ענת גבריאל ודינה נבות / צילום: יונתן בלום
ענת גבריאל, מנכ"לית יוניליוור ישראל
גבריאל, 52, למדה ביולוגיה והחלה את הקריירה המקצועית בתחום התרופות, תחילה בתפקידי שיווק וניהול מוצר ולאחר מכן כמנהלת יחידה עסקית. קצת אחרי גיל 40 החליטה לעשות שינוי, עזבה את עולם התרופות, והגיעה ליוניליוור. היא התחילה כמנהלת שיווק בחטיבת השוק המקצועית, ועברה שישה תפקידים, ביניהם סמנכ"לית החטיבה המקצועית, סמנכ"לית שיווק וסמנכ"לית מכירות.
שלוש שנים לפני שענת גבריאל התיישבה על כיסא מנכ"לית יוניליוור ישראל, הצמיד לה תאגיד יוניליוור העולמי מנטור אישי - מנהל יוניליוור באינדונזיה, שיכין אותה לתפקיד. "זה היה די מדהים, כי לא פגשתי אותו מעולם", היא מספרת ל'ליידי גלובס'. "הייתי מאוד סקפטית, לא הבנתי מה מבלבלים לי את המוח, למה אני צריכה את זה, ואיך אפשר לעשות מנטורינג בטלפון, הוא בכלל לא מכיר אותי. אבל דווקא העובדה שזה היה מישהו שלא יודע עליי כלום מאוד עזרה.
"אחד הדברים שהוא אמר לי בכל פעם שדיברנו היה שאני חייבת לעשות תפקיד במכירות בחברה. אמרתי לו שבקריירה שלי עשיתי שנים בתפקידי מכירות, ושאלתי למה אני צריכה לעשות את זה שוב. הוא ענה שזה לא אותו דבר. עברו שנתיים, והמנכ"ל הציע לי להיות סמנכ"לית מכירות. זכרתי את מה שהוא אמר, וזה אחד הדברים שעזרו לי לקבל את ההחלטה. בדיעבד, הוא צדק. סמנכ"ל מכירות בתחום הקמעונאות זה תפקיד מאוד משמעותי שהכין אותי לבאות, והיום כמנכ"לית יותר קל לי בגלל שעשיתי אותו. זו הייתה אחת העצות הכי טובות שקיבלתי בקריירה שלי".
כעת, במדור חדש של 'ליידי גלובס', גבריאל היא המנטורית עם הניסיון הניהולי העשיר, שפוגשת את סמנכ"לית השיווק של בנק מזרחי-טפחות, דינה נבות. קווי הדמיון בין השתיים מתחילים ומסתיימים בכך ששתיהן מגיעות מעולם השיווק, ושתיהן קיבלו החלטה על שינוי דרמטי בקריירה סביב שנות ה-40 לחייהן, ונאלצו לרדת ב'יוקרת' התפקיד והשכר, כדי להגיע למקום שבו הן נמצאות כיום.
"אני פחות 'שקטה' מענת, ואני לומדת להיות", אומרת נבות. עם הגיל אני לומדת להתייצב. כשהחלטתי שאני לא רוצה להיות בעולם הפרסום וכן רוצה להגיע לעולם העסקי, עברתי לפלאפון. הייתי אז מבוגרת בשביל התפקיד, גם ירדתי בשכר, אבל זו הייתה החלטה מודעת, מכוונת".
גבריאל: "צריך לקחת סיכונים. מי שלא מוכן לקחת סיכונים, לא יכול להגיע".
נבות: "אבל זה לא רק לקחת סיכונים בניהול הקריירה, זה גם לקחת סיכון בתוך הקריירה, בהחלטות שאתה מקבל. עשיתי את זה, אבל אני טיפה מפגרת אחרי ענת".
השאיפה למנכ"לות
השאלה המרכזית והראשונה שעולה בתחילת התהליך היא האם נבות בכלל מעוניינת בתפקיד מנכ"ל. "הרבה אנשים מרגישים שהם חייבים להגיד 'אני רוצה להיות מנכ"ל', כי אחרת יתפסו אותם כלא מספיק אמביציוזיים", אומרת גבריאל, "יש אנשים שטוב להם במקום שהם נמצאים בו, ואין להם צורך בשינוי. זה שהצמידו לי מנטור הכריח אותי לחשוב ולהגיד לעצמי 'הגשמת בגיל 40 ומשהו את החלומות שלך, וזהו?'".
נבות: "אני לא אומר שלא חשבתי על זה קודם, אבל הנחתי בצד את השאלות לגבי התפקיד הבא. לא חיפשתי את הטייטל של מנכ"ל, דירקטור או יו"ר, אלא יותר אילו תחומים חדשים אני רוצה ללמוד, איך אני רואה את עצמי משפיעה, או מה אני עושה עם הידע והניסיון שלי. ענת גורמת לי לחשוב יותר מכוונן ומדויק. אני רוצה להיות מנכ"לית, אבל לא בכל מחיר. זה צריך להיות תחום שאתחבר אליו, אוהב אותו וארגיש שיש לי מה לעשות בו. זה לא כמו אלה שרצים ומתאבדים על הקונצרטינות, כי הם רוצים להיות מנכ"לים. לא נורא אם זה לא יהיה כתוב אף פעם על הדלת שלי".
גבריאל: "למה את רוצה להיות מנכ"לית?".
נבות: "בגלל יכולת ההשפעה והיכולת ליצור דברים בדרך שאני רוצה, גם אם זה קטן. לקחת אחריות".
גבריאל: "לאורך כל התקופה שבה הייתי סמנכ"לית וישבתי בישיבות הנהלה, הסתכלתי אילו החלטות מקבל המנכ"ל, ריתק אותי לראות אותו עובד. כל הזמן עשיתי עם עצמי תסריט של מה אני הייתי עושה אם הייתי בפוזיציה הזו, אילו החלטות הייתי מקבלת".
נבות: "גם לפני שחשבת על מנכ"לות?".
גבריאל: "זה נורא עניין אותי, וממש למדתי מזה. הייתי מאוד מעורבת, תמיד אמרתי את דעתי, כי אני אוהבת להגיד את דעתי מעל כל במה, וכל הזמן לקחתי על עצמי כל מיני פרויקטים או מהלכים חוצי ארגון, גם אם זה לא נגע בתחומי האחריות שלי. וכשקיבלתי את התפקיד והתיישבתי על הכיסא, הרגשתי שהגעתי למקום שאני צריכה להיות בו".
זו אחריות מאוד גדולה. לא מפחיד?
"במהלך שלוש שנים כמנכ"לית, בטח שיש נקודות זמן שאת מפחדת. יש עלייך אחריות מטורפת. 2,000 עובדים על הגב שלך, חברת ענק, הכול תלוי בהחלטות שאת מקבלת. יש את החששות, אבל את לא נותנת לזה לשתק אותך.
"אם הייתי מקבלת את התפקיד שנה או שנתיים קודם, הייתי פוחדת הרבה יותר. דווקא התפקיד שהכי פחדתי ממנו היה סמנכ"לית שיווק. נכנסתי לעולם אחר, וכל הזמן פחדתי לדבר שטויות, כי לא הכרתי כלום. עד שצברתי ביטחון, ואמרתי לעצמי שאני יודעת על מה אני מדברת, שאני מביאה ערך לאנשים, לא רק לוקחת, אלא גם נותנת".
רקע מגוון: לא רק מכירות
מיקוד קריירה בתחום אחד בלבד עלול להתגלות כבעייתי כשמתעורר הרצון לעשות את הקפיצה למנכ"לות, מכיוון שלכך נדרש בדרך כלל רקע מגוון. "כששקלו את המינוי שלי למנכ"לית אחד היתרונות היה שבאתי ממכירות ושיווק, וגם למדתי בתואר השני שלי כספים", אומרת גבריאל. "היה לי ידע כללי מאוד רחב, ונגעתי בהרבה עולמות. אחת השאלות שאת צריכה לשאול את עצמך, זה מה את עוד צריכה ומה החוזקות שלך, כי למרות ההתמקדות בשיווק אני בטוחה שעשית דברים אחרים מעבר לפן השיווקי".
נבות: "אני דווקא עשיתי תפקידי רוחב, אני מכירה ארגונים בקטגוריות שונות: שירותים, פיננסים, וקמעונאות, אבל לא עשיתי עבודה לעומק בחברה אחת".
גבריאל: "את יכולה להציג את זה כיתרון: לעובדה שעברת כל כך הרבה תחומים, ויש לך ניסיון מגוון, יש ערך. את צריכה לשאול את עצמך איזה סוג חברה היית רוצה למנכ"ל. ברגע שמתחילים לחשוב על כיוון, פתאום מסתכלים על העולם אחרת, ומוצאים אילו יכולות לפתח כדי שכשיגיע היום, תהיי בשלה לתפקיד".
כספים: לא לפחד מחשבונאות
מנהיגות עסקית מצריכה יכולות רכות, כמו ניהול אנשים, לצד ידע מקצועי כמו ניהול כספים. "כמנכ"לית אני אחראית על כל השורות ב-PNL (דוח רווח והפסד), כיו"ר אני חותמת על דוחות כספיים. אני צריכה להבין מה משפיע על השורה התחתונה שלי בתוך הארגון", אומרת גבריאל.
נבות: "יש את השאלה הכללית של התכונות והמיומנויות שמנכ"ל צריך, וענת הוסיפה עוד מדרגה, אם אתה מכוון את עצמך לתפקיד מנכ"ל בתחום מסוים, למשל בענף הקמעונאי, אז עולם המכירות הוא מחויב המציאות. זה חזק שבעתיים כשאני עובדת בתחום הפיננסים. אין לי הכשרה בתחום, ואני לומדת מהר ומבינה, אבל זה עוד חסר אצלי, אפילו שבגיתם ניהלתי את הקבוצות שהיו לנו בהן אחזקות, ועבדתי כל הזמן עם ה-PNL. זה לא היה לעומק, עם ירידה לפרטים".
גבריאל: "כספים זה חובה, את יושבת על הכסף. בתואר השני שלי התמחיתי במימון בגלל שידעתי שזה הצד החלש שלי. המרצים שלי דחפו לי את זה למוח כמעט בכוח. היום, כשסטודנטים באים להתייעץ איתי, אני אומרת 'תלמדו את מה שהכי קשה לכם'. חשבונאות זו גם שפה וגם לוגיקה. אני מסוגלת להבין את הכלכלנים אצלי, ואת החשיבה שלהם. כשאני מסתכלת על הדוחות הכספיים אני יודעת מה אני קוראת, זה לא מפחיד אותי, זה לא קשה לי. זה באמת פער שצריך לסגור מי שרוצה להגיע למנכ"לות. וזו לא בעיה, כי זה רק ללמוד".
נבות: "מה שלמדתי בשנים האחרונות, עם הגיל והמיומנות, זה שאם אתה לוקח דבר ונכנס בו פנימה, אתה יכול לו. מהתהליכים האלה אתה בסוף מקבל ביטחון. העניין הוא שאני לא כל כך יודעת מאיפה לגעת בזה, כי זה לא קורס דירקטורים. זה לא רק הבנה של PNL - זה ללמוד קורס בסיסי בכלכלה.
"ישבתי עם סמנכ"ל הכספים על הדוחות הכספיים, והשלמנו דברים שהיו חסרים לי. בישיבות הנהלה מדברים על המון מונחים שזרים לי. לדוגמה, Pari Passu (שעבוד נכס למספר נושים, לעתים בדרגות שונות, ה"ש) או נכסי סיכון. תוך כדי הישיבה אני נכנסת לגוגל, רושמת לעצמי מושגים, ובודקת אותם אחר כך. אבל כשאתה לא באמת עוסק בזה, זה קשה".
בחירת תחום: העולם החדש
נבות אומרת שהיא עדיין לא יודעת באיזה תחום תבחר. "אני מאוד אוהבת את עולם הטכנולוגיה והאינטרנט, שמצד אחד זז נורא מהר ומצד שני יש צרכני קצה שמשתמשים בפלטפורמות. אולי משהו שקשור בבניית מודלים עסקיים או בחברה שעושה כלכלה שיווקית, שנותנת משהו לציבור. זה תחום שמאוד מעניין אותי, כי הוא נורא מאתגר מבחינת המודלים העסקיים שלו. זה לא מוצר פשוט שמתמחרים ומוציאים אותו".
גבריאל: "כל המודל הפיננסי שם מאוד לא ברור, ולפתח אותו יכול להיות מאוד מעניין. יש משהו מדליק בלהסתכל על העולם החדש - יש הרבה סטארט-אפים בישראל שנכנסים לעולמות שעד היום לא היו קיימים. בדרך כלל הם מנוהלים על ידי יזמים צעירים שלמדו טכנולוגיה. במעבר שלהם מסטארט-אפ לתאגיד הם צריכים ניהול קצת יותר מנוסה ובוגר, ויש פה הזדמנות מעניינת למנהלים 'של פעם'. מי שיכול לנוע בין שני העולמות ולהיות מסוגל להביא ערכים מוספים לעולם החדש בלי לפגוע בו, יהפוך אותו ליותר טוב".
נבות: "יש משפט שאמר ארז ויגודמן, מנכ"ל טבע, שאני מאוד מתחברת אליו: 'אני רוצה להיות במקום שהראש שלי יהיה בשמים, והרגליים באדמה'. בטכנולוגיה כל הזמן יש התחדשות ואפשר לעוף עם דברים חדשים, מה שבעצם עולם השיווק מאפשר לי. זה מה שאני אוהבת בשיווק".
גבריאל: "האתגר הגדול בלעבוד עם החבר'ה הצעירים זה לאפשר להם לעוף, אבל להביא אותם עם הרגליים לקרקע, ולייצר סביבם מודלים כספיים כדי שהחברה שלהם תוכל לשרוד ולצמוח שנים. חיי המדף של חברות בשנים האחרונות מתקצר. אם לפני 50 שנה החברות שנסחרו ב-S&P 500 שרדו בממוצע 90 שנה, היום מדברים על חיי מדף של 20 שנה".
מנהיגות וניהול: לזוז בתוך הספקטרום
"זה לא משנה אם עברת בחטיבה המוסדית או בחטיבת המכירות, את צריכה להבין שאנשים מסתכלים עלייך ומחכים למוצא פיך, ומה שאת תשדרי החוצה ישפיע על איך הארגון ייראה", אומרת נבות. "זאת ההבנה שאת מנהיגה אנשים, ושאת יודעת מה את צריכה לעשות כדי שהם ילכו אחרייך".
גבריאל: "זה אחד הדברים שמיוחדים בתפקיד של מנכ"ל, כי למעשה את לא מנהלת אנשים ישירות. יש מתחתייך מנהלים, אבל המנהיגות שלך מאוד חשובה - זה לא ניהול ישיר, אלא יכולת לתת השראה לאנשים לעשות את מה שהם צריכים לעשות. אני, למשל, מנסה להיות כל הזמן במגע עם כמה שיותר אנשים בארגון, לגעת בהם אישית.
"אם את רוצה להיות מנהלת טובה, את צריכה להיות על הספקטרום של מה שפעם הגדירו כניהול נשי, שהוא כאילו יותר מחבק, אמהי ורך, וניהול גברי, שלכאורה יותר קשוח, משימתי ופחות רגשי. לא משנה אם זו אישה או גבר, צריך להיות מסוגל לזוז בתוך הספקטרום הזה, וגם לאמץ לעצמך כל מיני סגנונות ניהוליים. אולי לאישה יותר קל לזוז על הספקטרום, ולגבר יותר קשה".
נבות: "כשאני מסתכלת על אלדד (פרשר, מנכ"ל המזרחי, ה"ש), ואני חושבת על התנהגות שלו שאני רוצה לקחת, אז זה רוחב החשיבה. גם אם הוא לא מכוון מקצועית וגם אם הוא לא אומר לי מה לעשות, זה נותן לי עצמאות רבה".
גבריאל: "לקחת מהמנכ"לים שאת עובדת איתם ולאמץ אלייך זה דבר חשוב, וצריך להתאמן בזה. כשהגעתי לניהול מכירות החטיבה המקצועית, הייתי צריכה לנהל גדוד של גברים שעובדים מול שפים ומנהלי רכש בעולם ההסעדה, עולם אחר לחלוטין ממה שהכרתי עד אז. הייתי צריכה לסגל לי סגנון דיבור שונה, ולמדתי מהבוס שלי. הסתכלתי איך הוא מדבר ומתקשר איתם, וממש העתקתי אותו. הייתי עושה לעצמי תרגילים: עכשיו את צריכה לצעוק, עכשיו להיות קשוחה, עכשיו את הולכת לריב איתו. זה לא משהו שבא לי טבעי, וממש עבדתי בזה".
הבדידות בפסגה: אין עם מי לדבר
במעבר לתפקיד מנכ"ל יש לא מעט התמודדויות חדשות. "לפעמים אני לא מקנאה במנכ"ל כשאני רואה אותו נדרש ללכת בין הטיפות בין הסמנכ"לים, כשכל אחד מושך לכיוון אחר", מעלה נבות דילמה. "הדבר הכי ברור הוא במכירות ושיווק. בשיווק חושבים על ביקושים לטווח ארוך, ובמכירות מושכים לכיוון של יעדים כאן ועכשיו. יש גם חיכוכים לא מקצועיים. זה ממש לא פשוט לתת לכל אחד את המקום שלו. זו לא התמודדות רגילה עם עובדים - כשזה מגיע לסמנכ"לים מדובר באנשים עם כוח, שכל אחד לוקח לכיוון אחר".
גבריאל: "כמנכ"לית את צריכה להביא לכך שהסמנכ"לים שלך עובדים ביחד, למרות שכל אחד בא עם האג'נדה ונקודת המבט שלו. לקח לי קרוב לשלוש שנים להגיע לזה".
נקודה נוספת שמשתנה עם המעבר למנכ"לות היא קבלת ההחלטות. "תפקיד המנכ"ל מאוד בודד", אומרת גבריאל. "כמה שהצוות שלך נפלא, בסוף את נמצאת לבד בפסגה ומקבלת את ההחלטות עם עצמך. למי שמאוד צריך את הקולגות וקבוצות תמיכה מסביבו, יהיה מאוד קשה בתפקיד".
נבות: "גם היום יש לי המון רגעים שאני מרגישה שזה עליי לבד. יש דרכים להתמודד עם זה. יש מנהלים שלוקחים אנשים מהתפקידים הקודמים שלהם, או אנשים קרובים שהם סומכים עליהם - אנשי אמון, יועצים, מאמן".
גבריאל: "זה לא אותו דבר, כי את לא מדווחת למעלה למישהו שאת פוגשת כל יום. אין מנהל שאת יכולה להתייעץ איתו, ולפעמים את לא יכולה לדבר על כל דבר עם הצוות או הכפיפים שלך. אחד הדברים החשובים שתמיד אמרו לי הוא שצריכה להיות לך מערכת תמיכה מאוד טובה בבית. הרבה פעמים את צריכה לדבר עם מישהו, ואין לך עם מי. לא בשביל שיתמכו בך בכך שאת עובדת הרבה שעות, אלא שמישהו יוכל להקשיב, לתת עצות".
תחזוקה אישית: להתנתק מנטלית
בשלב זה בשיחה, נבות שואלת את גבריאל אם היא מקפידה לשמור גם על עצמה, "ולא רק על הידע והמוח". גבריאל מספרת שבשנה האחרונה עברה "תהליך מטורף, התחלתי לשמור על הגוף שלי ועל מה שאני אוכלת. בשנתיים הראשונות שלי כמנכ"לית איכשהו התחלתי לאט-לאט לאבד שליטה על האוכל. עליתי במשקל וכבר לא הרגשתי טוב עם עצמי, אז החלטתי להיכנס למסגרת וירדתי 15 ק"ג". "אני עליתי 15 ק"ג בשלוש השנים האחרונות", מתבדחת נבות. "משמעת עצמית זו עוד מיומנות שצריך למנכ"לות".
גבריאל: "חשובה גם שמירה על הנפש, לדעת לקחת לעצמך זמן גם בטירוף הכי גדול, להתנתק מנטלית גם בתקופות הכי סוערות, למצוא את הזמן לנקות את הראש ולהטעין מחדש את הבטריות. זו יכולת שצריך לסגל, כי בן אדם שבאופן אובססיבי חושב רק על מה שקורה בעבודה ולא מצליח בנתק הזה, נשחק מאוד מהר. זה גם לא אפקטיבי מבחינת העבודה".
נבות: "אלדד מבחינתי הוא השראה מאוד גדולה בתחום הזה. למרות שהוא פיננסייר, הוא פתאום יכול לספר על תערוכה או שאני יכולה לדבר איתו על תערוכה שראיתי או על איזה סרט. אלה עולמות תוכן אחרים לגמרי, שבסופו של דבר עושים אותך מנהל טוב יותר, כי אתה רואה דברים מזוויות אחרות".
נטוורקינג: את מי את מכירה
בשנה הראשונה למנכ"לות, כמו לכל מנכ"ל חדש ביוניליוור, הוצמד לגבריאל מנטור נוסף - חבר הנהלת יוניליוור העולמית ונשיא החברה באירופה, לשיחה של שעה בחודש. אחד הנושאים שעלו בשיחות היה קשרים אישיים. "נטוורקינג זה עניין חשוב, ואני לא הכרתי אנשים", היא מספרת. "יוניליוור זה עולם ענק, בשביל להשיג הישגים צריך להכיר אנשים שיקצו לך יותר משאבים, שיקלו על תהליכים. את רוצה להביא מוצר חדש לארץ, יש רשימת המתנה של מדינות שמחכות, ואת רק ישראל. צריכים מישהו שמכיר מישהו. המנטור שלי עשה לי נטוורקינג, ולימד אותי איך להתנהל בפוליטיקה של הארגון. כשהייתה לי בעיה, הייתי מרימה אליו טלפון".
תעתועי ההצלחה
גבריאל: "אני תמיד מנסה להנמיך ציפיות, לבנות תסריט של מה יהיה הקושי, ולהיות מוכנה לכל תרחיש. לכן, כשהגעתי לתפקיד המנכ"לית הייתה לי הפתעה חיובית, כי זה היה הרבה יותר טוב מהתסריטים שהיו לי בראש.
"היו גם הפתעות לרעה - כמנכ"לית את מוצאת את עצמך בתפקיד של כיבוי שריפות. זה משהו שלא חשבתי שיהיה, וזה לא כזה כיף. כמות הבלת"מים היא מדהימה. חלק נכבד מהזמן אתה עוסק בלכבות שריפות, וזה קצת הפתיע אותי".
נבות: "כשזכיתי ב-EFI על עבודה שעשיתי במזרחי-טפחות החזקתי את הפסל, ואמרתי לעצמי 'איזו אחריות, איך אני מביאה את זה בשנה הבאה'. אפילו לא הצלחתי ליהנות מהשנייה הזו שהייתה לי. זה מרדף אינסופי. מחיאות הכפיים מבחוץ הן רגע אחד, וזה חומק".