ג'אבר. "לא רוצה להיות במקום הפוליטי" / צילום: איל יצהר
כבר עשרות שנים שבסאם ג'אבר מנהל את קבוצת התקשורת "פנורמה" שבמרכזה אתר האינטרנט המוביל במגזר הערבי "פאנט", ועדיין ציבור המפרסמים הישראלים הבכירים לא הגיע לפתחו. "אמרנו לשוק הפרסום, 'בואו תפרסמו אצלנו, למה כל השוק היהודי הישראלי נותן פחות מ-100 מיליון שקל לתקשורת במגזר הערבי?', הם אמרו לי: 'בסאם אין לכם טלוויזיה. לו הייתה לכם טלוויזיה היה אפשר להשקיע'".
האמירה הזו היא שהובילה את ג'אבר להשקיע מיליוני שקלים ולפני שמונה חודשים להשתלט לחלוטין על הלא טי.וי, ערוץ הטלוויזיה הייעודי דובר הערבית. ערוץ ישראלי דובר ערבית שמשודר מטייבה. במשך למעלה משנתיים, התקוטטו בעלי המניות של הערוץ ביניהם והתקשרו לסמן את הכיוון אליו הוא הולך, עד שהוחלט שעיקר המניות - למעלה מ-80% - יעברו לג'אבר. איתו נשארו בערוץ ענני תקשורת, שכבר עזבו גם הם בינתיים, וזכיינית ערוץ 2 רשת, שלפי ג'אבר מתכננת גם היא לצאת מההשקעה שעדיין רחוקה מלהוכיח את עצמה.
- נו, המפרסמים באו?
"פלאפון פרסמו, קופת חולים לאומית פרסמה, ואני מניח שמקדונלד'ס וקוקה-קולה יפרסמו. בינתיים רואים שהמגזר הערבי מפוצץ את הערוץ במודעות. אמנם במחירים של המגזר, אבל אם בא מפרסם עם 100 אלף שקל אנחנו נפצה אותו באוף פריים ונתן לו פריסה יפה".
- מי מפיק את הפרסומות?
"אנחנו. אנחנו מציעים למפרסמים שיתנו לנו את התשדירים בעברית, ואנחנו בתוך 3 ימים לכל היותר נספק דיבוב ונעשה אדפטציה. אנחנו לא רוצים שיהיה מצב שמפרסם לא ימצא מי שיפיק לו או שייקר לו את עלויות ההפקה. אנחנו עושים את זה במחירים מאוד עממיים, כי אם אנחנו לא נעשה את זה, איש לא יעשה לנו את זה".
- אתה מאמין שאי-פעם תרוויח מהערוץ?
"אני לא איש פוליטי, אני עיתונאי. אין לי מטרה, למעט להצליח לעשות את העבודה העיתונאית באופן טוב, ורווחי".
- מה אומרת התוכנית העסקית שלך? מתי תרוויח?
"לא יודע. אנחנו קודם כל רוצים להגיע לאיזון. זה כמו משחק כדורגל, אתה לא מדבר על אליפות, אתה רוצה לנצח במשחק הקרוב. שמונה חודשים בחיי ערוצי טלוויזיה הם שניות ספורות. תראה כמה זמן לוקח לערוץ 10 ולערוץ 2 להגיע לאיזון ולשרוד".
"תמונת מצב מאוזנת"
הקושי של ג'אבר מול שוק הפרסום אינו מסתכם רק במודעות מכיוון התעשייה דוברת העברית, אלא גם בשטח הפרטי שלו. לאורך השנים התקבצו קבוצות במגזר הערבי בישראל שכוללות גם משרד פרסום המוכר מדיה וגם אתר או עיתון, תחת אותה שליטה. מתשובה לשאלה בעניין, נדמה שזה אחד המאבקים העיקריים של הערוץ שתחת שליטתו. יריביו שמזהים את החזקותו, פועלים לדבריו לייבש אותו מתקציבים.
"משרד פרסום לא יכול להיות גם משרד פרסום וגם בעלים של מדיה", הוא אומר. "זה לא הוגן שמשרד פרסום יקבל תקציב של 500 אלף שקל וילך באופן מובן מאליו אל המדיה שתחת שליטתו".
- איך זה שלאורך השנים לא הקמת משרד פרסום בעצמך? הרי אפילו היום הרגולציה מאפשרת לך לעשות את זה.
"כי זה לא הוגן ולא אתי. לא עשיתי את זה באופן עקרוני. מי שייפגע מכך זה המפרסם ואסור לי לפגוע בו. היום קורה מצב שבו משרד ערבי שיש לו גם מדיות בונה 'מסלול עוקף פאנט'. הם עושים את זה כל הזמן ומנסים לפגוע בי".
- הם מייבשים לך את הערוץ?
"הם מנסים, אבל אנחנו מספיק חזקים. במגזר הערבי יודעים את זה ומכירים את התופעה, מי שלא יודע את זה הוא המגזר הכללי. לפחות 3 משרדי פרסום עושים את זה, והמנכ"לים של המשרדים הגדולים בישראל לא באמת מתעסקים בזה ויורדים לעומקם של דברים".
בחודשים האחרונים ניכרת אות חיים בערוץ המדשדש. ג'אבר, שנתמך באופן מהותי על התוכן והטאלנטים של "פאנט" שלו, העלה תוכניות אקטואליה, כלכלה, ספורט ולייף-סטייל, והוא מדווח על 23% ממשקי הבית הערביים בישראל שמודעים לערוץ ודיווחו שהם צופים בו. מבחינתו מדובר בהישג לנוכח העובדה שבניגוד לרוב הישראלי, לציבור דובר הערבית יש אופציות דומיננטיות לצפייה בערוצים מהעולם הערבי הנקלטים בצלחות הלוויין. ג'אבר, בתגובה לכל השפע הזה, מבליט את האלמנט הלוקלי הכה חסר לקהלו.
"המתחרים הטלוויזיוניים בעולם הערבי מחזיקים באג'נדה של מדינות", הוא אומר. "אל ג'זירה, אל ערבייה, MBC. העובדה שאתה לא מטעם מחזקת אותך ומשפרת אותך. לאחרונה התארח אצלנו השר להגנת הסביבה אבי גבאי. אתה מביא אותו לטייבה, שואל בעברית על מע'ר ועל המשולש, יש לזה כוח".
- אתם מראיינים הרבה פוליטיקאים, ויש טענות על חוסר אמון בקרב הציבור הערבי כלפי מקבלי ההחלטות.
"אנחנו נותנים את תמונת המצב המאוזנת לכל אירוע".
- איך טיפלתם בגינוי של חברי הכנסת של בל"ד את ההחלטה של סעודיה לקרוא לחיזבאללה ארגון טרור?
"זה היה ויכוח פנימי ערבי-ישראלי. הבאנו שני מרואיינים, האחד שמתנגד לכך ואיש התנועה האסלאמית שחושב בדיוק את ההפך ומקדם את זה בברכה. אנחנו לא יכולים אלא לתת תמונה מאוזנת".
- אין לכם אג'נדה בערוץ?
"לא. אני מאמין בדו קיום, בשילוב ובשלום. אלה הדברים היחידים שאני מקדם".
- איך אתם קוראים בערוץ לגל הטרור?
"בגלל המצב הרגיש שלנו, אנחנו מוצאים לכל דבר פתרון. איך מדווחים על תקרית או פיגוע בירושלים? בדרך-כלל במקרים כאלה יש הודעת משטרה, אנחנו לוקחים אותה ונותנים אותה כלשונה. אחר-כך יש הודעה מהצד הפלסטיני, אנחנו נותנים אותה כלשונה ואחר-כך נותנים את הודעת הממשלה כמו שהיא. לא רוצים להיות גיבורים".
- אם זה מחבל שיצא מקרב הערבים בישראל, לא תלכו לביתו?
"אנחנו מספרים מה שקרה".
- בלי פרשנות?
"בלי".
- למה? ממה אתה מפחד?
"אני מפחד על האמינות שלנו. אנחנו נותנים את העובדות והציבור יחליט לבד. גם כשאתה מראיין ערבי ישראלי מוואדי ערה הוא יודע מה הגבולות של החוק. אנחנו חיים במדינת ישראל ומהווים דוגמה ומופת למגזר הערבי שרוצה לחיות ביחד, ואם יש ביקורת נשמיע תמיד גם את הצד השני".
למה לי פוליטיקה
- מה חשבת על חברי הכנסת הערבים שעמדו דקה דומיה לזכר מחבלים?
"אני לא מתבטא בנושאים האלה. אני, בסאם ג'אבר, לא רוצה להיות צד בעניין הזה".
- אתה, בסאם ג'אבר, מחזיק היום בערוץ הטלוויזיה הערבי היחיד בישראל, למה אתה לא רוצה להגיד מה דעתך?
"אני מאמין בשלום ובדו קיום ובשילוב וחיים משותפים, זה מה שחשוב לי".
- למה לדעתך ילדה בת 14 מרמלה הולכת ודוקרת במספריים מאבטח בכניסה לקניון?
"לא יודע. לא עקבתי מה היה. אני מסקר את הדברים בצורה שתהיה טובה גם לציבור הערבי שאני מדבר אליו. אני רוצה אותו מתקדם, לומד, שומר על ניקיון, רוצה רשויות מקומיות שמשרתות את האנשים, זה מה שחשוב לי. לכן אתה יכול לתאר לעצמך שאני לא מסית ולא מתלהם".
- אני שואל אותך כמו"ל דומיננטי במגזר הערבי, למה זה קורה לדעתך.
"זה לא שאני לא רוצה לענות על השאלה. אני לא פסיכולוג. זה לא צריך לקרות וזהו".
- איך אפשר לחתור לדו קיום ולשלום מבלי לגעת בסוגיות הבוערות באמת ולנסות להבין למה הם קורות? נראה לי שאתה מנסה ללכת סביב הפיל שבחדר ומתעסק ברשויות המקומיות וניקיון. לא תאבד ככה את הקהל שלך?
"להפך, אנשים מתווספים. אולי מתאים לך שאני אגיד דברים פוליטיים, אני לא רוצה להיות שם. אני רוצה להיות איפה שאפשר לחיות ולחפש את הדברים המשותפים".
- מה אתה חושב על האופן שבו בחדשות 2 ו-10 מסקרים את הציבור הערבי?
"הם לא מסקרים בכלל. המדיה ב'עברית מסקרת רק את הפן השלילי של הציבור הערבי. אנחנו מכירים את כללי המשחק ואף אחד לא ישנה את זה. הם מנסים לספר לציבור היהודי מה שהוא רוצה לשמוע על הערבים. הציבור הערבי מתייחס לתקשורת העברית כתקשורת עוינת שלא מבינה את הבעיות שלו ולא מנסה לדבר אליו. אנחנו בדיוק ההפך".
בסאם ג'אבר
גיל: 60
מגורים: טייבה
מצב משפחתי: נשוי 6 ילדים ו-7 נכדים
השכלה: בוגר עיתונות ותקשורת מאוניברסיטת תל-אביב
עוד משהו: מגדל עצי זית