יוסף גרינפלד / צלם: איל יצהר
חברת קרדן יזמות עדכנה היום על פנייה של המנהל המיוחד של נכסי יוסף גרינפלד, מבעלי השליטה בקבוצה שנמצא כיום תחת הליך של פשיטת רגל, בבקשה לדחות בחודשיים הנפקת זכויות שמקדמת החברה. המנהל המיוחד, עו"ד עופר שפירא, טוען כי ביצוע הנפקת זכויות "ערב מכירה אפשרית של מניות גרינפלד במסגרת הליכי הכינוס, עלולה לפגוע בשווי המניות הנמכרות", וכן כי "לא ידוע על כל אירוע המצריך ביצוע הנפקת זכויות בעת הזו".
בקרדן יזמות, המעוניינת לגייס עד 23 מיליון שקל, דחו את טענות המנהל וציינו כי "החברה בדעה כי אין ממש בטענותיו של המנהל המיוחד", וכי "הנפקת הזכויות היא פעולה שוויונית הנדרשת לחיזוק המבנה הפיננסי של החברה", אשר היא חיובית לפעילותה בין היתר לשם פירעון חובות לבנק, וכי עיכובה עלול לגרום לחברה נזקים.
גרינפלד, מבעלי השליטה בקרדן יזמות וקרדן אן.וי הציבוריות (לצד אבנר שנור ואיתן רכטר), היה עד לפני פחות מעשור מעשירי הארץ. לאחרונה נקלע להליך של פשיטת רגל עקב חובות בסך של כ-350 מיליון שקל, מרבית החוב לבנקים פועלים ולאומי.
פרויקט של 1.7 מיליארד ש' לתהל
דיווח אופטימי הרבה יותר פרסמה קרדן אן.וי בסוף השבוע. חברת תשתיות המים תהל שבשליטתה, חתמה יחד עם שותפותיה בפרויקט תחנת הכוח בכוכב הירדן (ייצור חשמל בטכנולוגיה של אגירה שאובה) על הסכם עקרונות לביצוע פרויקט ענק בהיקף של 1.7 מיליארד שקל (394 מיליון אירו).
החברות המבצעות הן סינוהיידרו (Sinohydro), חברה בת של פאואר צ'יינה, שלפי קרדן היא אחת מחברות האנרגיה המובילות בסין, וחברת אלסטום שבבעלות תאגיד ג'נרל אלקטריק האמריקאי. תהל מחזיקה בכ-41% מהפרויקט, כמו גם קבוצת האצ'יסון ווטר (41%), ובעלי מניות פרטיים דרך חברת טריפל אר. בנוסף להסכם הביצוע, חתמו השותפות עם אלסטום על הסכם עקרונות לתפעול ותחזוקה של הפרויקט לתקופה של 18 שנה, עם נקודות יציאה, תמורת תשלום שנתי של 16 מיליון שקל (3.7 מיליון אירו).
בקרדן אן.וי ציינו כי "תנאי הסכם הביצוע והסכם התפעול כפופים לאישור הגופים המממנים את הפרויקט - בנק הפועלים ובנק לאומי", וכן כי השלמת ההסכמים כפופה "לסיום הליך הסגירה הפיננסית לפרויקט כולו", הצפוי במהלך הרבעון השלישי של השנה. בתהל מעריכים כי עבודות מוקדמות בפרויקט יחלו באופן מיידי, וכי "תהליך ההקמה המרכזי יחל לקראת תום שנת 2016 ויימשך כ-52 חודשים". עוד ציינו, כי דירקטוריון תהל החליט לפעול למכירת חלק מהחזקותיה בפרויקט.
סער ברכה, מנכ"ל תהל, אמר כי: "תהל הובילה את פרויקט כוכב הירדן מיום הקמתו, והשקיעה עד היום יותר מ-50 מיליון שקל בקידומו. עתה, על מנת להמשיך ולפתח את תחומי הליבה ומנועי הצמיחה של החברה, בכוונתנו למכור חלק מהחזקותינו בפרויקט. המכירה מופנית לקרנות השקעה בתשתיות ולמשקיעים מוסדיים".
פרויקט "אגירה שאובה כוכב הירדן" ממוקם בצפון הארץ, בין קיבוץ נוה אור למושב מולדת, ומתוכנן לכלול תחנת כוח לייצור חשמל בהספק של 340 מגוואט בטכנולוגיה של אגירה שאובה. בפברואר 2014 קיבלו השותפות רישיון מותנה להקמת המתקן.
אגירה שאובה מאפשרת ייצור חשמל בשעות שבהן צריכת החשמל נמצאת בשיאה, באמצעות שאיבת מים ממאגר במפלס נמוך למאגר מים במפלס גבוה. בשעות שפל של צריכת חשמל, כמו הלילה, קיימת משאבה שמעלה מים ממאגר התחתון למאגר עליון באמצעות טורבינות (מעין גלגל ענק). בשעות שבהן קיים שיא ביקוש לחשמל, נופלים המים כלפי מטה ומניעים טורבינות המניעות גנרטורים המפיקים אנרגיה חשמלית - חשמל.
לאחר השלמת הקמת הפרויקט וקבלת רישיון ייצור, המתקן צפוי לקבל תשלום מחברת החשמל עבור העמדת זמינות, כושר ייצור, תועלות ושירותים נלווים במשך 18 שנים, ובתהל מעריכים כי התגמולים מחברת החשמל צפויים להגיע ליותר מ-200 מיליון שקל בתקופה זו. פרויקט נוסף מסוג זה מקימות שיכון ובינוי ואלקטרה מקבוצת אלקו, שבאחרונה דיווחו על הכנסתה של קרן ההשקעות אינפרא-רד כשותפה בפרויקט.