חבלה בשת"פים
הרגולציה המתוכננת על חברות הסייבר הישראליות אינה מטרידה רק את חברות הסייבר המקומיות, אלא נראה שגם את חברות הסייבר האמריקאיות, השוקלות כעת פנייה למערכת הביטחון הישראלית בנושא. זאת, במאמץ להביא לגניזתה של היוזמה או לשינויים מהותיים בה. החשש של החברות האמריקאיות נובע הן מההגבלה על שיתופי-פעולה עם חברות ישראליות, והן גם מהרגולטור שלהן, שיראה כי טוב ביוזמה הישראלית, וינקוט מהלך דומה גם בנוגע אליהן.
המסמך שממנו חוששים כל-כך האמריקאים הוא "טיוטת צו להגדרת מוצרים וידע לפיקוח בתחום הסייבר", שהוציא לאחרונה "מטה הסייבר הלאומי" במשרד ראש-הממשלה. מטרתו של הצו היא להגביל את היצוא מישראל של חלק מתוכנות הסייבר כחול-לבן. על-פי הטיוטה, מטה הסייבר הלאומי מבקש להכניס תחת פיקוח ממשלתי ארבעה סוגים של מוצרי סייבר. ביניהם - מערכות להגנה על מערכות ביטחוניות ואסטרטגיות מפני תוכנות חדירה; מוצרים המאפשרים לפגוע ולפרוץ למערכות שונות באמצעות באגים; תוכנות היכולות להשיג ולשחזר מידע, גם אם המידע נמחק מהמערכת.
ניתן להבין את החשש משימוש עוין של מטה הסייבר הלאומי. במטה מוטרדים מהאפשרות שיצוא בלתי מבוקר של תוכנות הסייבר שמפותחות בארץ, יכול להביא לכך שהן ייפלו בידי אויבנו, ישמשו נגדנו ויחבלו במאמץ הסייבר הלאומי, הן אלה העוסקות בהגנה על מערכות המחשוב בארץ, והן אלה העוסקות במתקפה יזומה על גורמים עוינים. יתר על כן, קיים חשש שהדבר אף ישבש את פעולת כוחות הביטחון שלנו במלחמה החשובה הזו.
מנגד, ההגבלה על יצוא הסייבר יכולה להוות חסם לחברות בינלאומיות מלהיכנס לשיתופי-פעולה בארץ עם חברות מקומיות, כפי שרומזות החברות האמריקאיות. בעניין הזה, נראה שהאמריקאים הם רק הראשונים לחשוש מכך. הבעיה העיקרית היא, שמהותו של עולם הסייבר אינה מתאימה להגבלה המבוקשת. מדובר בתחום חדש ומתפתח, שחלק בלתי נפרד מההתפתחות שלו קשור לשיתופי-פעולה בינלאומיים בין מוחות בארץ ובמדינות ידידותיות בעולם, בעיקר ארצות-הברית. ההגבלה המוצעת יכולה לחבל גם בשיתוף-פעולה חשוב זה, כפי שכבר נרמז בפנייה של אותן חברות אמריקאיות.
בשנים שעברו מאז פיגועי הטרור ב-11 בספטמבר 2001, נודעו האמריקאים בגישה הנוקשה שהם נוקטים בכל הקשור למלחמה בטרור. הסייבר הוא אחת החזיתות החשובות היום במלחמה זו. והנה דווקא הם נסוגו מהניסיון להגביל את מכירת התוכנות אל מחוץ לארצות-הברית, בהבנה שהגבלת יצוא הסייבר לא תועיל, אלא אף תזיק יותר, כאשר כל המוחות בתחום פשוט יעברו לעבוד במקום אחר.
מהלך כזה - של בריחת מוחות - יכול לקרות גם בארץ, אם וכאשר ההגבלה שמבקשים להטיל, תצא אל הפועל.
דומה שבמקרה הזה, מה שנכון לאמריקאים, נכון גם לנו. לפני שיוצאים ביוזמה קיצונית כל-כך, כמו הגבלת יצוא של מוצרי סייבר, ראוי לבחון זאת תוך מחשבה מעמיקה ורחבה, יחד עם כל הגורמים העוסקים בתחום. ספק אם הדרך של "הוצאת צווים" היא הנכונה בהקשר זה. היה מקום להעביר כאן הליך חקיקה מסודר, עם כל האיזונים הנדרשים, והאפשרות לתת לכל גורם רלבנטי להשמיע את דברו בפני הוועדה בכנסת שתעסוק בחקיקה.
כך יש לפעול בנושא שההשלכות שלו הן רחבות כל-כך. בדרך כזו, נצליח לשמר בארץ את כל מוחות הסייבר שצומחים כאן, ומנגד לשמור על אינטרסים לאומיים בתחום, שחשיבותם קריטית למדינה. הזמן שיידרש למאמץ כזה שווה את התוצאה, שבסופו של דבר תשמש אולי כמודל גם לרגולטור בארצות-הברית.
■ הכותב, עורך דין, מתמחה בדיני תקשורת, טכנולוגיה וסייבר.
