ענבל אור/ צלם: שלומי יוסף
בעודו מקריא הבוקר (ג') את ההחלטה שקיבל לגבי פירוק החברות שבשליטת ענבל אור, ציין השופט איתן אורנשטיין את העובדה שחוק המכר לא חל מארגני קבוצות רכישה, אך גם את העובדה שחובת האמון כן חלה עליהם.
"החברה התמחתה בארגון קבוצות רכישה, תחום שאינו מוסדר בחקיקה ואינו מחייב את מארגן קבוצות הרכישה במתן ערבויות לחברי הקבוצה שיבטיחו את השקעתם, להבדיל מקבלן אשר מחויב לפעול לפי חוק המכר", אמר אורנשטיין. "גם אם אין הסדר חוקתי שלפיו על מארגן קבוצות להפקיד את כספי החברים בחשבון נאמנות ייעודי שיבטיח את החזר ההשקעה למקרה שהפרויקט לא יתממש, הגם שלא ניתן לשלול שקיימת חובה כאמור, בין היתר מכוח חובות אמון, נאמנות ונוהג".
אורנשטיין התייחס לבעייתיות באופן ובשיטה שבהם התנהלה ענבל אור והחברות שבבעלותה, לרבות שיטת מכירת דירות ביתר, שימוש בכספי רוכשים לצורכי החברה והעובדה שלא היו בחברה מספיק כספים לצורך השבתם לרוכשים המעוניינים לבטל את העסקה.
"התגלתה התנהלות בעייתית של החברות וכוונתי בעיקר לארגון קבוצות רכישה תוך ערבובייה של כספי הרוכשים בכל הפרויקטים בחשבון כללי אחד, חלף הפקדתם בחשבונות נפרדים ייעודיים שישמשו כל אחד רק לצורכי הפרויקט הספציפי", אמר אורנשטיין. "משיכת כספים מהחשבון הכללי נעשתה לצרכים כלליים של החברות, לא כל שכן אלה שימשו גם לצרכים אישיים של בעלת השליטה. החברות פעלו באופן פירמידיאלי, שכן נמכרו זכויות ביחידות לרוכשים, הגם שמספר היחידות שניתן לבנות במצב התכנוני הקיים נמוך במידה ניכרת לעומת מספר היחידות שנמכר. יש בהתנהלות האמורה בעייתיות, במיוחד משעה שקיימת היתכנות להשיב לרוכשים את כספם במקרה שלא יוגדל מספר היחידות, והכספים אינם מופקדים בנפרד, אלא נמצאים בחשבון כללי שמשמש לכלל הוצאות החברה".
את הדברים שהעלה אורנשטיין צריכים להפנים בירושלים. משרד השיכון, אשר אמון על חוק המכר, צריך למצוא סוף סוף את הדרך להפעיל רגולציה כלשהי על מארגני קבוצות רכישה, שבמקרים רבים חורגים מהבטחותיהם כלפי רוכשי דירות, הן במחיר הדירה והן בלוחות הזמנים.
מצד אחד, בפרסומים הצבעוניים בכלי התקשורת הם מציעים לנו לקנות דירות, אבל מצד שני, הם מסירים מעצמם כל אחריות לגורל הרוכשים לאחר רכישת הקרקע. מי שסבור כי תופעות של מכירת דירות מבלי שהמצב התכנוני על המגרש ידוע נכונות רק לגבי ענבל אור, פשוט טועה.
עד שהחלונות הגבוהים בירושלים יפנימו את דבריו של אורנשטיין, צריכים להתאפס על עצמם גם כל מארגני הקבוצות, מוכרי הקרקעות החקלאיות ומשווקי הזכויות למיניהם, שמתמחים בעיקר בהבטחות על גבי פרסומות והדמיות, שהוודאות להגשמתן קבורה בתוך מסמכים משפטיים חד-צדדיים, שלשיטתם ייגבו אותם ביום הדין. אפשר רק לקוות שכל אלה יביטו כעת ביום הדין של ענבל אור - וסוף סוף ידאגו.