סיגל נעים נחשבת ליזמית מובילה. אבל אחרי אקזיטים לחברת JUMP ולחברת "אקספנד" שהקימה ומכרה לחברת החשמל הצרפתית, הקימה פרויקט מסוג אחר לגמרי. "מנהלים מוצלחים הופכים ברגע אחד חסרי ביטחון - ומופיע הילד הקטן שעשו עליו חרם", היא מספרת על המהלכים המקצועיים והאישיים שהובילו אותה לפתוח את מכון "חברים", שמטפל בנפגעי דחייה חברתית.
כל ילד שלישי בישראל סובל מדחייה חברתית ברשת או בקבוצות וואטסאפ. בריונות, חרם, ההתנהלויות החברתיות האלימות לא נעלמו - הן השתכללו ועברו למדיה החברתית, ולא תמיד מתרחשות באופן גלוי על הקיר בפייסבוק, אלא בקבוצות סגורות.
מדאיגה ובוערת אמנם, אבל איך התופעה המדאיגה קשורה ליזמית בתחום האנרגיה והקלינטק? "אף אקזיט, גדול ככל שיהיה, לא גרם לי לתחושת ערך אמיתית ועמוקה כמו לראות ילד או מבוגר דחויים חברתית ומבודדים הופכים למישהו עם ביטחון עצמי, לאדם שיש לו לפחות חבר אחד", מסבירה בראיון ל"גלובס" סיגל נעים, 46, אחרי שני אקזיטים, אחד מהם מהגדולים בתחום הקלינטק בישראל, את הסיבה שגרמה לה לעזוב את העולם העסקי.
היא הקימה לפני כשנה את מכון "חברים", שמטפל באחת הבעיות הכואבות של ילדים וגם מבוגרים: דחיה חברתית. במכון פועלות למעלה מ-10 קבוצות שונות בגילאי גן, בית הספר ואפילו קבוצה של חיילים שהבריונות שאותה חווה ממשיכה לפגוע בהם במהלך השירות וכחייהם כבוגרים.
"המחשבה הרווחת היא שרק ילדים סובלים מפגיעה חברתית", מסבירה נעים איך הנושא נוגע בכל תחומי החיים, "אבל גם במהלך הקריירה שלי נפגשתי עם לא מעט מנהלים מוצלחים, שברגע שהם יוצאים מאזור הנוחות שלהם ונכנסים איתך לשיחה יותר אישית, הופכים ברגע אחד חסרי ביטחון. המנהל הגדול נעלם ומופיע הילד הקטן שעשו עליו חרם".
לפצח את השוק הטיפולי
נעים נולדה בבאר שבע למשפחה דתית מרובת ילדים. היא החלה את דרכה כעורכת דין צעירה שהתקבלה מייד לאחר הלימודים לאחת הפירמות הגדולות והיוקרתיות בישראל. לאחר כמה חודשים הבינה שצריך לחשב מסלול מחדש - ועברה לנהל את מחלקת האינטראקטיב של "רשת". משם התקדמה לניהול חברת JUMP, שהציעה שירותי תוכן סלולריים ברוסיה ובמזרח אירופה, מטעם קבוצת LR. שנתיים בלבד לאחר שהתיישבה בכיסא המנכ"ל, הובילה נעים את החברה לאקזיט - כשהרוכשת היא קרן השקעות רוסית.
נעים לא עצרה לנוח על זרי האקזיט, התקדמה אל המטרה הבאה ומיצבה את עצמה כיזמית כשהקימה את חברת "אקספנד" - חברת הקלינטק שאחראית לפיתוח מרבית השדות הסולאריים בשוק המקומי. לפני שלוש שנים עשתה נעים את אחד האקזיטים הגדולים ביותר בתחום זה בישראל, כאשר מכרה את "אקספנד" לחברת החשמל הצרפתית.
מכאן נראה היה שמסלול ההצלחה והיזמות של נעים ברור, אבל דווקא אחרי האקזיט של אקספנד התרחשה נקודת מפנה בחייה, והאתגר האחד שלו לא ציפתה הגיע מהבית: "עברתי שינויים בחיים האישיים שהשפיעו על המשפחה שלי, ונתקלתי לראשונה בצורך בהתמודדות עם דחייה חברתית. ההתפתחות המואצת של הרשתות החברתיות הביאה את הבעיות החברתיות והחרמות לשיאים חדשים וה'שוק' הטיפולי, המורכב מפסיכולוגיה פרטנית, כבר לא ערוך כיום להתמודדות עם בעיה מסוג זה".
העמדה של נעים מתיישבת עם המצב בשטח. מסקר שערך איגוד האינטרנט הישראלי עולה כי קרוב ל-80% מההורים חוששים שילדיהם מעורבים באלימות ברשת (סייבר בולינג) אך עדיין, למרות המודעות, התופעה רק מתגברת. מתוך כך הגיעה נעים למסקנה שהדרך לסייע לילדים ומבוגרים שסובלים מאלימות רשת לא תגיע משיחה פרטנית עם פסיכולוג, אלא מצויה בכוחה של קבוצה, בליווי מקצועי כמובן, שדרכה הנפגעים יכולים לחוות תיקון חברתי מול "קבוצת השווים".
עם ההבנה הזו גייסה נעים את ד"ר אלון וסרמן, נוירופסיכולוג וביחד הקימו את מכון "חברים".
"בשנים האחרונות יש עלייה בכמות הדיווחים על פגיעות יומיומיות המשאירות את חותמן השלילי על ילדים ובני נוער רבים", היא מסבירה את הצורך. "העוצמה והתדירות של גילויי התוקפנות עולות לאין שיעור במרחבים הדיגיטליים והווירטואליים, שם הילדים מבלים חלק ניכר מזמנם".
היא מצביעה על הסיבה המרכזית שהאלימות כיום מתנהלת ומתעצמת באין מפריע: "הרבה קבוצות חברתיות ברשת מתקיימות במרחב כמוס, מוסתר ומוגן מפני התערבויות חיצוניות. כל אחד מחברי הקבוצה מרגיש שהוא נמצא בחלל סגור שפועל לפי חוקים שהקבוצה עצמה, ורק היא, קובעת. לכן במידה ומתפתח שיח אלים כלפי אחד מחבריה, לרוב לא יהיה מי שיעצור אותו. כך צומחת נורמה קבוצתית שלעיתים, עבור היחיד, מסתיימת בתוצאה טרגית".