יעקב ליצמן ומשה בר סימן טוב / צילום: אוריה תדמור
היחסים העכורים בין מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, לחשבת הכללית במשרד האוצר מיכל עבאדי בויאנג'ו, הפכו היום (ג') לעימות חזיתי של ממש.
יממה בלבד אחרי שבויאנג'ו תקפה את ההתנהלות של משרד הבריאות בנוגע לחברת שראל, האחראית לרכש התרופות של בתי החולים הממשלתיים, באמצעות מכתב ליועץ המשפטי לממשלה, שלח בר סימן טוב מכתב חריף עוד יותר אל המשנה ליועמ"ש, עו"ד דינה זילבר, - בו הוא מאשים את בויאנג'ו ואת הוועדה שהקימה לבחינת עבודתה של שראל בחוסר רצינות ובגיבוש מסקנות מופרכות.
בר סימן טוב דוחה למעשה על הסף את המלצות הוועדה, בראשות ד"ר שלומי פריזט, שקבעה כפי שנחשף ב"גלובס" כי יש לייצר תחרות נגדית לשראל, זאת באמצעות הקמת חברה מתחרה או באמצעות ניצול מערך הרכש העצמאי של בית החולים שיבא לטובת בתי חולים נוספים.
"אני מתנגד להקמת גוף רכש מתחרה", הבהיר במכתב. "יש לשמור על מנגנון רכש ריכוזי ומרכזי שימצה את היתרונות הכלכליים והלוגיסטיים של רכש בו היקף הרכש היחסי למדינות אחרות הינו נמוך, ובשל השוק הלא תחרותי בו אנו פועלים, המאופיין במיעוט ספקים ובלעדיות של רבים מהם. המחשבה שבטווח זמן כלשהו, בית חולים אחד ירכוש עבור בית חולים אחר עימו הוא מתחרה, מופרכת".
עוד כותב בר סימן טוב כי ועדת פריזט כלל לא שיתפה אותו ואת משרדו ולא קיימה עימו פגישה - טענה מעט מוזרה על פניו נוכח העובדה כי נציגי משרדו היו חברים בוועדה. "המסקנות של מר פריזט הועברו לעיוני בבהילות יום לפני דיון בוועדה לביקורת המדינה בכנסת וזאת לאחר העברתם לתקשורת", הוא מלין. "משרד הבריאות לא היה שותף לכתיבת הדו"ח", הוא קובע מספר פעמים, וכתוצאה ישירה של חוסר שיתוף הפעולה הזה לכאורה "המסקנות העולות מטיוטת הדו"ח שגויות מן היסוד ומנותקות מהבנת ההקשר הכלכלי המורכב בו פועלת מערכת הבריאות".
לדברי בר סימן טוב, ועדת פריזט התעלמה בין היתר מ"המצב הגיאופוליטי בישראל", שמשליכה על מנגנון הרכש ומייצר רמת סיכונים גבוהה יותר. לטענתו, האמירה שלפיה בחינת הנושא לא מוצתה עדיין, משקפת "את רוח הדוח ורצינות העבודה בכללותה, כאשר כתוצאה מעבודה לא מקצועית דיה לא הופנה רמת המורכבות".
לדבריו, "בהינף הקלדה, אחת הסוגיות המורכבות ביותר זכתה להתעלמות גורפת". בר סימן טוב צירף למכתבו את דוח הוועדה הנגדית שמשרדו הזמין מרם בלינקוב, מי ששימש בעבר כממונה על התקציבים באוצר. לפי המלצות הצוות של בלינקוב, לא רק שלא צריך לייצר תחרות לשראל, אלא שמוטב לחייב גם את ביה"ח שיבא לרכוש מהחברה תרופות וציוד רפואי ובכך להגדיל את היתרון לגודל שלה. בלינקוב התמקד בעיקר בצורך להגביר את השקיפות של שראל ואת הפיקוח הממשלתי עליה.
בסיומו של דבר, בר סימן טוב הודיע למשנה ליועמ"ש כי הוא לוקח אחריות מלאה על בקשת משרד הבריאות להאריך שוב את הפטור ממכרז לשראל, למרות כל ההסתייגויות והביקורת של החשבת הכללית.
במכתב ששלחה אתמול עבאדי - בויאנג'ו ליועץ המשפטי לממשלה, הלינה על כך שמשרד הבריאות ביקש מספר פעמים להאריך את הפטור ממכרז שניתן לחברת שראל וזאת מבלי לטרוח לקיים דיון בעניין המלצות ועדת פריזט שעסקו בבחינת התנהלות החברה ומבנה פעילותה.
לדבריה, אף שאנשי המשרד היו שותפים מלאים לעבודת הוועדה, ההתעלמות מהמלצותיה מהוות אבדן של מאות שעות עבודה. בויאנג'ו רומזת במכתבה ליועמ"ש כי משרד הבריאות מנצל את הסיטואציה הרגישה שבה שראל היא מונופול בתחומה למעשה, כדי לכפות עליה להעניק פעם נוספת פטור ממכרז.
בסוף דבריה היא מבהירה כי היא אמנם נענית לבקשה להאריך ב-45 ימים נוספים את הפטור, אבל מבקשת מהיועמ"ש להנחות אותה כיצד לנהוג בהמשך. מעבר לדברים הכתובים, בין בר סימן טוב לבויאנג'ו שורר חוסר אמון מוחלט, בין היתר על רקע ההתעקשות של משרד הבריאות למנות את פרופ' זאב רוטשטיין למנכ"ל הדסה, למרות כל הסתייגויותיה.