דני ברק ז"ל / צילום: תמר מצפי
בית המשפט דחה את תביעת המיליונים של אלמנת דני ברק ז"ל, לשעבר מנכ"ל לידר שוקי הון ומבכירי שוק ההון המקומי, אשר שלח יד בנפשו ביוני 2010, כנגד חברת הביטוח מנורה מבטחים.
שופטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, הדס עובדיה, פסקה נגד תביעתה של טלי ברק לקבל 20.3 מיליון שקל מחברת הביטוח (נכון למאי 2011, ובצירוף הצמדה וריבית), ובנוסף הוצאות משפט ושכר-טרחה בהיקף 20% ומע"מ.
השופטת קבעה כי מנורה מבטחים אינה חייבת בתשלומים האמורים בגין ביטוח למקרה מוות שעשתה למנוח, ולעובדים אחרים בלידר שוקי הון, ושלא היה בתוקף במועד האירוע.
ככל הנראה, בכוונת טלי ברק לערער על פסק הדין, מתוך תפיסה שבית המשפט לא נתן משקל ראוי לכך שתהליך כריתת חוזה הביטוח לקה בחסר.
דני ברק ז"ל היה מנכ"ל בית ההשקעות לידר שוקי הון, והוא בוטח במנורה בפוליסה שכללה כיסוי למקרה מוות בסך נומינלי של 17.85 מיליון שקל וכיסוי לנכות מקצועית בסך נומינלי של 4.6 מיליון שקל. הביטוח נרכש לאחר שלידר הקצתה לשורה של עובדים ונושאי משרה בה מניות ללא תמורה, כנגד התחייבותם לעבוד בלידר תקופה מוגדרת.
הביטוח שנרכש ממנורה מבטחים היה למקרה שמי מהם יאבד את כושר עבודתו או ימות בטרם תושלם תקופת ההתחייבות. מטרת הביטוח הייתה להבטיח את קבלת שוויין של המניות, היה והעובד לא יוכל לסיים את תקופת עבודתו (ולפיכך לא יהיה זכאי למניות) מסיבה של מוות או נכות מוחלטת ותמידית. תחילת תקופת הביטוח הייתה ממאי 2006.
המחלוקת בין הצדדים נסובה על משך תקופת הביטוח. בעוד שהאלמנה טענה כי תקופת הביטוח הייתה ל-5 שנים מיום תחילת הביטוח, טענתה של מנורה, שהתקבלה במלואה בפסק הדין, הייתה שתקופת הביטוח הייתה ל-4 שנים. לאור זאת, המועד בו המנוח שם קץ לחייו, ב-4 ביוני 2010, היה כחודש לאחר תום תקופת הביטוח על-פי הפוליסה שהוצאה לברק וב-16 פוליסות נוספות.
בית המשפט קבע בפסיקתו כי ככל שאירעה תקלה בהעברת המידע מלידר לסוכן הביטוח, עיקרה נעוץ בפועלו של המנוח שמסר נתונים לסוכן, וייתכן כי לא היה זהיר די הצורך כפי שהתברר בדיעבד, וכי למעשה התבקשה תקופת ביטוח של 4 שנים, כאשר הפוליסה נערכה על-פי המידע שהתבקש, ולא ניתן לפרשה בפרשנות שונה מן הכתוב בה.
את מנורה מבטחים ייצגו עורכי הדין רם דורון ועילם בורבין ממשרד דורון-בורבין, צופין, ואילו את התובעת טלי ברק ייצגו עורכי הדין חיים קליר ועודד יחיאל ממשרד חיים קליר.