיבה היא פשוטה - אלטרנטיבה. כל מי שיכול יעשה זאת, אלא אם הם רואים בעבודה שלהם שליחות, ויש מעט כאלה. אבל אלה שהם מספיק טובים פשוט יפרשו".
לדבריו, "מדובר בקפיצת מדרגה. ייתכן והדרך הנכונה היתה לעסוק במנגנונים שצריכים לפקח על השכר כמו הדירקטוריון ובאסיפה הכללית. להתעסק באופן מתן האופציות, בכל המרכיבים, ולא רק במדד התקרה. עצם העובדה שאנחנו אחת המדינות היחידות בעולם ששמה על עצמו מגבלה כזו, מרמזת על כך שהתהליך לא התממש כמו שצריך. העמדת חסם כזה תשאיר מנהלים טובים, אבל ללא תמריץ כללי. למען הגילוי הנאות, אני עוד לא בתקרה, אבל התקרה בהחלט התקרבה אליי".
בשלב זה, אמר פרופ' זליכה, כי "החוק הוא תוצאה של כשלים של הבורסה בכל הנושא של פיקוח לקוי של דירקטורים ושל מנהלים ששיתפו יותר מדי פעמים עם עסקאות מפוקפקות. עד שהציבור אמר שנמאס לו. אולי אתם צריכים ללמוד שיש גבול לכל תעלול".
גינל תקף בדבריו את הרפורמות של סלינגר, ואמר כי "דורית היא רגולטורית יצירתית וגם היפראקטיבית. שורת הרגולציות שלה היא בלי נגמרת - לענף ולמגזר העסקי קשה להכיל את זה. חלק מהפתרונות שהאגף מציע יצירתיים, אך ניתן להגיע לפתרונות פחות מסובכים ויותר קלים ליישום. לא תמיד צריך לרוץ עם הרגולציה קודם, ובטח לא בקצב כל כך מהיר. הידברות עם המגזר העסקי תמיד תוביל לפתרונות מאוזנים ואפקטיביים יותר. בין אם מדובר בהפחתת דמי הניהול ומניעת סבסוד צולב, או בהבטחת ההפרשות לעובדים".