דולר / צלם: רויטרס
לבית המשפט המחוזי מרכז הוגשה בקשה לאישור תביעה ייצוגית על 23 מיליון שקל נגד ישראכרט והחברה-הבת שלה, יורוקארד. התובע הייצוגי, לקוח של חברת האשראי, טוען, באמצעות עורכי הדין איתמר פורת ונועם מחלב ממשרד שניצר גוטליב סאמט ושות', כי שערי ההמרה של מטבעות זרים שאינם דולר ואירו גבוהים מהשערים שלהם התחייבה ישראכרט.
על-פי הבקשה, בפרסומים של ישרכרט ויורוקרארד, כמו גם בהסכמים בינן לבין לקוחותיהן, נקבע כי תשלומים המועברים במסגרת עסקאות במטבע זר (שאינן דולר ארה"ב ואירו) ושמבוצעות באמצעות כרטיסי חיוב שמנפיקות החברות, יומרו מהמטבע בו מבוצעות העסקאות לדולר על-פי שער ההמרה של "הארגון הבינלאומי" של כל כרטיס חיוב מסוג מסטרקארד, יורוקארד או ויזה.
אלא שבפועל, החברות ממירות את התשלומים לפי שערי המרה גבוהים מאלה המפורסמים על-ידי הארגון הבינלאומי. בכך, נטען, מייקרות החברות את המטבע הזר שהן מוכרות ללקוחותיהן, מפרות את ההסכמים עם הלקוחות ומתעשרות על חשבונם.
התובע הייצוגי ביצע 18 עסקאות במטבעות של באט תאילנדי, רופי נפאלי ורובל רוסי, וטוען כי חויב בשער המרה לדולר גבוה מזה שהיה אמור להתבצע, וכי בסך-הכול חויב בכ-9 דולר יותר ממה שהיה צריך.
לטענת התובע, התנהלותן של שתי החברות מהווה הטעיה בניגוד להוראות חוק הבנקאות, הפרת החובה לגילוי נאות, גביית עמלה שלא בהתאם לתעריפונים, הפרת חוזה, הפרת חובת תום-הלב, עשיית עושר ויצירת מצג-שווא. יש לזכור, מציין התובע, כי בהיותן תאגיד בנקאי, החובות החלות על החברות הן חובות מוגברות.
בהתבסס על הדוחות הכספיים של ישראכרט ויורוקארד, התובע הייצוגי מעריך את חברי הקבוצה במאות אלפים, הכוללים אנשים פרטיים וארגונים, ומעריך כי הנזק הכולל של חברי הקבוצה עשוי להגיע, כאמור, לסכום נומינלי של כ-23 מיליון שקל.
התובע מבקש לחייב את החברות להשיב לכל אחד מחברי הקבוצה את כל סכומי הכסף ששולמו על-ידם ביתר ב-7 השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה, בגין המרת מטבע זר לדולר שלא על-פי שער ההמרה של הארגון הבינלאומי הרלבנטי, כל זאת בתוספת ריביות והפרשי הצמדה.