חשבתם שגשר האף שלכם כבר ראה הכול? השבוע נפתח במתחם שרונה בתל אביב מוזיאון האופטיקה הראשון למשקפיים ולתרבות חזותית (הכניסה חופשית). כ-350 זוגות משקפיים, הסוקרים את תולדות המשקפיים מאז ימי הביניים ועד היום, מסודרים בזוגות על פני שלושת הקומות במוזיאון. לא תראו פה את הלוגו על זרוע המשקפיים, אף מעושרת לא תוכל להשוויץ בחשבון הבנק שלה בעזרתם, ובכל זאת, כל זוג, נכון לתקופתו, סימן את הדבר האמיתי בכל הנוגע לשימושיות, לסטייל אמנותי ולעיצוב.
רוב הפריטים הגיעו מאוסף פרטי שנאסף במשך שנים ארוכות על-ידי מייסדי אופטיקנה, משפחת רסין. "לאבי הייתה ב-1950 חנות ברחוב אילת ביפו, ורעייתי ואני הקמנו את אופטיקנה, אבל האוסף זה עניין של תשוקה וחדוות יצירה בתחום שאני אוהב יותר מכול", אומר מאיר רסין, המנכ"ל והבעלים. "במשך השנים אספנו כל מיני פריטים שיש מאחוריהם כל מיני סיפורים; למשל, אלה של המעצב אלכסנדר סטאו, המעצב משקפיים יוצאי דופן לתעשיית הקולנוע והתיאטרון, ואחראי לאלה שרואים בסרטים עתידניים. יצרנו איתו קשר ומסתבר שיש לו קשר אישי היסטורי עם ישראל - הוא התארח כאן כנער בשנות ה-70, למרות שהוא לונדוני ממוצא קפריסאי. הוא שלח לנו את הפריטים במתנה. ויש את מקל ההליכה שבקצה שלו טלסקופ. הגברת שמכרה לי את זה סיפרה שב-1830 המקל הזה השתתף בקטטה שפרצה בהצגת הבכורה של המחזה של ויקטור הוגו, בין אלה שהתפעלו ממנו לבין אלה שגינו אותו".
בשיטוט בין שלוש קומות המוזיאון הנמצא בבניין משוחזר של המושבה הטמפלרית, המבקרים מוזמנים למנהרת הזמן של תולדות המשקפיים. במאה ה-11 נמצאו עדויות ראשונות לשימוש בזכוכית קמורה כעזר לראייה, במאה ה-13 יצרו נזירים אנגלים וגרמנים כלי קריאה קמורים מקריסטל עבור הנזירים שהתקשו בקריאה. באותה תקופה גם נוצרו המשקפיים הראשונים בוונציה, וכונו "משקפי מסמר" על שם המסמר ששימש לחיבור זרועות העץ שלהם. במאה ה-14 פותחו משקפיים עם גשר מקושת שנשען על האף, אך מהפכת המשקפיים התרחשה בעיקרה במחצית השנייה של המאה ה-20, עם הופעתן של מסגרות הצלולואיד, החומר הפלסטי הראשון. "אני מאוד מכבדת את הזמן שאנשים משקיעים בביקור במוזיאון הזה", אומרת אוצרת המוזיאון, ד"ר מרב בלס, "ולכן, מה שהנחה אותנו והיה נר לרגלינו, גם בתכנים וגם בעיצוב, זה להראות לקהל איך משקפיים, שהם למעשה סוג של תותב, הפכו לאורך ההיסטוריה לפריט אופנתי, ולא סתם אופנתי, אלא לכזה שאתה יכול להביע את עצמך דרכו, בדיוק כמו נעליים או שעונים".
המוזיאון מחולק כאמור לשלוש קומות. הקומה הראשונה מספרת את סיפור האבולוציה וההתפתחות ההיסטורית של המשקפיים מהמאה ה-11. הקומה השנייה עוסקת באופנה ובמשקפיים כמותג צריכה עם משקפיים מעוצבים והשפעתם. קומת המרתף מיועדת לתערוכות מתחלפות. עבור רסין ובלס, ההיילייט של המוזיאון נמצא בקומה השנייה בחדר שמוקדש לענף המשקפיים בישראל. "זה לא שישראל היא מעצמת משקפיים כמו צרפת או איטליה", אומרת בלס, "אבל אנחנו מספרים מה קורה פה מקום המדינה, חנויות האופטיקה הראשונות, משקפיים של מותגי גוטקס משנות ה-80, וגולת הכותרת היא הבוגרים של שנקר מהשנים האחרונות שמעצבים משקפיים. זה ממחיש בדיוק את המסר איך כל אחד מביע משהו מעצמו דרך המשקפיים".